עיתונאית בדם
טליה פלד קינן (חדשות 10) לא תכננה להיות עיתונאית, אבל פיגוע תופת בכפר-סבא הפגיש אותה עם המקצוע. עכשיו היא פותחת סדרת כתבות חדשה על הורות וקריירה. ומה עם הקריירה שלה? "אם אמא שלי לא היתה עוזרת, לא הייתי מצליחה לעשות את זה"
פלד-קינן. הפיגוע הוביל לקריירה חדשה (צילום: משה שי)
לא רבים יודעים זאת, אבל עד לפני שבע שנים, פלד-קינן היתה בכלל אשת הייטק, רחוקה שנות אור מקריירה עיתונאית. "ידעתי שהייטק זה לא התחום שלי. לא ידעתי מה כן, אבל ידעתי מה לא. זה כמו לחיות עם גבר שנחמד לך איתו, אבל את לא אוהבת אותו באמת" היא מספרת בראיון ל-ynet.
השתלשלות אירועים דרמטית במיוחד הובילה אותה למשרה הנחשקת של כתבת טלוויזיה. בשנת 2002, עם התנפצות בועת ההייטק מצאה עצמה פלד-קינן מובטלת. בנובמבר באותה שנה, יצאה לרכוש מוצר בחנות "שקם אלקטריק" בקניון ערים בכפר-סבא יחד עם בתה אלמה, אז בת שנה. דקות לפני שעזבה את המקום, אירע בחנות פיגוע שגבה שני הרוגים (נער בן 15 ומאבטח החנות) וכ-50 פצועים, בהם גם פלד-קינן ובתה.
הן פונו לבית החולים ופלד-קינן רואיינה לכלי התקשורת בארץ. תמונתה, אוחזת בבתה כאשר חולצתה הלבנה ספוגה בדם, הופיעה כל שערי העיתונים. "זה היה היום הראשון של שאול מופז בתפקיד שר הביטחון. הוא הגיע אליי ואני לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ, אבל אמרתי לו 'תשמע, זה היום הראשון שלך בתפקיד. אתה מהבודדים שיכולים לעשות את השינוי. הפלסטינים סובלים, אנחנו סובלים תעשה משהו', וזה תפס כותרות".
"זו לא היתה התלהמות בסגנון 'מוות לערבים'", היא משחזרת, אלא קול שקול". אחד הראיונות אליהם זומנה היה בתוכנית הרדיו של דני סידס ועמנואל רוזן ברדיו תל-אביב. "לאחר התוכנית עמנואל אמר לי 'את מובטלת, אני אסדר לך פגישה עם שילה דה בר (כיום עורך 'ידיעות אחרונות'). הוא היה מקסים, חשב מחוץ לקופסה ונתן לי את ההזדמנות".
"שלחו את שירה לראות איך אני מסתדרת"
היום, שבע שנים אחרי, פלד-קינן יוצאת לסדרת כתבות על הורות וקריירה, מה שנדמה כאילו מתנגש עם הדרך התובענית בה בחרה.
מתוך התוכנית. "ישראל תובענית יותר ממדינות אחרות" (צילום: ערוץ 10)
"היום יש לי ילד בן ארבע וילדה בת שמונה וחצי. בשנה הראשונה אף אחד לא ידע שאני אמא לילדה. הייתי על תקן חייזר. לא היו אמהות לילדים ב'חדשות 10'. אני זוכרת ששירה פליקס היתה בהריון, והיתה מאוד מודאגת איך תתמרן. שלחו אותה אלי שתראה איך אני מסתדרת".
למה דווקא עכשיו סדרת כתבות שכזו?
"הפתיע אותי איך לא עשו את זה קודם. מהרגע שנגענו בזה, הוצפנו בשיחות. כל אחד מצא לנכון לדבר איתי על זה, להתראיין. זה בלב של כולם - כל מי שיש לו ילדים. אם לוקחים בחשבון שיש 150 אלף לידות בשנה, זה מדבר למיליון בני אדם, וגם למעגלים המשניים - אלה שרוצים ילדים למשל. אין סיבה ספציפית ל'למה עכשיו'. לקחנו פרויקט ואיחדנו את זה למשהו מקיף ושלם. משהו שמצביע על המון חולשות ומנסה לספק הסברים קטנים ומערכתיים".
פעם התרעמו על כך שנשים לא יכולות להיות קרייריסטיות, והיום - כשיש להן קריירה - מתרעמים למה אי אפשר לשלב הורות.
"השאלה כל הזמן עולה, אבל אין סתירה. כאשת קריירה, אני חיה בעידן הנוכחי ולא בשנות ה-50. אבל זה רק צד אחד במשוואה. זו לא סוגיה רק של נשים, זה גם וגם. בפרק שישודר הערב, למשל, מבינים איך דבר לא איזן את הנשים הקרייריסטיות. הגברים שרוצים להיות עם הילדים נתקלים בשוק עבודה שלא מאפשר להם. אי אפשר היום לעשות קריירה בין שמונה בבוקר לארבע אחרי הצהריים. שוק העבודה הקצין, נהיה תובעני - בארץ יותר מבמדינות מערביות אחרות. זה אף פעם לא מספיק ותמיד צריך לתת שעות נוספות. ועם התקדמות הטכנולוגיה, אנחנו גם לוקחים את העבודה הביתה. משום מה, רק אם אתה גרוש והתא המשפחתי שלך מתפרק, יש סיכוי שיתחשבו בך".
אז למה במהדורת החדשות? למה לא כסדרה שלמה או סרט דוקומנטרי?
"זה מעשיר את החדשות. זה כאן ועכשיו. זה לקחת משהו רלוונטי לכולם ולתת לו צפיית שיא".
וגם כדי למלא חורים במהדורה, כמו זנבות הבידור והספורט?
"באופן אישי, לא תמיד נוח לי לאן מותחים את החדשות. אבל יש פה ערך מוסף וחשוב לאן מותחים את החדשות, אני מקווה שהצופים מרוויחים משהו ממני".
מה למשל?
"אנחנו מציגים שאלות לא חוקיות שאסור לשאול גם גבר וגם אישה בראיונות עבודה. כמו 'אתם מתכננים ילדים?'. כל הזמן שואלים אותנו על חיינו האישיים ויש הרבה עוצמה בלהראות את זה במצלמה נסתרת".
מה יקרה אם יקפיצו אותך לדווח בעיצומה של מסיבת סיום כיתה ב' של בתך?
"אני לא כתבת שמוקפצת. אני כתבת מגזין, ולכן אני יכולה להרשות לעצמי לשים את הקו האדום. אבל אם לומר את האמת? אם אמא שלי לא היתה עוזרת לי בהתחלה, לא הייתי מצליחה לעשות את זה. זה הזמן לחמם את הקשר עם ההורים. תקנו להם מתנות יפות, לכו לארוחות ערב".
ואם יציעו לך להיות מגישת המהדורה המרכזית? תוותרי על הסיפור של לפני השינה?
"לשמחתי, הדילמה הזו נחסכת ממני".
לפנייה לכתב/ת 
