"קודם אנחנו, רק אז הכלבים": עזתים כמגן אנושי

"הם כבלו את ידיי וידי בני באזיקונים מפלסטיק ולמשך 10 ימים השתמשו בנו כמגינים אנושיים. היו מכריחים אותנו להיכנס לבתים כדי לחפש אם יש אנשים בבית. אחרי שהיינו יוצאים מהבית היו החיילים מכניסים כלב לתוך הבית, ואז היו נכנסים".

"נוהל שכן" אמנם עבר מהעולם בעקבות החלטת בג"ץ, אבל משורת עדויות עולה שגם ב"עופרת יצוקה" השתמש צה"ל בפלסטינים כמגינים אנושיים. הסיפורים מובאים בדו"ח של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל וארגון עדאלה, העוסק בהפרת זכויות אדם של עצורים פלסטינים במהלך המבצע בתחילת השנה שעברה. חלקים ממנו מתפרסמים כאן לראשונה.

הדברים הם המשך לטענות דומות, שהובאו בדו"ח גולדסטון וב"שוברים שתיקה". בחלק מהמקרים נפתחו חקירות פליליות של מצ"ח, שחלקן הסתיימו ומסקנותיהן הועברו לפרקליטות הצבאית.

"כיסו את עינינו וקשרו באזיקוני פלסטיק" (צילום ארכיון: גדי קבלו)

באחד המקרים הקשים המצוטטים בדו"ח, טוען עבד אל-כרים אבו-סאלח מג'בליה כי חיילי צה"ל השתמשו בו ובבנו הקטין ככוח חלוץ, עוד לפני כלבי הגישוש. "כ-20 חיילים פרצו לביתי בזמן שישבתי לארוחת צהריים", מעיד האב ל-9, שדבריו מובאים בפתיחת הכתבה.

לטענת אמין, בנו של אבו-סאלח, גם בן דודו בן ה-19 יוסף, הסובל מפיגור שכלי, שימש כמגן אנושי. החיילים ציוו עליו להיכנס לבתים, לפתוח חלונות ודלתות ולהרוס גדרות ובתים.

בעדות אחרת, מפרט ראמי עבד רבו כיצד השתמשו בו חיילי צה"ל במטרה להגן על עצמם מפגיעה. "החיילים כבלו את ידיי ואת ידי שלושה מאחיי, ובמשך שלושה ימים החזיקו אותנו והעבירו אותנו מבית לבית בתוך השכונה. הם הורו לנו ללכת בקדמת הכוח, והם הלכו מאחורינו וכיוונו נשק לעברנו".

"החיילים השתמשו בנו כמגינים אנושיים כאשר הכניסו אותנו ראשונים לבתים, כדי לערוך בהם חיפוש ולוודא שאין בהם אנשים. אחרי שהיינו יוצאים מהבית הם היו מכניסים כלב, ולאחר שהוא היה יוצא מהבית היו החיילים בודקים מכשיר אשר היה תלוי על צווארו, ורק לאחר מכן נכנסים לבית ומתמקמים בו".

"כל עצור החזיק בבגדי העצור שלפניו"

סמיר מוחמד עלי אל-עטאר, נהג ואב לשישה ילדים מבית לאהיה, טוען כי גם הוא ושבעה עצורים נוספים הפכו לשרשרת מגן אנושית. "החיילים אזקו אותנו באזיקי פלסטיק והורו לנו ללכת בשרשרת, כאשר הגב שלנו לחיילים. בבית של ח'ליל עטאר, אליו הובלנו, הם הפרידו בינינו, כבלו אותנו שוב באזיקי פלסטיק, והחלו לירות לכיוון הבתים. לאחר זמן מה כיסו את עיניי והלכנו באמצע הכביש, כאשר כל עצור היה מחזיק בבגדים של העצור שלפניו. בזמן זה שמעתי אותם מדברים עברית ויורים לכל עבר".

בדו"ח מתלונן הוועד נגד עינויים וארגון עדאללה גם על התנאים בהם הוחזקו העצורים ברצועת עזה, ואחר כך במתקני הכליאה בישראל. מוחמד ח'יר עזאת כיסאב, שנעצר והוחזק לטענתו במשך יומיים בחדר מקלחת בביתו, מספר על התנאים אחרי המעבר ככל הנראה למתקן הכליאה "שדה תימן": "העבירו אותנו למחנה צבאי ליד הגבול ושמו אותנו על רצפת חצץ - אותי, את אבי ואת שני אחיי. עברנו בדיקה רפואית והוכנסנו לקרוואן מגבס בלי מזרן ושמיכה. החדר היה סגור וחשוך. לא היו בו שירותים".

70 אנשים בשוחה אחת

בעדות נוספת, קבל סמיר עלי מוחמד עטאר משכונת אל-עטאטרה על תנאי החזקתו בשוחות במשך יומיים, סמוך לאזור לחימה. "הגענו למקום שבו מוצבים טנקים, שירו פגזים אל בית לאהיה. הצבא הישראלי הכין שם שטח גדול, כך שנוצר מכתש שמסביבו חומת חול בגובה שני מטר", מספר עטאר על ההגעה למחפורות. "החיילים הורו לנו לטפס על קירות החול ולרדת לתוך המכתש כאשר אנו אזוקים ושם הוחזקנו תחת כיפת השמיים במשך יומיים".

במהלך כל אותה תקופה היינו אזוקים וישנו על החול", טוען עטאר בן ה-39. "החיילים היו מספקים לנו אוכל פעם או פעמיים ביום, ובקשר למים היינו מבקשים ולפעמים היו מביאים לנו באיחור. במקום לא היו שירותים ולא סיפקו לנו נייר טואלט. בתוך המכתש הוחזקתי יחד עם עוד כ-70 אנשים שאני מכיר מהשכונה".

"איימו להשאיר אותי כבול לכסא, עד שאקבל טחורים"

בעדויות נוספות, המובאות בדו"ח, מפורטים גם מעשי אלימות שנעשו כלפי עצורים בעזה וכן עינויים במהלך חקירות שדה, וחקירות שב"כ. באחת מהן טוען עמאד חמד, בן 35 מבית חאנון, שהחוקרים מנעו ממנו שינה במשך חמישה ימים ושהאזיקים הורדו ממנו רק בזמן האוכל. "כתוצאה מהישיבה הממושכת סבלתי מכאבים עזים בכל חלקי הגוף, במיוחד בגב התחתון", אמר. "החוקרים איימו להשאיר אותי כבול לכסא, עד שאקבל טחורים".

כמה מהעצורים במהלך המבצע ברצועה סווגו כ"לוחמים בלתי חוקיים". על פי החוק, זהו "אדם שנטל חלק בפעולת איבה נגד מדינת ישראל, אבל לא מתקיימים לגביו תנאים המקנים מעמד של שבוי מלחמה במשפט הבינלאומי ההומניטרי". בדו"ח קובלים על כך, וטוענים כי הדבר אפשר לישראל לא לציית לחוק הבינלאומי.

דובר צה"ל: מסקנות מצ"ח הועברו לפרקליטות הצבאית

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לצערנו, ה'ועד הציבורי נגד עינויים' ממשיך למחזר טענות שנידונו ונדחו על-ידי בית המשפט העליון. הטענה לפיה חוק הלוחמים הבלתי חוקיים יוצר מעמד משפטי חדש ומאפשר לישראל להתחמק ממחויבויותיה לפי המשפט הבינלאומי נדחתה באופן מלא ונחרץ על ידי בית המשפט העליון

 בפסק דין עקרוני שניתן למעלה משנתיים (ע"פ 6659/06 פלונים נגד מדינת ישראל), שאף מוזכר בדו"ח הוועד המלא.

בצה"ל הוסיפו כי "בעקבות תלונות עבד אל כרים ובנו אמין נפתחה חקירת מצ"ח, שהסתיימה וממצאיה הועברו לבחינת הפרקליטות הצבאית. חקירת מצ"ח הסתיימה וממצאיה הועברו לבחינת הפרקליטות הצבאית גם במקרים של ראמי עבד רבן ומוחמד חיר עזאת כיסאב, ובעניינו של סמיר מוחמד עלי אל עטאר נפתחה חקירת מצ"ח".

גורמים צבאיים ציינו כי לגבי סוגית תנאי ההחזקה בשטח הרצועה בכללותה מתקיים תחקיר מטכ"לי.