קרב על כסף וכוח: אחמדינג'אד נגד האוניברסיטה

כיפוף ידיים בתוך הרפובליקה האיסלאמית. איראן נתפשת במערב בכלל ובישראל בפרט כדיקטטורה חד-מימדית ומאוחדת, אולם מאז המשבר הפוליטי שפקד אותה בקיץ שעבר, לאחר הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות, הקרעים הפנימיים רק גברו - והם צפים ועולים שוב ושוב על פני השטח.

בימים האחרונים, מתבלט העימות סביב שליטה על המוסד האקדמי העשיר במדינה, שבמרכזו, מלבד הרבה כסף, גם יוקרה ומאבק אישי ומר בין הנשיא מחמוד אחמדינג'אד לנשיא לשעבר, אכבר האשמי רפסנג'אני - אחד הפוליטיקאים החזקים והוותיקים באיראן, שהפסיד בבחירות לנשיאות ב-2005, אז נבחר אחמדינג'אד לראשונה.

העימותים בטהרן בשנה שעברה. הקרעים רק גברו (צילום: AP)

בשבוע שעבר דחה הפרלמנט, בראשותו של עלי לריג'אני, הצעת חוק שהגיש אחמדינג'אד, לפיה תוענק לממשלה שליטה רחבה יותר על אוניברסיטת אזאד, אחת האוניברסיטאות הגדולות בעולם שבה למעלה ממיליון וחצי סטודנטים.

הייתה זו מכה נוספת לאחמדינ'גאד, שרבים באיראן מאמינים כי באמצעות הצעת החוק, ניסה להעניש את האוניברסיטה על תמיכתה באופוזיציה, וגם לפגוע באמצעותה ברפסנג'אני, המשמש כיום בתפקיד "יו"ר מועצת המומחים" - גוף המפקח על המנהיג העליון.

רפסנג'אני הוא אחד ממייסדיה של האוניברסיטה, ורבים מהיושבים בחבר המנהלים שלה נאמנים לו. אחמדינג'אד לא שכח שבבחירות לפני כשנה תמך רפסנג'אני במועמד הרפורמיסטים מיר חוסיין מוסווי, שטען כי הבחירות זויפו. מוסווי אף היה בעצמו חבר במועצת המנהלים של האוניברסיטה, עד שהודח ממנה לפני כמה חודשים.

קרקע פורייה לתומכי "המחאה הירוקה"

אוניברסיטת אזאד היא מעין אוניבריסטה פתוחה, שמשמשת חלופה לבני המעמד הבינוני שאינם מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות הציבוריות-ממשלתיות, בגלל ציונים נמוכים או בגלל שאינם עומדים בדרישות פוליטיות-אידיאולוגיות. לשלטונות באיראן חשוב לשלוט על האוניברסיטאות, מאחר והקמפוסים הפכו לקרקע פורייה לתומכי "המחאה הירוקה" של הרפורמיסטים. ביום השנה לבחירות בחודש שעבר, הפגינו הסטודנטים באזאד במשך יומיים.

המאבק באוניברסיטה למעשה החל עוד קודם, כשאחמדינג'אד ביקש להדיח את נשיאה, עבדאללה ג'סבי, בעל ברית של רפסנג'אני.

הניסיון לא צלח. במקביל, האשימה התקשורת הנאמנה לאחמדינג'אד את הנהלת האוניברסיטה כי היא "תומכת רשמית" במוסווי, וטענה כי סגל האוניברסיטה מסייע להפגנות האופוזיציה.