"נגרמה לי עוגמת נפש" - מה עושים?
תובעים רבים משרבבים לתביעתם את המילים "פיצוי בגין עוגמת נפש"'. חבל, כי לא תמיד ביהמ"ש אוהב את זה. מהי תביעת "עוגמת נפש", מתי היא מוצדקת, מה הסכומים הנפסקים בדרך כלל ומתי לוותר - בפנים
כשדן גילה שמתפנה משרד ברחוב המבוקש בעיר, הוא מיהר להתקשר למשכירה. כבר באותו ערב נפגשו, סגרו מחיר שכירות חודשי ותאריך כניסה, ודן השאיר לה שיק לחודש שכירות. השניים גם קבעו ביניהם שחוזה מסודר ייחתם בעת הכניסה למושכר. כבר למחרת ניגש דן להדפיס כרטיסי ביקור ונייר מכתבים חדש, הנושאים את כתובת משרדו החדשה, והודיע למזכירתו שתתכונן למעבר הקרוב.
שלושה ימים בלבד טרם תחילת השכירות התקשרה המשכירה לדן, הודיעה לו שאירעה תקלה, שבעלה סגר הסכם שכירות עם שוכר אחר בטעות... ושהם שולחים לו את השיק שלו בחזרה בדואר. דן ההמום הסביר לה שזו לא אופציה בכלל מבחינתו: שהמשרד הנוכחי ארוז, ההובלה נקבעה ושכל לקוחותיו כבר קיבלו הודעה בגין שינוי הכתובת, אך המשכירה התנצלה וניתקה.
דן מעוניין להגיש נגד המשכירה תביעה לכיסוי הוצאותיו, ובעיקר בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. האם הוא יזכה?
מהי תביעת "עוגמת נפש"?
תובעים רבים משרבבים לתביעתם את המילים "פיצוי בגין עוגמת נפש"': הם מגדילים את התביעה בסכום כסף נוסף, מגדירים אותו כעוגמת נפש, ומשכנעים את עצמם שבטח יצליחו ככה "להוציא עוד משהו" מבית המשפט. על מנת להבין מהו הבסיס החוקי לכך, ומהו הסיכוי בכלל לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש, מומלץ בחום לעיין במאמר זה, טרם הגשת תביעות דומות.
החוזה הופר ונגרם לי נזק
סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות), מאפשר לאדם, שכרת חוזה עם אחר, ושהחוזה מולו הופר, להגיש תביעה לפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם לו. מאחר ובמקרה של דן נכרת בין השניים חוזה תקף לפי דיני החוזים, והוא הופר ברגע האחרון, דן שלנו יכול להגיש כבר עתה תביעה ממונית כנגד המשכירה בגין הנזקים שאירעו לו: הדפסת כרטיסים וניירות, אובדן ימי עבודה, תשלום למוביל. בנוסף, יוכל דן לתבוע פיצוי בגין נזקיו הבלתי ממוניים, דהיינו, עוגמת הנפש עקב הפרת החוזה. ברגע שדן יוכיח את קיום החוזה, ואת הנזקים שאירעו לו כתוצאה מהפרתו, עובר הכדור לבית המשפט, שרשאי לקבוע לדן פיצוי לפי שיקול דעתו.
אז איך זה באמת הולך, מתי כדאי לתבוע עוגמת נפש ומתי לוותר, ומהם הסכומים שנפסקים בדרך כלל? ראו להלן.
1. הגגון נפל ונבהלתי מאוד: במקרה בו תובע רכש גגון לרכב, והוביל עליו שידה שנפלה באמצע הנסיעה, הוא תבע את הנזק הממוני (פגיעה בשידה, נזק לרכב) וגם סך של 1,000 שקל בגין עוגמת נפש בשל בהלה וצער ואכזבה.
בית המשפט בדק האם הבהלה שאחזה בתובע ובבנו הפעוט, שהיה עימו ברכב, נחשבת לעוגמת נפש שיש לפצות בגינה, או לא, והגיע למסקנה שלא: בית המשפט קבע ש"עוגמת הנפש", היא הצער והאכזבה מהפרת החוזה, אך תגובות כגון: בהלה, הלם, זעזוע או מחלת נפש – כל אלו הן פגיעות שנגרמו לנפש האדם, שיש לאמוד אותן בכלים מורכבים ומיוחדים, והן לא נכללות בהגדרת "עוגמת נפש" (צער ואכזבה כן).
בעניין זה נקבע גם, שמאחר וילד בן 3 אינו יכול לחוש צער ואכזבה בשל הפרת החוזה עם אביו, אזי לא נגרמה לו כל עוגמת נפש, ורק לאב מגיע פיצוי (250 שקל בלבד, ועוד 4,000 שקל בגין הנזקים בפועל).
2. ביקשתי להתנתק וסירבו: כשאסף ביקש להתנתק מאחת מחברות הכבלים, הוא גילה כי המשימה קשה עד בלתי אפשרית. לאחר שהגיעו מים עד נפש פנה אסף לבית המשפט ודרש לקבל החזר בגין חיובים ביתר, ובנוסף, פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עד שהצליח להתנתק (נציגי השירות של החברה גרמו לכלתו של אסף לבכות ביום חתונתם...).
בית המשפט קבע כי התנהלות החברה הייתה בלתי ראויה, שזו "זכות אלמנטארית של לקוח להתנתק משירות מיד עם הודעתו על רצונו", וללא שיצטרך לרדוף אחרי החברה, ולכן קבע לאסף פיצוי בסך כללי של 3,600 שקל.
3. ליקויי בנייה: כשמדובר בבית שלנו, עוגמת הנפש היא גדולה, שכן כל בני הבית סובלים כשלא מתאפשר להם אורח חיים תקין; ואולם, בית המשפט יבדוק היטב את טענותיכם טרם יפסוק פיצוי: כשמשפחת איקס טענה שלא יכלה להשתמש בחלק מהדירה בעת התיקונים שביצע הקבלן, בדק בית המשפט את טענותיהם לעומק, גילה שהיה מדובר בליקויים קלים ומינוריים, ושלא נגרמה הפרעה של ממש לחייהם (ולכן לא פסק כל פיצוי).
במקרים אחרים זכו תובעים בסכומים גבוהים בגין עוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מליקויי הבנייה, כשההחלטה אם לפצותם או לא, נקבעת בהתאם לפרמטרים הבאים:
- מהו הנזק שנגרם לתובע בפועל?
- מה טיב הנכס (דירת מגורים או מבנה עסקי)?
- מהו סוג הליקוי וחומרתו?
- כמה השפיע הליקוי על חיי היומיום בדירה?
- האם הדיירים נאלצו לצאת לדיור חלופי או לא?
- כן ייקחו בחשבון כמה זמן לקח לקבלן, או לחברה, לחזור ללקוח, ולטפל בבעיה שהציג.
4. איחור במסירה: ומה קורה כשאיחרו למסור לכם את הדירה? מאחר והקבלן צריך לצפות שאיחור במסירת דירה יגרום סבל נפשי ועגמת נפש לקונה המאוכזב, בית המשפט יקבל את טענת עוגמת הנפש, וזאת כמובן בהתחשב במה שנקבע בין הצדדים בהסכם עצמו.
כך למשל, כאשר תובעים סבלו למעלה מ-11 שנה מאיחור במסירת הדירות, ליקויי בניה רבים והבטחות שלא מומשו, חוייבה החברה לשלם לכל דייר סכום שנע בין 16אלף ל- 32,אלך שקל רק בגין עוגמת הנפש (ופיצויים נוספים בגין ליקויי בניה, אובדן ימי עבודה, ירידת ערך ועוד).
5. כשבעל הבית לא מתקן את המים החמים: שוכרת דירה טענה שבעלי הדירה שלה לא תיקנו לבקשתה תקלות מהותיות, כגון גז שלא עבד, דוד שלא חימם, מזגן ומדיח מקולקלים ועוד. הדיירת שהייתה חייבת כספים לבעל הבית, ביקשה לקזז מדמי השכירות שלא שילמה לו, סכום של 25,אלף שקל, וזאת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה מהמגורים בדירתו. בית המשפט אמנם הכיר במרבית הליקויים שהוצגו, אך קבע כי הסכום שהתבקש אינו עולה בקנה אחד עם הנזק שנגרם לה בפועל, ובהתאם לנסיבות המקרה נפסקו לה אלפי שקלים בודדים בסך הכל.
6. דווקא בחתונה?! במקרים בהם דובר באירוע חשוב וחד פעמי, כגון ערב החתונה, אזי כאשר הוכחה התביעה כדבעי, פסק בית המשפט פיצויים בהתאם (למשל, כשהרב איחר לחופה והגיע רק ב- 23:00 לחתן את בני הזוג, נפסקו 50 אלף שקל, ובאירוע אחר, כשהזמר לא הגיע לאירוע, ההברזה עלתה לו 50 אלף שקל.
ואולם, גם במקרים אלו מפעיל השופט את מידת ההיגיון והסבירות, ולא פוסק כך סתם סכומים מופרכים: כך למשל, כאשר תקלה במערכת החשמל של האולם הביאה להפסקת התאורה, הגשת אוכל קר ובעיות אחרות, תבעו ההורים המאוכזבים של הזוג הנשוי, סך של חצי מיליון שקל. השופט קבע שם, שהחתונה לא באמת נהרסה לגמרי כפי שההורים תיארו, ולכן הפיצוי יינתן להם בדמות מחילה על חובם לאולם (דהיינו לא יצטרכו לשלם עוד 28 אלף שקל), ותו לא. ביהמ"ש גם ציין שבני הזוג עצמם היו צריכים להגיש את התביעה, ולא הוריהם, שהרי את עוגמת נפש של הכלה והחתן ( שלא הגישו תביעה) אי אפשר להמחות לאחר. הפיצויים ניתנו על עוגמת נפש שולית יחסית שנגרמה להורים.
7. חשד לגניבה: קונה בסניף של סופר פארם נחשדה בגניבה. המשטרה שהוזעקה לא מצאה אצלה דבר, והיא שוחררה לביתה. הלקוחה תבעה מהרשת 50,אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, אך למרות שבית המשפט האמין בגדול לגרסתה, נקבע כי סופר פארם נהגה בסופו של דבר כראוי במקרה, ולכן הפיצוי שנקבע היה נמוך בהרבה (3,000 שקל).
בית המשפט קבע כי על הרשת להפעיל נוהל ברור המנחה את השומרים כיצד לנהוג במקרים כגון אלו, אך מנגד קבע כי יש למנוע מצב בו מוגשות תביעות המבוססות על עוגמת נפש בלבד, וכי הלקוח יכול "לגלות איפוק" במקרים כאלו...במקרה נוסף דרשה הלקוחה שנחשדה לשווא בגניבה לקבל מהרשת 100 אלף שקל אך זכתה ב- 5,000 שקל בלבד בגין האירוע.
לפני שמגישים תביעה בגין עוגמת נפש, זכרו:
1. "עוגמת נפש" היא עניין להערכה בלבד, ומסור לשיקול דעת השופט. לכן, גם אם השופט סבור שצדקתם, עדיין יכול הפיצוי להשתנות ממקרה למקרה, ובטוח שהוא לא יגיע לסכום שאתם מאמינים סובייקטיבית שמגיע לכם. חשוב להבין כי בית המשפט אינו מנסה להעניש את מי שהפר את החוזה עימנו: מטרתו היא רק להשיב אותנו למצב בו היינו, לולא היה מופר החוזה מולנו, ולולא היינו נפגעים.2. כאמור, בית המשפט חייב להשתכנע שנגרמה לתובע עוגמת נפש אמיתית. לכן אל תכתבו סתם כך: "נגרמה לי עוגמת נפש": פרטו, הסבירו, והביאו עדים והוכחות ככל הניתן.
3. אל תבקשו סכומים מופרזים: בית משפט זה לא שוק, והשופט אינו בעל באסטה: שם לא "באים לקראתכם", ולא "סוגרים איתכם מחיר באמצע הדרך"... אם תנפחו את התביעה, או שבית המשפט יתרשם שאתם מנסים "לעשות קופה", אתם עלולים בסוף לחטוף הוצאות משפט, וחבל.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים . יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא - www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא - www.koloved.net
לפנייה לכתב/ת 
