המתכנן הראשי: "אין טעם בשיווקי קרקע ענקיים"

להיות ראש מינהל תכנון במדינה כמו ישראל איננו תפקיד קל. האיש האחראי על פרצופה של המדינה בעוד 20 שנה, באחת מ-20 המדינות הצפופות בעולם, עם הריבוי הטבעי הגדול במערב, צבא ענק, שטחים שמעמדם לא ברור, מגזרים שמסוכסכים ביניהם, תשתית תחבורה כושלת, ומחירי נדל"ן גואים - הוא איש שחי בכאב ראש תמידי.

אבל שמאי אסיף, ראש מינהל תכנון במשרד הפנים שהודיע אתמול (ד') כי הוא עומד לפרוש מתפקידו, מצהיר על עצמו שהוא אופטימי. "הנכדות שלי יגדלו את ילדיהן במדינה עוד יותר יפה, נקיה, מסודרת ועתירת הזדמנויות - בתעסוקה, בהשכלה ובדיור - מזו שאנחנו חיים בה היום", הוא מצהיר בראיון ל-ynet, "יש לנו כושר תכנון מעולה וכושר ביצוע לא רע, שבזכותו הצלחנו לבנות מדינה מקסימה ב-60 שנה, שבהם הכפלנו את עצמנו 30 פעם".

מחירי הדיור גואים בטירוף, והקבלנים טוענים שזה בגלל שאין היצע של קרקעות לבנייה. זה לא כשל תכנוני?

"ההצהרות הללו אינן נכונות. אין שום מחסור בקרקע לבנייה ואין חסמים תכנוניים בפני בנייה בישראל, וזה לא נכון לומר שהדירות יקרות בגלל מחסור בקרקע. יש בישראל תוכניות בנייה מאושרות להקמת 200 אלף יחידות דיור, שמפוזרות בצורה מאוזנת בכל הארץ. זה אמור להספיק עד לשנת 2030, לפחות".

אז למה לא בונים, ולמה הדירות יקרות?

"בעיקר בגלל עיכובים בהקמה של תשתיות. בפריפריה, תשתיות התחבורה לא מספיק מפותחות, יש בעיות בחינוך ומחסור בתעשייה ותעסוקה, וזה מוריד את האטרקטיביות של הפריפריה ואת הביקוש. ובמרכז, יש ביקוש עצום אבל בעיות התשתית מעכבות את הבנייה עצמה. רק בראש העין, למשל, יש תוכניות מאושרות להקמת 13 אלף יחידות דיור, שלא קמות בגלל ויכוח בין הרשויות שטרם נפתר על הקמת קווי הביוב המקומיים.

התוכניות שאושרו יספיקו עד 2030. בנייה במעלה אדומים

"במשך כמה שנים המערכת הייתה רדומה ולא קידמו בנייה. מחירי הדיור לא עלו, ודיברו על משבר כלכלי שיעצור את הביקושים. תוכניות נתקעו, ורפורמות דרושות, כמו הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, לא יצאו לפועל. אבל כיום, כשמחירי הדירות גבוהים והלחץ הציבורי גדול, יש ממשלה שנחושה להניע את הגלגלים".

אסיף מדגיש, כי "העיכובים בבנייה הם לא הסיבה העיקרית לעליית המחירים. הם עולים מסיבות אחרות, כמו הכסף הפנוי במשק, תנאי האשראי שהבנקים נותנים והריבית. לכן, אני לא חושב שיש טעם בשיווקי הקרקע הענקיים. אין צורך לשווק פתאום כמויות גדולות של קרקע במרכז הארץ, בצורה לא פרופורציונלית. זה לא יוריד את המחירים וזה לא מה שיעצור את העלייה שלהם. הנתונים מהשטח מראים שהמחירים ממילא נעצרים בימים אלה, אף שאני לא מאמין שהם ירדו".

אז אתה נגד מבצעי שיווק הקרקעות של משרד השיכון?

"אני בעד כל דבר שנעשה לסייע לשוק. אני מעריך מאוד את המאמץ של שר השיכון אריאל אטיאס לקדם רפורמות ולהסיר חסמים. הוא עושה ימים ולילות כדי לקדם דברים. יש כלים רבים להתמודדות עם הבעיה. התוכנית לדיור בר השגה, למשל (דיור להשכרה, ת.ג) היא פיתרון תכנוני מצויין שישפיע על השוק בצורה חיובי ויגדיל את היצע הדירות".

רבים טוענים שלממשלה יש תוכניות מצויינות שלא מתבצעות בשטח. הירוקים טוענים שתמ"א 35 היא תוכנית טובה לשמירה על הסביבה אבל לא נאכפת בשטח, והקבלנים טוענים שיש תוכניות בנייה טובות שהבירוקרטיה לא מאפשרת להן להתבצע. הערבים טוענים שמבטיחים להם דיור אבל חונקים אותם בלי, ויהודים טוענים שהערבים בונים באופן בלתי חוקי. מדברים כבר 30 שנה על רכבות קלות בערים הגדולות, ואיפה הן? אפילו מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא מצליח להעביר צינור גז מחדרה לחיפה. אתה לא חושב שיש בעיה קשה של יישום תוכניות? 

"הבעיה קיימת. לא השכלנו ליצור מדינה שיש בה כושר לממש החלטות. רוב הכישלונות שלנו הם הדברים שלא עשינו, כמו הרכבת הקלה ב-3 הערים הגדולות. צפוף כאן, ועם השנים יש יותר אנשים, יותר צמיחה, יותר אינטרסים, יותר עורכי דין ויותר ארגונים, כך שיש יותר ויכוחים וקונפליקטים על כל מטר של תכנון ובנייה.

"אבל לא צריך להגזים בהיקף הבעיה. תסתכל מסביבך: 85% מהבניינים שאתה רואה - לצערי, לא 100% - הם מבנים שמישהו תכנן אותם והם קמו. לפעמים אצה לנו הדרך יותר מדי. אני משוכנע שיקומו רכבות קלות, ושגם צינור הגז יגיע לחיפה - עם פיתרון שיניח את דעתם של הדרוזים ושל כל שאר הצדדים בוויכוח. תמ"א 35 ממומשת כמעט ככיתבה וכלשונה. לצערי, יש בשוליים בנייה בלתי חוקית, אבל הבנייה החוקית נעשית כמעט כולה בהתאם לתמ"א".

מה יהיה עם תמ"א 38? בקצב הזה, זה לא נראה שהיא תמנע את ההרס אם תהיה כאן רעידת אדמה.

"לא צריך 'להספיד' את תמ"א 38. יש ערים במרכז הארץ שנמצאות בתנופה שלמה של שיפוצים ושיפורים, בין השאר בזכות התמ"א והעידוד שהיא מעניקה לכך. רעידת אדמה, או מלחמה, יכולה לפגוע בכל הארץ, כך שלא צריך לזלזל בכך שמשפצים בניינים בתל-אביב בצורה שאולי תציל חיים. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.

"אבל התמ"א היא לא חזות הכל. הצהרתי שוב ושוב שהתמ"א לא אפקטיבית כדי למנוע אסונות בפריפריה ובמבני ציבור. כדי לשפץ בתים בפריפריה ומבני ציבור בצורה שתמנע נזק ברעידת אדמה, צריך להקצות תקציבים, ולא היקצו".

"אנחנו לא רק ירוקים"

אסיף, בעל תואר שני באדריכלות ותכנון ערים מאוניברסיטת הרוורד, שימש כ-15 שנה כראש מינהל הבינוי בצה"ל, ואחר כך כעשר שנים כמהנדס העיר תל-אביב. בשנות ה-90' הקים משרד אדריכלים פרטי, ובשנת 2004 חזר למערכת הציבורית והתמנה לתפקידו הנוכחי. תפקיד ראש מינהל התכנון קצוב מראש לשש שנים, והוא קיצר את כהונתו בחצי שנה לאחר שקיבל הצעה לשמש כמרצה וחוקר בכיר בטכניון.

אסיף ביצע במשרד הפנים מהפכה תפישתית לא קטנה. ה"בייבי" שלו, תמ"א 35, היא התוכנית הממשלתית הגדולה הראשונה שמתייחסת ברצינות גם לבעיות סביבתיות וגם למצוקת הדיור במגזר הערבי. אחרי עשרות שנים, שבהם המדינה פיזרה את אוכלוסייתה בין אלפי יישובים קטנטנים, זללני שטח ותשתיות, הוחלט לחזור ולהתמקד בהרחבת הערים הקיימות; ואחרי עשרות שנים שבהם בקושי אושרה הקמת בתים כלשהם במגזר הערבי, החלה תנופת תכנון גם בכפר קאסם ובטייבה.

אבל נראה ששמאי מעדיף ששמו לא יזוהה בצורה מובהקת עם מדיניות מסויימת. "תמ"א 35 היא לא רק ירוקה, אלא גם חברתית וכלכלית", הוא מדגיש, "היא אינה מוטה בצורה מובהקת לשום כיוון".

לגבי המגזר הערבי, הוא אומר: "אני לא עושה דברים בגלל שמישהו טוען שנעשה לו עוול, אלא בשביל לפתור בעיות. מה שהיה - היה. כיום, אנחנו עובדים על כ-100 תוכניות בנייה כדי להסדיר את התפתחות היישובים הערביים. יש בפריפריה בעיות חברתיות קשות, במיוחד במגזר הערבי והבדואי, שקשורות לעתודות קרקע ולבנייה, אבל הדברים הולכים לכיוון חיובי. אנחנו בעיצומו של פתרון בעיית רישום הקרקע של הבדואים בנגב, שיאפשר לתת להם פתרונות תכנוניים מצויינים".

"גם הטיפול שלנו בחרדים יניב תוצאות חיוביות. אישרנו בשנים האחרונות הקמה של ערים יעודיות, כמו אלעד, שמאפשרות להם לגור בתוך התרבות הייחודית שלהם, והן הצלחה גדולה, וכך יהיה גם עם הערים הבאות שמתוכננות למגזר הזה, כסיף בנגב וחריש בוואדי ערה".

בסיכומו של דבר אסיף קובע: "אני אופטימי. אני חייב להיות". 

מתנגדי הרפורמה: שמאי מוכיח את דברינו

בעקבות פרסום הראיון הבוקר, שלח מטה המאבק ברפורמת הקרקעות תגובה לדבריו של אסיף. מהמטה נמסר: "דבריו הנוקבים של שמאי אסיף מוכיחים כי הפרטת הקרקעות, אותה מובילה הממשלה, מנותקת מכל היגיון כלכלי".

"אין בהפרטה המופקרת הזו, דבר ממה שמבטיחים מוביליה: הורדת מחירי הדיור ויצירת מלאי דירות גדול יותר. ההיפך הוא הנכון: העברת עתודות הקרקע לבנייה, רכושו היקר ביותר של הציבור בישראל, לידיהם של בעלי הון מעטים, תוביל לעליית מחירי הדיור, צימצום מלאי הדירות ותיטיב אך עם אותם בעלי הון. דבריו של שמאי אסיף מוכיחים את טענותינו כנגד הפרטת הקרקע: היא אינה כלכלית, אינה חברתית ואינה מוסרית, ויש לבטלה לאלתר".