גיביתם את גולדבלט - פגעתם בנו

חנן גולדבלט הורשע לפני שנתיים באונס, מעשה סדום ומעשים מגונים תחת יחסי מרות, שביצע בצעירות, חלקן קטינות, שבאו ללמוד אצלו משחק. לפני שנה וחצי החל מרצה את עונשו: שבע שנות מאסר בפועל. הוא מעולם לא הודה במעשיו, ודאי שלא התחרט עליהם, ועד היום לא שילם פיצויים לנשים שבהן פגע, למרות פסיקת בית המשפט.

גולדבלט נהג לפנות לנערות צעירות שרצו ללמוד משחק, להחמיא להן על יופיין וכישוריהן, הבטיח לטפח אותן וגרם להן להאמין שעתידן תלוי בו. הוא ערך להן מבחני בד שכללו סצינת מין, ואז תקף אותן מינית. כך פסקו השופטים. כאיש יצירתי ושחקן מוכשר, הוא כתב "תסריט" לסרט פיקטיבי, שכלל סצנה אינטימית שעליהן לבצע עמו כ"חזרות". חלק מהנפגעות הבינו שמדובר בתרמית והצילו עצמן מידיו. אחרות שהאמינו שמדובר בתסריט אמיתי, נוכחו לדעת שנוצלו רק לאחר פרסום התלונות נגדו. כך נוהגים לעשות עברייני מין סדרתיים: לחזור על אותו דפוס התנהגות ולנצל תמימות מתוך עמדת כוח ומרות.

גם חבריו של גולדבלט הפליאו בעשייה. חלקם הגיעו לדיונים בבית המשפט, להפגנת תמיכה והכחשת מעשיו, חלקם התראיינו והמשיכו לטעון בשמו לחפותו. שייקה לוי אמר באחד הדיונים: "נבצר מבינתו של אדם רגיל להבין מה קרה פה. אני חושב שיש פה הרבה תלונות סרק". גם אושיק לוי, חני נחמיאס ונוספים לקחו חלק בהצגה. זהו תפקידם במחזה האבסורד של החיים. חברות אמת נמדדת ברגעי משבר, והם לא איכזבו ובאו לתת עדות אופי במשפט חברם.

אך כדאי היה שיעצרו רגע לחשוב על משמעות התמיכה הציבורית שהעניקו לגולדבלט. הם הרי שחקנים ואנשים מפורסמים, חלקם מעצבי דעת קהל, חלקם עובדים עם ילדים ובני נוער, מופיעים בפני הציבור ודעתם, לפחות אצל חלקנו, נשמעת ומקבלת התייחסות, שלא כמו אחד האדם. כבעלי משפחות שלחלקם יש גם בנות שעלולות להיקלע שלא באשמתן למצב דומה, בו נכפה עליהן בדרכים פתלתלות ומניפולטיביות לעשות דברים שאינן רוצות על ידי הבוס שלהן, המורה או המדריך.

גם החשיפה הציבורית שמעניקים לגולדבלט, ראויה למחשבה שנייה: הוא זכה לכתבות במהדורת חדשות מרכזית, בהן המשיך להציג עצמו כקורבן מסכן שיושב במעצר בית שלוש שנים ללא אפשרות לצאת ולהתפרנס, ואף בראיונות ברדיו ובטלוויזיה עם חבריו השחקנים שמתקשים להאמין לנפגעות, אך ממשיכים לתת אמון בחברם.

קשה להתחרות בזמן מסך שמוענק לאנשים מפורסמים, לכן עדיף פשוט לחסוך מאיתנו את משחק הדמעות. מגונה ומסוכן לתת במה לעבריין מין סדרתי שהורשע בביצוע עבירות מין חמורות, להשתלח בנפגעות ולהתקרבן.

לפני כל אלו נמצאות הנערות שבגרו להיות נשים, חלקן השתלבו בעולם המשחק, אך הן ממשיכות להתמודד כל יום לאורך שנים עם הזוועות, עם חוויות הפגיעה והניצול הקשים שעברו. הן הגיעו תמימות, חדורות מוטיבציה ללמוד משחק אצל אדם מבוגר, נחשב בתחום, שחקן נערץ וידוע, שהערים עליהן בדרכי מניפולציה, וגרם להן לחשוב שבאמצעות סצינות אינטימיות עמו הן תוכלנה לשחק, ואז אנס וביצע בהן מעשים מגונים. תחושת חילול הגוף ופגיעה ביכולת לתת אמון בבני אדם מלווה נפגעות ונפגעים לאורך כל חייהם, כמו גם תחושת חוסר האמון והאשמה שרודפת אותן.

ההירתמות הציבורית לה זוכה גולדבלט, ממשיכה להנציח את ההשתקה החברתית וחוסר האמון כלפיהן. בערעורו של גולדבלט על פסק הדין ייאלצו שוב אלו שנפגעו על ידו לשמוע את עורכי דינו וחבריו הטוענים לחפותו. מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית יהיו שם לצידן בניסיון לתמוך, לחזק ולומר שלהן אין במה להתבייש. שהם יתביישו.

עינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

• קווי החירום של מרכזי הסיוע: 1202 לנשים, 1203 לגברים