שמיים של פעם: מסע אסטרונומי ביוון העתיקה
ספרו החדש של ד"ר עדו יעבץ מציע מסע בזמן ליוון הקדומה ואל האסטרונומים היוונים ששכללו את מדע האסטרונומיה והשקיעו מאמצים אדירים בהבנת התנועה המורכבת של גרמי השמיים. יגאל פת-אל ממליץ על הספר "על גלגלים ומזלות"
ספרו של ד"ר עדו יעבץ, "על גלגלים ומזלות" (הוצאת דביר) הוא ספר מרתק, המציע לקורא לעבור מסע בזמן אל יוון העתיקה וממחיש את אופן התפתחות המחשבה המדעית היוונית בכל הקשור לנושא האסטרונומיה.
ייחודו של הספר הוא בכך שהוא מעניק לקורא ידע רב באחד הנושאים הנשכחים ולדעתי האישית בין המעניינים ביותר בתחום האסטרונומיה – האסטרונומיה התצפיתית, ובנושא החשוב מאין כמוהו של התפתחות החשיבה המדעית והמתמטית, שהמחבר מראה, בכישרון רב, כיצד הם שזורים זה בזה.
כיום, עם התפתחות עידן המחשב, כאשר בכל טלפון סלולרי מתקדם אפשר למצוא תוכנות המציגות את מצב השמיים בכל שעה ובכל דקה, והכל נראה קל וזמין כל כך, קל לשכוח את המאמצים האדירים שנעשו בעת העתיקה כדי להבין את התנועות המורכבות של כוכבי הלכת בשמים, כל זאת ללא שהיו בידי התוכנים הקדומים כלים תצפיתיים למעט העין העירומה והשכל האנושי.
בחזרה ליוון הקדומה
הספר סוקר בצורה שיטתית ומרתקת את התפתחות האסטרונומיה ביוון העתיקה, החל מימי הפילוסופים הראשונים ועד לימיו של תלמי מאלכסנדריה, במחצית המאה השניה לספירה.
תלמי הביא את המודל הגיאוצנטרי לידי שכלול גדול כל כך, עד ששלט בכיפה עד ימיו של קופרניקוס. כל המודלים מלווים באיורים מאירי עיניים כאשר לאורך כל הדרך לא נפקדת ההשוואה בין המודלים העתיקים לבין הידע המדעי העדכני.
הספר אינו קל לקריאה ולהבנה עבור הקורא הממוצע ולו מהבחינה שהקורא נדרש לידע בסיסי באסטרונומיה תצפיתית. לקורא שאינו בקיא ברזי האסטרונומיה התצפיתית ובתנועות כוכבי הלכת על כיפת השמים והסיבות להן, מקדיש המחבר הסברים לאורך הספר.
כמו כן, קיים הקושי הבסיסי בהבנת המודלים המתמטיים והפילוסופיים של חכמי יוון, בעיקר בשל המורכבות והפתלתלות של חלק גדול מהמודלים הקוסמולוגיים העתיקים. אך דווקא משום כך הספר הוא מעניין ומרתק:
מרבית המודלים שהוצעו כדי להסביר את התנועה המורכבת של כוכבי הלכת על פני כיפת השמים נראים כה מורכבים, שאין לך אלא לתמוה על חריפות המחשבה של אותם מדענים חלוציים, גם אם המודלים המוצעים רחוקים ממה שאנו קוראים "האמת המדעית".
קשיים עתיקים
יש לזכור כי עיקר הקושי בהבנת תנועתם של גרמי השמים נעוץ בעובדה שהצופה מנסה להבין תנועה של גוף אחד סביב גוף שני, כאשר נקודת התצפית שלו, כדור הארץ, נעה אף היא באופן מתמיד ביחס לשני הגופים.הוסף לכך את ההנחה (השגויה) שכדור הארץ נייח ועומד במקומו, הנחה שעמדה לנגד עיניהם של מרבית תוכני קדם, והרי לך סיבוך מחשבתי וגיאומטרי מאין כמוהו. כדי להיחלץ מהסבך, הציעו האסטרונומים הקדומים מודלים שהתבססו על ספירות רבות, האחת בתוך רעותה, מודל שהגיע לכלל שלמות במודל הגיאוצנטרי של תלמי.
ראוי לסיים במשפט הלקוח מהספר (עמ' 56), שבו מראה המחבר שמאות שנים לאחר שאפלטון ואריסטו שקדו על חיבוריהם המדעיים, עדיין היו כאלה שניסו להסביר את תופעות הטבע בקיומם של אלים ובנסיבות הלקוחות מהמיתולוגיה היוונית: "חיבורו המקיף של פליניוס על הטבע חושף שוב ושוב שילוב בלתי אפשרי, בעיני קוראים מודרניים, של תצפיות מבוססות עם בדותות חסרות שחר".
והנה, בעידן המודרני, עדיין אחוז גדול מהאוכלוסיה מאמין באסטרולוגיה, קלפים ולחשים למיניהם. לכן, דרוש אומץ רב כדי להוציא בישראל ספר שיעסוק הן בתולדות החשיבה המדעית והן באסטרונומיה הקלאסית, ועל כך מגיעה למחבר ולהוצאת דביר תעודת כבוד.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, הוא מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
