הקידוח בים המלח זקוק למימון; המפעלים יסייעו
היסטוריה אקלימית של חצי מיליון שנה "קבורה" מתחת לקרקעית ים המלח. הקידוח הייחודי שמתוכנן לפענח אותה ייצא לדרך בקרוב, אך עד כה לא נמצא מלוא המימון. מפעלי ים המלח, המקווים להיעזר בו לצרכיהם התעשייתים, נרתמו לסייע
מפעלי ים המלח ישתתפו במימון הקידוח הגיאולוגי הראשון מסוגו, שצפוי לצאת לדרך בחודש נובמבר בצפון ים המלח. המחקר, שעלותו הכוללת עומדת על כשני מיליון דולרים, זכה למימון חלקי מצד ICDP הארגון המדעי המוביל את הפרויקט. המפעלים הודיעו כי יסייעו בסכום של 200,000 דולרים.
הסיבה לסיועם של מפעלים טמונה בפוטנציאל התעשייתי של המחקר. אחת התחזיות של החוקרים היא האפשרות לגילוי מרבצים גדולים של המינרל קרנליט.
ממינרל זה מפיקים מפעלי ים המלח אשלג, ומכאן שגילוי מרבצים גדולים שלו עשוי להשפיע על פעילותם באגן הדרומי של ים המלח.
החלטת המפעלים לסייע במימון המחקר אינה פותרת לחלוטין את הבעיה. על פי ההערכות, חסרים עוד כ-300,000 דולרים, אותם מקווים החוקרים לגייס מקרנות מחקר ברחבי העולם.
חצי קילומטר מתחת לקרקע
קידוח זה נחשב לאחד הפרויקטים הגיאולוגיים החשובים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל, והעומדים בראשו מטעם צוות החוקרים הישראלי מציינים כי הוא התעכב שנים רבות בשל הפוליטיקה האזורית המתוחה.
במסגרת הקידוח תוצב באגן הצפוני של ים המלח, מול חופי עין גדי, אסדת מחקר שנבנתה במיוחד לטובת הפרויקט.
האסדה תקדח לעומק של 500 מטר כדי להוציא בזהירות "גלעין" מהקרקעית - שכבות אדמה שיועברו לניתוח במעבדה.
ד"ר מוטי שטיין, מהמכון הגיאולוגי, הבהיר בעבר בשיחה עם ynet כי מדובר בפרויקט ייחודי.
"יש עוד מקומות בעולם שנחשבים ל'ארכיונים', דוגמת הקרחונים באנטרקטיקה. אולם הארכיון הזה גם יספק מידע של פרק זמן מאוד ארוך - כחצי מיליון שנה - וגם יאפשר לגלות מידע ברזולוציה כמעט שנתית. זה דבר נדיר", אמר.