מהי התוכנית שמעוררת את זעמם של המלונאים?
סכנת ההצפה של מלונות ים המלח מחריפה, ובאוצר מקדמים פתרון במסגרתו יעברו 6 מלונות לאזור מרוחק יותר מהים. המלונאים כועסים: התוכנית תהרוס את התיירות באזור, כפי שפורסם ב"ממון" של "ידיעות אחרונות"
משרד האוצר תומך בהריסת בתי המלון הקיימים בצד החוף של ים המלח, ובנייתם במקום מרוחק יותר מהים. הסיבה: סכנת הצפה ההולכת ומחריפה. המלונות המיועדים להריסה הם לאונרדו קלאב, לאונרדו פלאזה, קראון פלאזה, צל הרים, לוט, הוד, ובנוסף מרכז הבריאות ים המלח והסולריום, וכל המסעדות והחנויות בצד המזרחי של הכביש.
אודי זיכרמן, מנכ"ל התאחדות המלונות בים המלח, והמלונאי דוד פתאל אמרו אתמול כי "מדובר בהרס ענף התיירות באזור ים המלח, בפגיעה באלפי עובדים שלא ימצאו מקומות חלופיים ובתהליך שיהיה בלתי הפיך משום שהתיירים שהיו מגיעים לים המלח ימצאו מקומות אחרים, כולל בצד הירדני של ים המלח".
הזנחה של שנים ושימוש ללא בקרה במשאב הטבע הנדיר של ים המלח הביאו לכך שהמלונות שהוקמו במקום בשנות ה-70 נמצאים כבר שנים בסכנת הצפה מתמשכת. בית המשפט ומבקר המדינה כבר קבעו כי המדינה הזניחה את הטיפול בבעיה במשך שנים, וכעת נבחן הפתרון בלחץ זמן על-ידי חברה ממשלתית שהוקמה כדי לטפל בנושא.
בכל שנה עולה המפלס ב-20 ס"מ
בים המלח מתרחשות כל העת שתי תופעות מנוגדות: בחלקו הצפוני, שנותר ברובו טבעי ובלתי מפותח, יורד מפלס המים בקצב שהולך וגדל של יותר ממטר בשנה, תוך שהוא מותיר את החופים חשופים, כשלאורכם מתפתחים בולענים שמסכנים את מי שמטייל באזור, גורמים להרס רב ועלולים לפגוע גם בכבישים. חלקו הדרומי, בו ניצבים המלונות, אינו טבעי. מדובר בבריכות תעשייתיות אליהן נשאבים במשך עשורים מים מלוחים מהחלק הצפוני במטרה לאדותם לטובת הפקת האשלגן וחומרים אחרים בעלי ערך כלכלי רב במפעלי ים המלח, שבשליטת משפחת עופר.
תהליך הפקת האשלגן במפעלי ים המלח מסכן את המלונות. לאורך עשרות שנים מולאה הבריכה שלחופיה נמצאים המלונות, שמכונה בריכה מספר 5, במימי האגן הצפוני ואודו.
הפקת האשלגן מסכנת את המלונות. מפעלי ים המלח (צילום: לע"מ)
כחלק מהתהליך "קצרו" מהם מפעלי ים המלח את הקרנליט, אותו חומר ממנו מפיקים את החומרים שמכניסים ממון רב למפעל. במקום להחזיר את המלח ה"רגיל" שנותר למקום ממנו הגיע, לאגן הצפוני, הם הניחו לו לשקוע ולהצטבר. התוצאה: בכל שנה עולה המפלס ב-20 ס"מ והמים עלולים להציף את המלונות. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות להגיע להסדר לגבי הפתרון, אך רק הקמתה של החברה להגנות ים המלח (חל"י) הביאה לכך שנעשית כיום עבודה אינטנסיבית לבדיקת כל האופציות לפתרון הבעיה.
הפתרונות האפשריים
הפתרונות מתחלקים לשתי אפשרויות: אפשר להפסיק לתת למים לעלות, באמצעות גירוד מתמיד של קרקעית בריכה מספר 5 והוצאת המלח, או להפסיק את השימוש במלונות ולהציף את האזור.מאחר שגירוד של כל קרקעית הבריכה מצריך השקעה עצומה של כסף ואנרגיה, העלו בעבר מפעלי ים המלח את הרעיון שהבריכה תחולק כך שיגרדו רק את חלקה, בעוד שאר הבריכה תמשיך "לצמוח" כרגיל.
בחל"י בחנו בשנה האחרונה את הפתרונות, כשבאופציית הצפת האזור שולב הרעיון להקים במקום המלונות הקיימים מלונות חדשים. בסופו של התהליך, מעדיפים בחל"י להתמקד רק בשניים מהפתרונות: הסטת המלונות, או בניית לגונה וקציר חלקי של המלח. ההערכה היא שקציר מלא של כל הבריכה יעלה כ-10 מיליארד שקל בשנה. המימון יגיע בחלקו מתקציב המדינה ובחלקו במפעלי ים המלח. הפתרון יצריך מערך נרחב של אסדות שיקצרו כל העת את המלח, ויצרכו אלפי מגה וואט חשמל.
היתרון הסביבתי באופציה כזו הוא שלא יצטרכו לכרות כמויות אדירות של חול בנחלים ובנגב כדי להקים סוללות שימנעו את ההצפה, אך מצד שני הדבר עשוי להצריך את הקמתו של מפעל עצום ממדים בהיקף של מפעלי ים המלח שיעסוק בהזרמת המלח לאגן הצפוני. בניית לגונה תצריך, לטענת אנשי חל"י, מערך שינוע קטן יותר ותקטין משמעותית את צריכת החשמל לצורכי קציר המלח והשינוע.
המים עלולים להציף המלונות. בתי מלון בים המלח (צילום: משה מילנר, לע"מ)
עם זאת, יהיה צורך בכריית כמויות אדירות של חול להקמת סוללות שיתחמו את הלגונה ולהגנה על שאר הבריכה שגובהה ימשיך לעלות. פרויקט כזה מוערך ב-5 מיליארד שקל. בחברה טוענים שהסטת המלונות תאפשר הקמת חוף מוגבה ומסודר יותר, דבר שיעניק למלונות החדשים תנאים משופרים מבחינת הגישה לים והתשתיות שסביבם.
התוכנית שגיבשה החברה היא להקים מלונות חדשים בטווח שבין שורת המלונות הראשונה שעל קו בריכה מספר 5 לשורה השנייה של המלונות. בהמשך יוגבה בשלבים קו "החוף" באמצעות סוללה משופעת גבוהה שתגיע עד לגובה המלונות החדשים, והמלונות שהיו על קו החוף ייהרסו.
"ההשקעות יירדו לטמיון"
הכוונה היא לבנות קודם שורה שנייה של מלונות ואז להרוס את המלונות הישנים, הקרובים יותר לים. עם זאת, לדברי המלונאים, כל האזור יהפוך בתקופה הזו לאתר בנייה, דבר שיבריח תיירים מהמקום.בעלי המלונות, שמיוצגים על-ידי עו"ד גדעון פישר ומנהלים גם מלחמה משפטית ארוכה נגד המדינה בסיפור, טוענים שהפתרון לא יכול להיות בהזזתם של המלונות ובפגיעה ביכולתם לפעול בשנים הקרובות. ההחלטה על החלופה המועדפת תצטרך להתקבל בממשלה בחודשים הקרובים.
לדברי פתאל וזיכרמן, שדיברו אתמול (ד') בכנס שערך משרד התיירות בנושא "הסבר פניך ליזם", לא נערכה התייעצות איתם ולא הייתה שום בדיקה מקצועית, כאשר גורמי האוצר מקדמים את תוכנית ההריסה משום שלדבריהם זו החלופה הזולה ביותר. "האוצר אומר לנו שזו חלופה זולה יותר ואנחנו אומרים שזו חלופה יקרה יותר", ציינו השניים.
דוד פתאל אומר כי "הנושא של ים המלח הוא שערורייה כבר שנים רבות. יש בעיה של בריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח שגורמת לנזק באזור המלונות. 20 שנה לא עשו שום דבר, והיום יש סיכוי שמשרד התיירות נותן את ידו להרס כל התיירות באזור באמצעות החברה להגנת ים המלח שהיא חברה בת של המשרד.
"אם המלונות בים המלח ייעלמו, כל ההשקעות שנעשו שם יירדו לטמיון וכל התיירות תעבור למעשה לצד השני, כל העובדים שנמצאים במלונות יהיו מובטלים, וכך גם עסקים שנמצאים במקום. "יתרה מכך, מדינת ישראל תפסיד את כל התיירים שמגיעים לשם, לתמיד", אמר אתמול דוד פתאל.
לפנייה לכתב/ת 
