פרשת השבוע: הנקמה פוגעת - גם בנוקמים
הנקמה לא נועדה רק לצורכי גמול, אלא ובעיקר לסיפוק דחף אינסטינקטיבי. במקרא מתוארת המלחמה הלא הכרחית של בני ישראל נגד המדיינים, אך גם היום, אלפי שנים אחרי, אסטרטגיית הנקמה מקובלת בזירת המסחר הבינלאומית. שוב, כולם נפגעים
בפרשת השבוע פנחס מופיעה מצווה ייחודית - להילחם במדיין. מלחמה זאת חריגה ממלחמות אחרות, בכך שמטרתה היתה נקמה. מה מקור רעיון הנקמה ובמי הוא באמת פוגע? כיצד מיושמת האסטרטגיה ביחסים כלכליים בין מדינות כיום ומדוע היא מובילה בסופו של דבר להשפעות הרסניות?
מדוע בני ישראל נקמו במדיינים?
הסיפור המקראי על כניסתם של בני ישראל לארץ כנען מתאר שתי סיבות לכך: אנשי מדיין, יחד עם אנשי מואב, ביקשו מבלעם שיקלל את בני ישראל; בני ישראל זנו אחר בנות מדיין. האם סיבות אלה מצדיקות מלחמה?!
הנקמה מקובלת במקרא. אחד הביטויים לכך מצוי בהוראה "עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל" (שמות, כא, כד). הנקמה בולטת במיוחד ביחס ל"גאולת דם" המותרת במקרה שאדם רצח את זולתו בזדון (במדבר לה, כא). מדובר ללא ספק בהוראות חוק פרימיטיביות.
יש הסבורים כי כיום הענישה על ידי בית משפט הוא התחליף המוסרי והמתורבת של עשיית נקמה. בנקמה, שהיא פראית בטבעה, מעורב רצון לגרום לכאב והפסד לאדם שבו נוקמים. אחת הבעיות היא שהנקמה מובילה לאכזריות ורשעות. כך היה בנקמה של שמעון ולוי בשכם בתגובה לאונס אחותם. כך היה גם עם רוצחי איש בושת אשר אמרו לדוד "ויתן יהוה לאדוני המלך נקמות היום הזה משאול וזרעו (שמ"ב, ד, ח).
ההיגיון מחייב שאם אדם פגע ברכושו של אדם אחר או באדם עצמו הוא יהיה חייב לפצות אותו או את משפחתו. מטרת הפיצוי הוא להחזיר את המצב לקדמותו עד כמה שאפשר. מאידך, אם הנפגע ינקום באמצעות פגיעה באדם הפוגע או ברכושו, שניהם יפסידו.
הנקמה בסחר הבינלאומי
מסתבר כי אסטרטגיית הנקמה מקובלת כיום בזירה הבינלאומית ביחסי הסחר בין מדינות. נניח כי מדינה מסוימת מעניקה סובסידיות ליצור מקומי בניגוד להסכמי הסחר הבינלאומיים.
במקרה כזה, מדינה החברה בארגון הסחר העולמי יכולה להגיש תלונה נגד אותה מדינה. לאחר בירור התלונה, ארגון הסחר יכול לדרוש מהמדינה המפרה להפסיק את מתן הסובסידיות. אם אותה מדינה מסרבת, המדינה המתלוננת מקבלת זכות לנקוט בצעדי נקמה ולהטיל מכסים עונשיים על סחורות של המדינה הסרבנית.
אלא שקיימות בעיות רבות עם מנגנון הנקמה של ארגון הסחר העולמי: המכסים העונשיים בדרך כלל לא משפיעים על הצד הפוגע, במיוחד כאשר יש א-סימטריה גדולה בין הצדדים. בעיה נוספת היא שהטלת מכסים עונשיים פוגעת באזרחים של אותה המדינה, שכן המכסים מייקרים את המוצרים המיובאים.
כמו כן, השימוש במכסים עונשיים מרחיב את כוחה של הממשלה ומעודד מדיניות פרוטקציונסטית. בנוסף, השימוש במכסים עונשיים גורם למדינות לנקוט באסטרטגיה של Tit for Tat, או עין תחת עין, המוביל למלחמות סחר מזיקות.
הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
