למה צעק הרופא על המטופלת בחדר הניתוח?

בהדסה, כמו ביתר בתי החולים בעיר, נהוג כבר עשרות שנים הסדר שנקרא שר"פ (שירות לבחירת רופא פרטי) שנעשה במסגרת בית החולים הציבורי. מדובר בהסדר המאפשר למטופלים לבחור ברופא שעליו הם סומכים ולרופאים להשתכר יותר ולהישאר בבתי החולים שעות ארוכות, במקום שיחפשו את פרנסתם משעות הצהריים בבתי החולים הפרטיים. עם זאת, הסיפור הבא חושף טפח מהבעייתיות של השירות.

"הוא ניסה להלחיץ אותה"

בני הזוג א' ו-ח' עברו שתי הפסקות היריון. במקרה הראשון, שאירע לפני שלושה חודשים, אובחן כי ההריון של ח' הוא הריון חוץ רחמי שגרם לפגיעה באחת

החצוצרות. היא נותחה בהדסה במסגרת השר"פ על ידי רופא מומחה שבני הזוג בחרו. הניתוח המורכב עבר לשביעות רצונם של בני הזוג.

ביום הפסקת ההיריון, כשח' נכנסה לחדר הניתוח ושכבה על המיטה מחוברת לעירוי, היא ראתה שהרופא המנתח הוא אותו רופא שטיפל בה בעבר במסגרת השר"פ. "כשהוא הסתכל בטפסים וראה שהיא מטופלת שלו שלא במסגרת השר"פ הוא החליף צבעים", מספר א', "הוא התחיל לצעוק עליה: 'אני לא מבין למה לא לקחת את הציטוטק, למה קיבלת את ההחלטה הזו על גרידה'. הוא אמר לה להחליט תוך זמן קצר אם היא רוצה לבצע גרידה או לקחת כדור, ואמר לה שאולי עוד שתי דקות יקראו לו לניתוח אחר והוא לא הוא ינתח אותה. הרגשנו שהוא ניסה להלחיץ אותה שתיקח כדור, כי הוא כעס שהיא גם חסכה את השר"פ וגם יצא בסוף שהוא מנתח אותה במסגרת הציבורית".  

"כל נושא השר"פ בוטה ובולט וגס"

"היום זה קרה לי, אבל מחר זה יכול לקרות למישהו אחר", אומר א', הכתבה צריכה להתפרסם בשביל אנשים שאין להם את הכוח להתלונן. המקרה שלנו הוא סימפטום של בעיה הרבה יותר רחבה, כל נושא השר"פ בוטה ובולט וגס. הרגשנו שהרופא ניסה לדחוף אותנו לבחור בשר"פ וזה גרם לתחושה לא נעימה, בפרט כשאשתי היתה בתוך חדר הניתוח. התחושה היא שרופאים מנסים בברוטליות לדחוף אנשים לשר"פ. זה בעצם בית חולים פרטי בתוך מערכת ציבורית. הרופאים צריכים לעבוד באופן פרטי רק בבתי חולים כמו אסותא, שם אתה יודע שאתה בא לבית חולים פרטי. הערבוב הזה נותן הרגשה שהרופאים חוגגים על חשבון המבוטחים. צריך למצוא מנגנון יותר מבוקר".

ד"ר דני פילק, חבר הנהלה ב"רופאים לזכויות אדם", התבקש להגיב על סוגית השר"פ: "מעבר לתחושות של הצדדים בסיפור, שיכולות להיות מוטות לחלוטין, ישנו מבנה מוסדי שמאפשר להן לקרות. הבעיה היסודית היא שילוב באותו מוסד בין מימד פרטי למימד ציבורי. אלמלא השילוב הזה, הסוגיה לא היתה עולה וגם לא התחושות. מנקודת הראות של המטופלים במצב כזה קיימת בעיה של ניגוד אינטרסים. כך למשל, נדמה שהקופה לא מאשרת טיפול כי ניתן לקבל אותו בביטוח המשלים או שחולה מרגיש שקיבל טיפול פחות טוב כי לא בחר בשר"פ. זה לא שיש רצון רע מצד בית החולים או מצד הקופה, אבל ברגע שהאופציה לשירות פרטי

קיימת, יש טשטוש של גבולות. בעיניי, העובדה ששירות כמו שר"פ מלבין את הרפואה השחורה או שמכירת איברים מלבינה את הסחר לא הופכת משהו לא מוסרי למוסרי ולצודק".

יצוין כי מסגרת רכישת שירותי רופא פרטי בהדסה לא אמורה להיעשות ישירות בין רופא למטופל, אלא באמצעות בית החולים. בית החולים הוא זה שמגדיר אילו רופאים כלולים בשירות, באילו שעות הם יכולים לעבוד ואת נושא התשלום. בנוסף, פועל נציב קבילות ציבור שתפקידו לטפל גם בתלונות בנושא השר"פ.  

מהדסה נמסר בתגובה: "המטופלת טופלה על ידי הרופא לא במסגרת שר"פ אלא במסגרת ציבורית רגילה. הרופא הציע לה חלופה תרופתית לטיפול הכירורגי. בשלב הראשון הסכימה לחלופה זו ובהמשך ביקשה בכל זאת התערבות כירורגית, שבוצעה על ידינו רופא בכיר לא במסגרת שר"פ. לצערנו בעלה של המטופלת חושב כי עקב תפקידו הציבורי והיכרותו עם הנהלת הדסה מגיע לו יחס מיוחד".