כישלון ברזיל: קריסת ההגנה והמחיר ששילם דונגה

דונגה ושחקני נבחרת ברזיל יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. משחק רבע הגמר מול הולנד, בו נוצחו 2:1, כבר היה אצלם בידיים. אבל חוסר ריכוז גרם לסלסאו לאבד את האפשרות להשיב לארצם את גביע העולם. איפה היתה ההגנה שכולם דיברו עליה? היכן היו הבלמים הנחשבים לטובים בתבל והשוער הנחשב משכמו ומעלה?

• תודה לדונגה ופליפה מלו, שלום לך ברזיל / מיומנו של ארגנטינאי
• הפשע משתלם: סוארס, ג'יאן וכאבה של היבשת
  

היה זה חוסר ריכוז מהסוג האסור במונדיאל. המסירות חסרות האחריות בחלק האחורי הזכירו את ההפסד 3:2 לאיטליה בספרד 82' ואת המפלה מול צרפת באותו שלב לפני ארבע שנים.

במחצית הראשונה ברזיל שלטה בצורה מוחלטת ונזקקה לשער נוסף על מנת לסיים את הסיפור. הולנד לא נראתה אז כמי שמסוגלת להוות יריב. למרות זאת, דונגה לא נראה שקט. הוא פחד שקאקה יספוג צהוב נוסף שירחיק אותו מחצי הגמר (ואולי גם מאדום שני בטורניר), אחרי שהעבירות הברוטאליות מהן סבל במשחקים קודמים הביאו לתגובות מצידו, ש"זיכו" אותו באזהרות מהשופטים.

דונגה ראה שהשופט היפני החלש לא שולט במשחק, ונאלץ להוציא את מישל באסטוס לאחר ספיגת שער השיוויון. הבעיה היתה שהוא גם שילם ביוקר בדקות האחרונות, אחרי שהסלסאו נקלעה לפיגור.

במצב של 2:1 נותרו כעשרים דקות לשחק. זה היה המאני טיים וזה היה הרגע בו ברזיל היתה צריכה להראות את האופי שלה. ומה ראינו? רק איבוד עשתונות, עצבנות וחוסר יכולת להתמודד.

רוביניו ו-ואן בומל. הברזילאי איבד את העשתונות (AFP) 

סניידר חוגג את שער הניצחון. הפתיע את החברים מאינטר (צילום: AP) 

והולנד? היא נהנתה מההפקר וניצלה עד תום את הטעויות של ברזיל. הנבחרת הזו לא מבריקה במיוחד, לא מלהיבה במיוחד (אריין רובן לא הצליח לבצע דברים גדולים במשחק זה), אבל למרות ששוב לא הפגינה כדורגל גדול - היעילות שלה ממשיכה לתת את אותותיה. השחקנים של ברט ואן מרוויק לא נראים כאיכותיים ביותר וכבשלים ביותר לזכייה במונדיאל, אבל אסור לבצע טעויות מולם.

לאורוגוואי יש אישיות של אלופה

אורוגוואי לא זכתה במונדיאל כבר 60 שנה. המשחק בו גברה בפנדלים על גאנה אחרי 1:1 בתום 120 דקות היה החלש ביותר שלה עד כה בטורניר. אבל, השחקנים של אוסקר וושינגטון טבארס מציגים אופי של נבחרת שלא חוששת להתמודד על התואר. נבחרת עם מסורת והתלהבות, שעוזרים לשחקנים להתעלות ברגעים מכריעים.