שינוי בחמאס? "המשט חזק יותר מאלפי רקטות"
בארגוני הטרור מבינים ממה חוששים בישראל. כשהם נפעמים מההישגים חסרי-התקדים של המשט, מסתמנים בחמאס ובחיזבאללה שינויים בדפוסי המאבק. "הם הבינו שיש סיכוי טוב יותר לנצח כך", הודו בירושלים
נראה כי אירועי המשט לעזה עשויים להוות אבן דרך משמעותית במעבר אפשרי בין שני סוגי הטקטיקות, כאשר גם בחמאס הבינו כי דווקא פעולה אזרחית מיסודה הצליחה לגרום נזק כבד ביותר לישראל, באמצעות שרשרת הגינויים הבינלאומיים שספגה על פעולות ההשתלטות על הספינות - כאשר היא זו שמפעילה את הכוח ובאמצעות כך, נתפשת כתוקפן.
המשט לעזה. אזרחים בשירות חמאס - הדרך הנכונה? (צילום: דובר צה"ל)
אחד מבכירי חמאס שהצביעו על פירות אירועי המשט הלא-אלימים כביכול הוא עזיז דוויק. "כשאנו משתמשים באלימות, אנו בעצם מסייעים לישראל לזכות בתמיכה בינלאומית", אמר יו"ר הפרלמנט הפלסטיני שנעצר אחרי חטיפת גלעד שליט ושוחרר לאחרונה מהכלא הישראלי.
דוויק קבע כי "המשט לעזה הצליח יותר מ-10,000 רקטות מהרצועה". בעיתון האמריקני הגדירו את אירועי המשט ככאלה ש"הביאו את ישראל לגינוי בינלאומי ולאחד המשברים הדיפלומטיים החמורים ביותר שידעה זה שנים, ולבסוף גם להקלות בתנאי המצור שהיא מטילה על עזה".
תומך נלהב חדש ל"מחאה העממית" הוא לא אחר מאשר מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שאף קרא לתומכיו להשתתף במשטים עתידיים לרצועה. "זו הפעם הראשונה שמר נסראללה חיבק באופן פומבי והביע תמיכה בצעדים בשיטות כאלה נגד ישראל", אמר ראלב אבו-זיינב, חבר הלשכה המדינית של חיזבאללה בביירות. "ראינו בעצמו שסוג ה'התנגדות' הזה הביא את הישראלים למצוקה גדולה מאוד". הוא אף סיפר לעיתון כי שתי ספינות מטעם הארגון כבר מוכנות לצאתן לעבר חופי עזה, אולם עד כה לא נקבע מועד מדויק לכך.
"מחאה כעלה תאנה לאלימות"
בישראל כבר הבחינו באותה מגמה בקרב ארגוני הטרור, ודובר משרד החוץ, מארק רגב, אמר כי "קשה שלא לשים לב לשינויים בחשיבה האסטרטגית של חמאס ויתר התנועות. זה לא אומר שהם ויתרו על כוונותיהם לפעול להשמדתה של ישראל, אלא פשוט שהגיעו למסקנה שיש סיכוי טוב יותר שינצחו את ישראל באמצעות הגברת הבידוד הבינלאומי שלה, ולא באמצעות כוח צבאי. מדובר באנשים אלימים שמשתמשים במחאה השקטה כעלה תאנה".
אחד הסממנים הבולטים של שינוי המאבק הפלסטיני בישראל הוא החרם שהוכרז ברשות על תוצרת ההתנחלויות, שזוכה לתמיכתם הרשמית של בכירים בהנהגת הרשות, ובהם הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, וראש-ממשלתו, סלאם פיאד.
הפוליטיקאי הפלסטיני מוסטפא ברגותי, שנחשב לאחד מבולטי התומכים במחאה הלא-אלימה, הסביר כי תחילה זכתה אותה מדיניות ללעג מצד אנשי חמאס. "כל ההפגנות, המצעדים והחרמות גרמו להם להתבטא באופן סקסיסטי נגדנו. הם היו אומרים שאנחנו מנהלים מול ישראל מלחמה של נשים", סיפר.
אבל נקודת התפנית, מבחינתו, הייתה כבר לפני כשנתיים - אז עשתה האוניה הראשונה את דרכה לרצועה, במבצע שהיה מנוהל, בעיקרו, על-ידי נשים. "רק אז הם התחילו להבין כמה יעיל זה יכול להיות", הסביר ברגותי - שאף ציין כדוגמה את ההפגנות שמארגן חמאס בעצמו בשטחי החיץ ברצועת עזה, סמוך לגבול עם ישראל.
גם סלאח ברדוויל, חבר הפרלמנט הפלסטיני מטעם חבר ברצועה, אישר כי בארגונו החלו להפנים את כוחה הרבה של המחאה העממית והתמיכה הבינלאומית שארגונו זוכה לו באמצעות השימוש בה. הוא ציין כי כבר שנים לא קיבל על עצמו חמאס אחריות לפיגועי התאבדות בישראל, ואף חדל מירי מאסיבי של רקטות מאז מבצע עופרת יצוקה.
עם זאת, ביקש ברדוויל להדגיש כי "אנו, בחמאס, ממשיכים להאמין שהתמיכה הבינלאומית היא בעיקרה מילים ריקות. עם זאת, אותן ועדות בינלאומיות בהחלט יכולות לסייע להעמיד לדין בכירים ישראליים באמצעות הליכים משפטיים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
