פיטוריו של אליהו הנביא
אליהו לא מוכן לוותר על הקנאות ואלוהים שולח אותו למדבר - אז כיצד בדורות האחרונים הפך הקנאי המקראי לדמות הסב הטוב ומלאך הברית? וגם: מסיבת ברית בבית המדרש של הטוקבקים
שני הקנאים הגדולים
בשבת פנחס מככבים בד"כ בבתי הכנסת שניים מגדולי הקנאים של המקרא – פנחס הכהן ואליהו הנביא. פרשת השבוע קרויה על שמו של פנחס (במדבר כה, יא-יב): "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם". כזכור לכולנו מסיום הפרשה הקודמת, פנחס קם מתוך העדה והרג את האשה המדיינית ואת זמרי בן סלוא, משבט שמעון, שהשתתפו בהילולת בעל פעור.לכבודו של גדול קנאי המדבר, מפטירים את הפרשה (כשהשבת חלה לפני שבעה עשר בתמוז) בסיפור הקנאות של אליהו. אליהו, נווד מדברי עצמאי, מוכיח את העם על כך שהם "פוסחים על שתי הסעיפים" ועובדים במקביל את אדני ואת הבעל, ובאותו מעמד, במופע מרהיב המשלב אש, דם, מים וזעקות הוא מגלה ברבים את כוחו של אלהים ומביא להריגתם של ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל.
קנאי לרגע מול קנאי מקצועי
אין בי טיפת אהדה למעשה הקנאות של פנחס, ועדיין צריך לשים לב להבדל הבולט בין שני הקנאים; פנחס היה קנאי לרגע. התרחשות קשה פגשה את ההנהגה הרשמית של העם (משה והשפטים) חסרי אונים, הייתה מגפה ופנחס תפס מנהיגות ועצר אותה. בחירה גרועה בעיניי אך מובנת. לאליהו, לעומת זאת, הייתה נשמה של קנאי. שימו לב מה עשה עשה אליהו בפרוייקט נביאי הבעל וכמה זה רחוק מהמעשה של פנחס. אליהו הביא על ישראל בצורת ורק לאחר שלש שנים הוא השיב את הגשם. אליהו לא הסתפק בהריגת כופרים קיצוניים אלא תבע מהעם נאמנות חסרת פשרות לאלהים.
משה איבד את העשתונות ואליהו אבד את הרחמים
קנאותו של פנחס מתפרצת ברגע בו משה נדרש להרוג את כל ראשי העם והוא מאבד את עשתונותיו לא עושה זאת. אליהו איבד את מידת הרחמים. איבוד עשתונות ואיבוד רחמים הן חולשות קשות לעיכול, בעיקר כשמדובר בהנהגה, ובכל זאת נדמה לי שאני מעדיפה את איבוד העשתונות על פני איבוד הרחמים. למי שמאבד את עשתונותיו יש (לרוב) לאן לחזור והיכן לתקן, אני לא בטוחה שזה המצב של מנהיג ששוכח בדרכו את מידת הרחמים.
החמלה היא מופע חרישי
לאחר הריגת נביאי הבעל לוקח אלהים את אליהו אל המגרש הביתי של משה (מלכים א פרק יט, ח): "וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב". נדמה לי שאלהים מקווה שאליהו ימיר מעט מעט מהנחרצות האלימה שלו, בהנהגה המגומגמת והחומלת (לרוב) של משה. ומשום כך, במעמד הר סיני המוחדש, שואל אלהים את אליהו: "מה לך פה אליהו?", אך אליהו לא לומד את השיעור ופורש בפני אלהים את משנתו הקנאית (מלכים א יט, י): "ַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ". אלהים לא מרוצה מהתשובה שכן הוא לא זקוק לקטגורים על עם ישראל. יש לאלהים מלוא החופן הסברים מדוע לא לסמפט אותנו.
אלהים לוקח את אליהו למדבר ולהר חורב בשביל שילמד לסנגר על צאן מרעיתו. אבל לאליהו, בניגוד למשה, אין נשמה של רועה צאן והוא לא מוכן לחמול. פעמיים שואל אלהים את אליהו: "מה לך פה" ופעמיים משיב לו אליהו אותה תשובה קנאית. אלהים מנסה ללמד את אליהו את הסוד החרישי של החמלה (מלכים א יט, יא-יב): "לֹא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה', וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.".
איך נשמע השקט?
"קול דממה דקה" – איזה קול יש לדממה? האם יש דממה דקה ודממה עבה? אין תיאור מרגש מזה של שקט.
אלהים מפטר את אליהו
אבל אליהו לא מוכן לוותר על הקנאות; על הרע ועל הרעש. בדידות המדבר של אליהו אלימה וכיוון שהוא לא יודע להפרד ממנה, אלהים נפרד ממנו (מלכים א יט טו-טז): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם: וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ"."אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן שנאמר: "קנא קנאתי ליי' אלהי צבאות" ומה נאמר שם? "ויאמר ה' אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ... ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך" שאין תלמוד לומר לנביא תחתיך אלא שאי איפשי (שאין רצוני) בנבואתך." אליהו דואג לכבודו של אלהים אך לא חס על ברואיו, וכיוון שכך אין לאלהים עוד צורך בו והוא חזר אל ההיעדר הגדול ממנו בא ואליו ביקש לשאוב אנשים רבים כל כך.
מלאך הברית
חידת החידות היהודית היא כיצד הפך אליהו, הקנאי המקראי, לדמות הסב הטוב שהעניקו לו בדורות מאוחרים. אחד מתפקידיו של אליהו בגלגוליו המיטיבים הוא להיות מלאך הברית ומשום כך מתקינים בברית המילה 'כסא של אליהו'. פרשנות המוצעת למנהג זה בכמה מדרשים (בין היתר בפרקי דרבי אליעזר ובזהר) יכולה להאיר את עיניינו בחידה תרבותית זו.המדרשים השונים מסבירים שאליהו מגיע לכל ברית מילה כתגובה על דברי הקנאות שלו: "עזבו בריתך בני ישראל". אלהים מבקש להראות לאליהו עד כמה נחפז בקביעתו המקטרגת על ישראל, ובכל ברית מילה, בה מפגינים בני ישראל מחדש את נאמנותם לברית עם אלהים, נדרש אליהו לשבת, לצפות ולהודות בטעותו. אם כך, נוכל לטעון כי הדמות החביבה שהוענקה לאליהו במהלך הדורות היא סוג של תיקון, נקמה מתוקה לאחד מגדולי הקנאים של המקרא – בעל כורחך, אנו אומרים לאליהו, תהפוך לאיש מייטיב, ואנו מושיבים אותו לצד הילדים בשולחן ליל הסדר ובברית המילה.
ובבית המדרש של הטוקבקים – מלאך הברית של שרית ורונן
שרית ורונן היקרים, פרשה זו מוקדשת באהבה גדולה לכם ולצאצא החדש. בלמדנותכם הראיתם לנו כמה וכמה פעמים כיצד ניתן להמתיק מים מרים, וכיצד ניתן להפוך תורות קשות לתורות מייטיבות. אין לי ספק שגם אליהו הנביא שמח בשמחתכם. ולכל מי שלא ראה – עיינו בפרשה הקודמת בטיקבוק 130 הארוך ושם תמצאו שפע דברי תורה לשרית, רונן וכל המשפחה.אז מה שנותר לנו הוא לדרוש בשלומכם ובשלום התינוק ולשאול לשמו...
ולך גבי לבל – תודה. הובלת בגאון שבוע בית מדרשי עשיר בתוכן ובמניין. היה לי ולכל החבורה שבוע מרתק.
שבת שלום
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ישראל ברדוגו")
