חולמים על גומות כמו של בר רפאלי? יש ניתוח

על פי נתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, חמשת הניתוחים הפלסטיים הפופולריים ביותר בארץ, בדיוק כמו בארצות הברית וביתר מדינות המערב, הם הגדלת שדיים, ניתוחי אף ועפעפיים, שאיבת שומן ומתיחת בטן. אבל אם חשבתם שכבר שמעתם הכל על ניתוחים פלסטיים, יש לנו חדשות בשבילכם. חשקה נפשכם בזרועות מעוצבות כמו של מישל אובמה? או אולי בגומות חן כמו של בר רפאלי? חולמים על טבור כמו של ג’ניפר אניסטון? מתברר שגם את הפנטזיות האלה אין לפלסטיקאים בעיה להגשים לכם. אז מה עוד אפשר לנתח? לפניכם הטרנדים הנוכחיים בעולם הפלסטיקה, שמבצעים גם בארץ.

גומות חן

בספר ”גומות החן של זהר” של מאיר שלו (הוצאת כתר) חולמת זהר, ילדה חמודה וקטנטנה בת ארבע וחצי, על גומות חן. מה היא לא עושה כדי לנסות להשיג אותן – כולל לתחוב את אצבעותיה ללחיים במשך יום שלם. בסופו של דבר היא מבינה שאמנם גומות כבר לא יהיו לה, אבל יש לה עוד המון דברים נחמדים, טובים לא פחות.

אם בכל זאת גם אתם כמהים לזוג גומות חייכניות, כדאי שתדעו שאתם לא לבד. מחקרים מצאו שגומות חן נחשבות למאפיין מושך ומקסים בכל התרבויות כמעט.

הגורם להיווצרות הגומות נעוץ בשריר הקרוי זיגומטיקוס מייג’ור. במבנהו הרגיל, השריר הזה בנוי מרצועת שריר המתחברת במקום אחד ללחי. אצל חלק מהאנשים, השריר מתפצל לשני חלקים בחיבורו ללחי, כך שחלקו האחד מתחבר מעל לזווית הפה וחלקו השני מתחבר מתחת לזווית הפה. כתוצאה מכך, בזמן החיוך נוצרת גומה בעור.

תשלמו וגם לכם יהיו גומות כמו של בר (צילום: Gettyimages Imagebank)

עבור מי שלא הפנים את המסר של מאיר שלו, הבשורה הטובה היא שאפשר להתגבר על התורשה וליצור גומות באמצעות הליך פלסטי פשוט. הניתוח מחקה את היווצרות הגומה על ידי יצירת קשר בין שריר הזיגומטיקוס מייג’ור לעור, כך שכאשר השריר מתכווץ - הוא מושך את העור והגומה מופיעה.

איך עושים את זה: הניתוח נעשה בהרדמה מקומית. ראשית, מחליטים על המיקום הרצוי של הגומה, ובודקים ברירית הלחי מהו המיקום של פתח הצינור של בלוטת הרוק. לאחר מכן יוצרים בתוך הפה חיתוך עגול, בקוטר של כשלושה מילימטרים, דרך רירית הלחי, השומן מתחת לרירית ושרירי הלחי. מוציאים את החתיכה הזעירה הכוללת את הרקמות האלה, כאשר העור נותר בשלמותו. לבסוף מעבירים תפר נספג דרך השריר שנחשף מצד אחד של החסר, דרך הדרמיס (שכבת עור עמוקה יותר) ודרך השריר מהצד השני של החסר - וקושרים. בשלב הזה אפשר לראות את הופעת הגומה גם במנוחה, ללא חיוך. לאחר כשבועיים מופיעה הצטלקות פנימית עם הידבקות השריר לדרמיס, והופעת גומת החן נראית טבעית לחלוטין.

תופעות לוואי וסיכונים: בצקת ונפיחות שנובעות מהרגישות של אזור הפנים וחולפות כעבור שבועיים לכל היותר; שטפי דם מקומיים, שאף הם נעלמים בתוך כמה ימים; כאבים בתנועת הלעיסה למשך כמה ימים; סיבוכים נדירים אחרים הם זיהום, הופעת הגומה גם ללא חיוך או חולשה זמנית של שריר הלחי, שנמשכת כמה ימים ולעתים רחוקות גם שבועות אחדים. במקרים חריגים, התפר הנמס נופל בטרם נוצרה הגומה, ואז יש צורך לחזור על ההליך.

החלמה: שבוע־שבועיים. מומלץ לבצע שטיפות במי פה או מי מלח למשך כמה ימים, ובימים הראשונים כדאי להקפיד על דיאטה נוזלית או מזון רך. כמו כן, מומלץ טיפול אנטיביוטי למשך כמה ימים.

מחיר: 2,000־4,000 שקלים, בהתאם לנרחבות הפרוצדורה, התלויה במבנה האנטומי של הלחיים, בעובי הרקמות ובאלמנטים אנטומיים נוספים.

מתיחת צוואר לגברים

צוואר נפול זו תופעה שכיחה בגיל מבוגר, הן אצל נשים והן אצל גברים. למרות זאת, ניתוח למתיחת צוואר מיועד אך ורק לגברים. מדוע? משום שאצל נשים, הפתרון היחיד לצוואר רפוי הוא ניתוח משולב למתיחת פנים וצוואר. מתיחת צוואר מבודדת אינה אפשרית אצלן, שכן יש צורך ”למתוח” את העור העודף מהצוואר כלפי מעלה, לכיוון הסנטר, ואז הוא יצטבר בפנים. אמנם תיאורטית אפשר לבצע חתך קטן מתחת לסנטר ולכרות דרכו את העור העודף, אבל האפשרות הזאת נפסלת כי חתך כזה יותיר צלקת נראית לעין. אולם בניגוד לעור הצוואר החלק של הנשים, לגברים יש עור מחוספס שיש בו זיפי זקן, ואפשר לנצל את היתרונות האלה כהסוואה לצלקת.

איך עושים את זה: מבצעים חתך קטן בצורת אות Z רוחבית באזור שמתחת לסנטר, בין הסנטר לצוואר, ודרכה נפטרים מהעור העודף ויוצרים מחדש את הזווית שבין הסנטר לצוואר. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית עם טשטוש.

תופעות לוואי וסיכונים: ייתכנו מעט סימני דם עוריים בשבוע הראשון.

החלמה: קלה יחסית וכרוכה במעט מאוד כאבים. במשך שבעה עד 10 ימים יש להיזהר מאוד בגילוח, ולהיעזר בצווארון המעניק תמיכה לצוואר.

מחיר: 14,000 שקלים.

עיצוב זרועות ללא צלקת

הזרועות המעוצבות והמחוטבות של מדונה ומישל אובמה הן פרי עבודת משקולות מאומצת בחדר כושר, אבל עובדה זו לא מפריעה לאמריקאים להפוך אותן למוזה לעוד ניתוח פלסטי, שהולך ומשתרש גם אצלנו.

למעשה, ניתוחים לעיצוב זרועות אינם רעיון חדש. ניתוחים כאלה מבוצעים כבר מאז שנות ה־50, אלא שבעבר הם היו כרוכים בצלקת ארוכה מאוד, שמתחילה מהמרפק ומסתיימת בבית השחי. טכניקה חדשה שפותחה בשנים האחרונות מאפשרת לבצע את הניתוח עם צלקת קטנה המוסתרת בבית השחי.

יש לציין שהניתוח מתאים אך ורק למי שיש לו עודפי עור קטנים יחסית. במקרים שבהם מדובר בעודפים גדולים, אין מנוס מניתוח עם צלקת ארוכה לאורך הצד הפנימי של הזרוע.

איך עושים את זה: הניתוח נעשה בהרדמה מקומית המשולבת בטשטוש. הטכניקה כוללת שאיבת שומן, שאחריה מותחים את העור הרפוי לכיוון בית השחי וכורתים את העור המיותר באמצעות חתך רוחבי שנעשה בבית השחי.

תופעות לוואי וסיכונים: שטפי דם, בצקות ונפיחות, שיורדים בהדרגה בתוך כשבועיים. כמו כן, עלולה להופיע תחושת מתיחות מסוימת הנובעת מקיבוע העור לבית השחי, שחולפת בדרך כלל כעבור ארבעה עד שבעה ימים.

החלמה: מיד לאחר הניתוח המנתח מלביש על הזרועות שרוולי לחץ, שיש להישאר איתם במשך כשבועיים כדי להצמיד את העור למקום ולעזור בהפחתת הבצקות ושטפי הדם. בימים הראשונים לאחר הניתוח חייבים להקפיד להישאר עם ידיים מורמות, מה שאומר שצריך לשכב במשך כמה ימים. עם זאת, ההחלמה כרוכה במעט מאוד כאבים, מאחר שבניתוח לא נוגעים בשרירים.

מחיר: כ־12,000 שקלים.

הבלטת פטמות שקועות

הופעתה הפרובוקטיבית של ויקטוריה בקהאם בחולצה שחורה ושקופה למחצה לפני כשנה עוררה ספקולציות בבריטניה באשר לשאלה אם הפטמות שלה אמיתיות או מזויפות (ראו תמונה בעמוד מנטה בפייסבוק), והעיתון דיילי מייל הכריז כי נראה שהסלבריטאית חנכה טרנד חדש כ”דמות חיקוי לפטמות”. ”בעבר היו מטופלות שהגיעו אלי עם תמונות של סלבריטאיות וביקשו: ’אני רוצה שדיים כמו שלה’, אך כעת יש סיכוי שהפטמות המעוצבות של הגברת בקהאם יכולות להיות הדבר הבא”, הסביר לעיתון ד”ר ריקארדו פראטי, מנתח פלסטי לונדוני נחשב.

פטמות שקועות הן תופעה שכיחה יחסית, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. נשים רבות מוטרדות לראשונה מהתופעה כשהן מתקשות להיניק, ויש נשים שמוטרדות מהמראה האסתטי של הפטמה השקועה. מזעזע ככל שזה נשמע, הטכניקה הניתוחית של הבלטת הפטמה הופכת לאחד הטרנדים החמים.

איך עושים את זה: הניתוח נעשה בהרדמה מקומית. מבצעים חתך קטן בבסיס הפטמה, ודרכו משחררים את הפטמה מרקמת החיבור שמתחתיה, הגורמת למשיכתה כלפי פנים. בחלק מהמקרים התופעה נובעת כתוצאה מצינורות חלב קצרים המושכים את הפטמה פנימה, ואז יש צורך לנתק אותם מהפטמה באופן חלקי או מלא. לאחר מכן מבצעים תפירה תת־עורית של הפטמה כדי למנוע ממנה לשקוע שנית, וסוגרים בעזרת תפרים חיצוניים שאותם מסירים כעבור שבוע.

תופעות לוואי וסיכונים: שטפי דם, נפיחות וכאבים באזור הפטמה, שחולפים כעבור כמה ימים. במקרים שבהם מנתקים את הפטמה מצינוריות החלב, היכולת להיניק עלולה להיפגע, כך שנשים שמעוניינות להיניק בעתיד צריכות להביא זאת בחשבון. אפשר לבקש מהמנתח לשחרר את הפטמה רק מרקמות החיבור, אולם גם אז קיימת סכנה של פגיעה בצינוריות החלב ובעקבות זאת ביכולת ההנקה. סיכון נוסף, שכיח פחות, הוא פגיעה עצבית שתגרום לירידה בתחושה של הפטמה, ועוד סיכון, נדיר מאוד, הוא פגיעה בעור הפטמה. נוסף על כך, ייתכן שכתוצאה מההצטלקות מתחת לפטמה באזור הניתוח הפטמה תתכווץ פנימה בחזרה, כך שהאפקט של הניתוח יהיה חלקי או יתבטל.

החלמה: אפשר לחזור לתפקוד רגיל כבר למחרת היום. יש צורך בחבישה מיוחדת למשך שבוע.

מחיר: כ־5,000 שקלים.

שאיבת שומן מהשוקיים

גם מי שאין לו פֵטִיש מיוחד לרגליים, יסכים שקימורי שוקיים מחוטבים הם בהחלט מאפיין מושך. בעוד שאיבת שומן מהירכיים היא אחד ההליכים המוכרים ביותר, עיצוב השוקיים באמצעות שאיבת שומן הוא הליך הרבה פחות מוכר, אך גם הוא מסתמן לאחרונה כאחד הטרנדים הפופולריים בתחום האסתטיקה הפלסטית. הניתוח הזה נועד להוות פתרון לנשים בעלות שוקיים עבות שנמנעות מלבישת חצאיות, שמלות ובגדי ים, ומטרתו לצמצם את היקף השוק ולגרום לרגל להיראות דקה וארוכה יותר.

איך עושים את זה: הניתוח נעשה בהרדמה חלקית של חצי הגוף התחתון (אפידורל), או בהרדמה מלאה. שואבים את השומן שבין העור לשרירים דרך כמה נקבים קטנים, ומעצבים את השוקיים.

תופעות לוואי וסיכונים: הניתוח כרוך בנפיחות רבה, שחולפת כעבור שבוע עד עשרה ימים. מאחר שמדובר ברגליים, הנפיחות עלולה להפריע לתפקוד. כמו בכל הניתוחים לשאיבת שומן, הסיבוך המשמעותי ביותר הוא הופעת גלים בעור באזור הניתוח. תופעה זו נובעת מהתכווצות לא טובה של העור, וקשורה בעיקר למיומנות ולהשקעה של המנתח. השימוש בקנולות (צינוריות) דקות לשאיבת השומן מאפשר לקבל תוצאה אחידה יותר אך מצריך השקעת זמן, מה שמאריך את זמן הניתוח ועלול לייקר אותו.

החלמה: כבר למחרת הניתוח חובה להתחיל ללכת כדי למנוע סיכון לפקקת ורידים. חייבים ללבוש מכנסי לחץ יום ולילה במשך שלושה שבועות לפחות.

מחיר: 15,000 שקלים.

עיצוב הטבור

”נשים אינטליגנטיות עם טבור חשוף שולטות בעולם” - זה המוטו של אתר האינטרנט האמריקאי Belly Button Bonanza, שמציג גלריה נכבדה של סלבריטאיות החושפות את הטבור שלהן בגאווה. בין החושפות המפורסמות: כריסטינה אגילרה, פמלה אנדרסון, ג’ניפר לופז, סינדי קרופורד, קמרון דיאז, קתרין זיטה ג’ונס, ג’ניפר אניסטון ורבות רבות אחרות.

על הקשר בין רמת האינטליגנציה למראה הטבור אפשר להתווכח, אבל בשנים האחרונות השקע הכפתורי הזה ללא ספק זוכה להרבה תשומת לב. על הרקע הזה לא מפתיע שניתוח לעיצוב טבור נחשב כיום לאחד הניתוחים הפופולריים ביותר בארצות הברית, וגם בארץ הוא מבוקש יותר ויותר. מטרת הניתוח היא להעניק לטבור צורת מעוין מוארך וצר, מעין צורת יהלום הנחשבת לרעננה, צעירה ומושכת.

צורת הטבור שונה מאדם לאדם. הוא יכול להיות שקוע (Innie), בולט (Outie), עגול, רוחבי, אליפטי או מעוין, והוא יכול גם לשנות צורה במהלך השנים. עם זאת, רוב הפניות מגיעות מבעלי טבור בולט. צורה זו מופיעה אצל נשים אחרי לידות, וכן אצל בעלי שומן עודף.

איך עושים את זה: הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית. במצב שבו הטבור בולט, מסירים את רקמת העור הבולטת וממקמים את הצלקת במקום נסתר ככל האפשר באחד מקירות הטבור הצדדיים, כך שלא יהיה אפשר להבחין שבוצע ניתוח. חשוב לציין שבמקרה כזה יש צורך לשלול תחילה בקע טבורי (הרניה), שיכול לכלול שומן תוך־בטני או אפילו בלט של מעי, ואז יש צורך בניתוח לתיקון הבקע. לשם כך המטופל מופנה תחילה לכירורג. במקרה של צורות טבור אחרות, הניתוח מתבצע בהתאם לצורת הטבור הקיימת. לעתים יש צורך ”להשקיע” את הטבור עמוק יותר, ואז מבצעים את השחזור של הטבור עם קיבוע למעטפת השרירים, ובמקרים אחרים יש צורך לתקן א־סימטריה.

עיצוב הטבור יכול להתבצע גם במסגרת ניתוח למתיחת בטן, ואז הוא מבוצע בהרדמה כללית. בניתוח זה מפרידים את הטבור מעור הבטן על ידי חיתוך סביבו, ומשאירים אותו על גבעול מחובר לרקמות העמוקות. עור ושומן הבטן מורמים מקו החתך הרוחבי התחתון ועד לקשת הצלעות, ובאמצעות תפירת מעטפת השרירים מקרבים את שרירי הבטן המופרדים זה לזה. לאחר מכן מותחים את עודפי העור כלפי מטה ומסירים אותם. לאחר שממקמים את הטבור הקיים בבטן התחתונה במקום המתאים בהתאם לאורך הטבור, עצמות האגן ומרכז הבטן, מבצעים חתך בצורת מעוין או טיפה אורכית בעור הבטן וחושפים דרכו את הטבור הקיים. מעצבים את הטבור ותופרים, כשהצלקות ממוקמות בדופן הפנימי של הטבור.

תופעות לוואי וסיכונים: דימום מפצע הניתוח וזיהום. כמו כן, עלולה להופיע הפרעה

תחושתית מקומית, לרוב זמנית. סיבוכים נדירים הם צלקת בולטת וחוסר סימטריה.

החלמה: כעבור 24־48 שעות אפשר לשטוף את אזור הניתוח במים ובסבון, ולחבוש עם משחה אנטיביוטית

לכמה ימים. כשהניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית, ללא ניתוח מתיחת בטן, אפשר לחזור לפעילות שגרתית כבר למחרת יום הניתוח. במקרה של ניתוח מתיחת בטן, זמן ההחלמה והחזרה לפעילות שגרתית כמובן ארוך יותר.

מחיר: עיצוב טבור בלבד: 2,500־7,000 שקלים, תלוי עד כמה ההליך מורכב ונרחב, ואם הוא מצריך חדר ניתוח או יכול להתבצע במרפאה. עיצוב טבור במסגרת מתיחת בטן: 25,000־35,000 שקלים.

ייעוץ מקצועי: ד"ר יוסף ברגר, מומחה לכירורגיה פלסטית ומזכיר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית; ד"ר אבי וינברג, מומחה לכירורגיה פלסטית; ד"ר אורי שולמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית