אשת המרצה שסולד מהומואים חיברה רומן לסבי
למרות מחאות האגודה לזכויות האזרח וקולגות לשעבר על "פגיעה בחופש האקדמי", באוניברסיטת בן-גוריון מגבים את ההחלטה להדיח את ד"ר ירוחם לויט
הידיעה על פיטוריו של ד"ר ירוחם לויט מאוניברסיטת בן-גוריון לאחר שהתבטא נגד הומוסקסואלים הצליחה לעורר אתמול (א') מחאה נגד החלטת הנהלת המוסד בכל קצוות הקשת הפוליטית. גם באגודה לזכויות האזרח התייצבו לימינו של לויט, תושב קריית-ארבע ומרצה בכיר בבית-הספר לרוקחות, שמתח ביקורת על אורח החיים שמנהלים חברי הקהילה הגאה.
אבל באורח די מפתיע, דווקא רעייתו של לויט, ד"ר טרייה באותו המוסד ומרצה לספרות אנגלית, לא רק שנראה כי אינה חולקת עם בעלה את עמדותיו - אלא גם הוציאה לפני כעשור ספר בשם "כוכב נופל", שבמרכז עלילתו מתואר רומן לסבי בין נערה צערה לאמנית, בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
אותו הספר שחיברה האשה, ג'ון לויט, יצא לאור באנגלית ותורגם אף לעברית. הוא עוסק בנערה אורתודוכסית שעוברת, יחד עם אביה, להתגורר בארצות-הברית - שם היא נחשפת לתרבות שונה וסוערת שמסייעת לה לגלות את מיניותה, בניגוד לכל המוסכמות שעליהן התחנכה.
לויט, השוהה כעת ביפן, העיד על-עצמו בשיחה עם ynet כי הוא דוגל בשיווין ובפלורליזם. "בהרצאותיי הרבות בקורס לביואתקיה רפואית הקפדתי להשריש תרבות פלורליסטית תוך מתן דגש לריבוי דעות והשמעתן בדרך מכובדת". הוא בן 70, נשוי ואב לחמישה ילדים ואינו מנהל אורח חיים דתי. לויט נמנה על מייסדי בית-הספר לרוקחות, ובעבר אף ערך מסעות התרמה עבור אוכלוסיות דלות אמצעים רפואיים באסיה, ופעל לשיתוף פעולה חינוכי-רפואי עם הבדואים בדרום.
אבל כל אותם הדברים, כמו גם הביקורת הרבה על המהלך, לא הצליחו לשכנע את נשיאת האוניברסיטה להפוך את ההחלטה להעבירו ממשרתו. "מדובר כאן בהתנהגות שאינה ראויה מבחינה אקדמית ואין לה שום קשר לחופש", הדגישה פרופ' רבקה כרמי. "אותם דברים הובאו לידיעת ההנהלה על-ידי סטודנטים, ובשל העובדה כי הנושא נידון באופן מעמיק ויסודי וכלל אף שימוע שנערך למרצה, עומדים בהנהלה מאחורי ההחלטה באופן מלא".
עמדה דומה חלקו גם מי ששמעו את דבריו של לויט באוזניהם, וגם אלה שהגישו את התלונה נגדו. "הוא אמר דברים מזעזעים על הקהילה. מדובר כאן באדם בור וחשוך, שחושב שהומוסקסואלים מפיצים מחלות", אמר י', סטודנט באוניברסיטה ששמע על ההתרחשויות מפי אחד מחבריו ומיהר להתלונן. "העדפנו שלא להיות נוכחים בשיעורים שלו, כי הוא אמר דברים שהעליבו אותנו. אני לא חש שאני יכול ללמוד מהמרצה הזה אתיקה. אין מקום לפגוע באנשים ולהשתמש בחופש האקדמי כמגן".
גם הסטודנטיות חשו אי נוחות
חלק מהפרוטוקולים של ועדת ההוראה בעניינו של לויט הגיעו לידי ynet, ומהם עולה כי שלושה מבין הסטודנטים שהיו עדים להתבטאויותיו נפגעו מהם קשות. בין היתר, אף צוין כי חלק מהנוכחות בשיעור נעלבו גם הן, כאשר ביקש המרצה להסביר את דבריו ואמר כי הוא "נמשך לכל הנשים - אבל מרסן את עצמו".
חלק מחברי ועד ההוראה סברו כי נוסף לפגיעה בהומוסקסואלים, היו דברים נגועים באלמנטים שוביניסטיים. לויט עצמו שב על דבריו מול חברי הוועדה וביקש להדגיש כי על-פי דעתו האישית, נטייה מינית היא עניין בר-שינוי שניתן "להתגבר עליו", כלשונו. עם זאת, הוא הביע צער על כך שדבריו באשר לנשים הביאו לפגיעה בסטודנטיות.
"חופש אקדמי, משמעו גם חופש להתבטא באופן מקומם - בוודאי ובוודאי כאשר מדובר בהבעת דעה", אמר ל-ynet חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, שאנשיה מתכוונים לפנות בעניין להנהלת האוניברסיטה. "ועדת ההוראה יכולה לדרוש מהמרצה להבהיר כי מדובר בדעתו האישית, וזו גם חובתה לדאוג שהוא לא ייטעה את הסטודנטים בכל הנוגע לתפישות המחקריות והאתיות הקיימות. עם זאת, פיטוריו הם פסולים".
גם בימין מיהרו לתת גם ללויט. ארגון "הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל" שיגר אף מכתב בנושא לשר החינוך, גדעון סער, שבו נכתב כי "לדעתנו, הפגיעה בד"ר לויט היא חמורה ביותר ופוגעת בזכויות יסוד שלו, ובהן החופש האקדמי וחופש הביטוי. יצוין כי במקרה אחר שהתרחש באוניברסיטה לפני מספר שבועות, בעניינו של ד"ר ניב גורדון, החליטה הנהלת המוסד שלא לפטרו בגין התבטאויותיו וקריאותיו להטיל חרם על ישראל. גם אם האוניברסיטה אינה תומכת בדעותיו, הרי שעדיין אין מקום לשלול ממנו את זכויותיו".
"מי שלא ב'מיינסטרים' - משלם במשרתו"
גורדון עצמו, אגב, סירב להגיב על אותן טענות, אך אמר: "אני חושב שאסור למרצה להשפיל תלמיד, למרות שאיני יודע אם זה מה שקרה שם. אני לא רוצה להאשים, לא את המרצה ולא את האוניברסיטה". גם מנהל בית הספר לרוקחות, פרופ' ריאד אלגבאריה, סירב להגיב על הפרשה.
קולות נוספים בימין שהביעו תמיכה בד"ר לויט היו אנשי תנועת "אם תרצו" באוניברסיטת בן- גוריון, שמסרו כי "מבלי להתייחס לתוכן הוויכוח שהתנהל בכיתה, מסתבר שכאשר מרצים מעזים להביע דעות שלא מתיישרות עם ה'מיינסטרים' של ההנהלה, הם משלמים על כך במשרתם. לא ניתן אלא להבין מכך שההסתה של עשרות מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון נגד ישראל מקובלת על חברי ההנהלה".
נראה כי לפחות בקרב אנשי הנהלת האוניברסיטה בעבר, לא מצדדים בהחלטה. פרופ' חיים מרנץ, לשעבר מרצה במחלקה לפילוסופיה בבן-גוריון, אמר ש"אם זה נכון - מדובר בשערורייה. ביקורת על עמדות מקובלות או לא-מקובלות בכיתה היא חלק ממה שנלמד בקורס. זהו צעד הנוגד את כל עקרון החופש האקדמי. אנשים מדברים, מבקרים וטוענים באוניברסיטה. הבעת הדעות היא דבר שאמור להיות בכל כיתה, גם במדעי הרוח וגם במדעים המדויקים. מי שמתנגד לזה, לא מבין את מהות החופש האקדמי ולא מבין מהי אוניברסיטה. אני מקווה שלא כך הדברים, אחרת זה עלול להיות תחילת סופו של המוסד האקדמי".
Read this article in English