חוק ההסדרים: פרק המסים שהושמט ייחשף מחר
החוק הבלתי דמוקרטי שנולד לפני 25 שנה כחטא היסטורי עדיין מתלווה לתקציב. מחר יקבלו השרים את הפרק המסקרן הכולל את הגזירות והקיצוצים. פרק החינוך שהציע להעצים את שיתוף ההורים בבחירת בתי הספר וניהולו - הושמט. לעומת זאת צפויה לאוצר מלחמת עולם עם מערכת הביטחון בסוגיית שירות הקבע
הצעת חוק ההסדרים שהאוצר יגיש מחר (ג') לעיון שרי הממשלה, תהיה שונה מהטיוטה שהודלפה לח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) ופורסמה בתקשורת בעקבות אתר האינטרנט שלה. השרים יקבלו בנפרד גם את הפרק המסקרן ביותר, שלא נכלל בטיוטה, של גזירות המסים והקיצוצים אותם מציע האוצר לשמירה על מסגרת התקציב.
לעומת זה, מהמהדורה השניה הושמט פרק החינוך שהציע בין השאר לתת יד חופשית להורים בבחירת בית הספר לילדיהם, ללא המסגרת הכובלת של אזורי הרישום, ושיתופם בניהול המוסד לצד העצמת סמכויות המנהלים. השר גדעון סער הבטיח להביא לממשלה גרסה מתוקנת בדיון הקובע על הרכב החוק שנקבע לשבוע הבא..
בעצם, השרים לא ידונו ולא יצביעו על הצעת חוק. הטיוטה היא קובץ של הצעות החלטה, שתכליתן הרשמית נועדה "להשגת יעדי התקציב". בפועל, הגדרה זו היא חלק ממכבסת המלים האופיינית לחוק שמחפה על הצעות לרפורמות שנועדו להתייעלות המשק. אבל ככל שיש להן הצדקה כלכלית, הרי ברוב המקרים אין להכללתן במסגרת הזאת קשר ישיר לביצוע מיידי של התקציב הבא. המסגרת נועדה כולה רק לנוחיות האוצר.
האוצר התאהב בשיטה הלא דמוקרטית
חוק ההסדרים הוא חטא היסטורי. הוא נולד לפני 25 שנה כצורך של שעת חירום ליישום הרפורמה להצלת המשק מהאינפלציה התלת-ספרתית שאיימה למוטט אותו. אחת מהן הולידה את השקל החדש בתמורה ל-1,000 שקלים ישנים. הרפורמה חייבה סדרה של תיקוני חקיקה שהעברתם הדחופה בכנסת חייבה הליך חריג ומהיר תוך ימים ספורים.
אבל ההרגל נעשה טבע שני שאילץ את בג"צ להתערב לא אחת ולהוקיע את השיטה הלא דמוקרטית. הכנסת התעוררה באיחור, רק לפני שנים ספורות, להתקומם נגד השיטה המנטרלת אותה וחותרת תחת עצם קיומה. בהדרגה החלו הח"כים לכרסם בה. היום הם כבר לא קונים את החוק הכרסתני שהונחת עליהם בעבר כ"חתול בשק", ולא מקבלים בהכנעה את תכתיבי האוצר להעבירו כמקשה אחת בהליך חפוז של פחות מחודשיים.
קל וחומר כשהכנסת החלה לזהות את חוסר הדחיפות של כל רפורמה, מהרבות שנכללו בהצעות החוק משנים קודמות. עם כל חשיבותן לייעול המשק לשם הגברת התחרות וצמצום הביורוקרטיה, שוב לא הצדיקו את עקיפת השיח הציבורי המתחייב מהשינוי המבוקש אשר מסלול החקיקה הרגיל הוא המסגרת הראויה לו. הכנסת החלה לפצל מהצעת החוק את הפרקים הלא דחופים לטיפול בקצב שלא מוגבל בזמן והעולם לא התמוטט.
מזג האוויר הפוליטי השתנה
הצעת החוק הנוכחית מוכיחה כי האוצר מתחיל להתרגל לשינוי במזג האוויר הפוליטי. הוא נדחף לא מעט באילוץ שאכפה עליו ח"כ יחימוביץ'. בשנים האחרונות היא נטרלה את גורם ההפתעה של הנחת חוק ההסדרים לצד התקציב ברגע האחרון, בפרסום מוקדם של טיוטת החוק. הטיוטה הודלפה לה בידי מישהו באוצר בעל שאר רוח דמוקרטי כמוה שראה בשיטה ניצול לרעה של חוקי שעת חירום. עידן האינטרנט הקל על הפצת הקובץ המקורי המקוון בלחיצת כפתור וטשטוש עקבות המדליף.
הטיוטה הנוכחית היא מסמך סולידי בהשוואה לשנים קודמות. רובו רפורמות לא מהפכניות אלא תיקונים סבירים. נראה שחולף הולך לו העידן שבו החוק היה לאוצר דלת אחורית לחקיקה לא דמוקרטית. בטיוטה האחרונה לא חסרות הצעות שעלו ולא עברו בשנים קודמות, אבל בולט יותר היעדרן של ה"עזים", כפי שנקראו הגזירות שפקידי האוצר היצירתיים נהגו לשלב בחוק, כדי שיהיה להם מה להוציא במיקוח הפוליטי. כל זה בהנחה שגם פרק גזירות המסים שיוגש השבוע בנפרד, גם הוא נקי מהחיות האלה.
הרפורמות המוכרות שוב חוזרות
מכאן שארוכה הדרך גם מהטיוטה החדשה עד לכניסתה לספר החוקים. רק הצעות ההחלטה שיתקבלו או יתוקנו בממשלה יתורגמו להצעת חוק שתוגש לאישור הכנסת. כאמור יש כבר הבדלים בין רכיבי הטיוטה למה שיעמוד להצבעה בשבוע הבא. דוגמה לכך היא הצעת ההחלטה לחדש במתכונה ארצית את תכנית "אורות לתעסוקה" (ויסקונסין לשעבר) לצירוף מקבלי הבטחה הכנסה למעגל העבודה. הצעת האוצר רק מסמיכה את השרים הנוגעים בדבר לפעול בנדון. חדשות ופרטים אין כאן. אפילו לא הנחיות איך לעשות מה.
לכל ההחלטות האחרות, אם מדובר ברפורמות לא דחופות, שיהפכו להצעות חוק ויוגשו לכנסת, מצפה דרך חתחתים לא קצרה במסלול החקיקה הרגיל. הן לא יצאו מהכנסת כמו שנכנסו. אחת הדוגמאות המאלפות היא הצעת האוצר לרפורמה בהוצאה לפועל שהוגשה במסגרת חוק ההסדרים אך פוצלה ממנו והושלמה כעבור שנים אחדות. הממשלה הודתה במהלך החקיקה המייגעת שמלכתחילה היתה זו טעות לנסות להעביר אותה בהליך חפוז.
לעומתה לא חסרות רפורמות שהוגשו ונדונו בשנים קודמות, אך טרם הושלמו או שלא יצאו לפועל. חלקן חוזרות ועולות השנה כגון החלופה לתכנית ויסקונסין הנ"ל, הרפורמה של המעבר משיטת הזיכיונות לרשיונות קבע בשידורי הטלוויזיה המסחרית, הטלת קנסות מנהליים כבדים על מי שמנסה לרמות את המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבאות שלא מגיעות לו, הקמת קופת חולים חמישית, כניסת מפעיל סלולרי חמישי, וקיצורי דרך לעקיפת הביורוקרטיה בהליכי רישוי העסקים החוסמת את התפתחות המגזר הזה.
חזית חדשה מול מערכת הביטחון
אבל גם בשלב של אישור הממשלה לא מצפים לאוצר חיים קלים, בעיקר בפרק הביטחון שבהצעות ההחלטה, שלא הופיע בשנים קודמות. הפעם יש בו ניסיון נועז ולגיטימי לצמצם במאות מיליוני שקלים את ממדי התוספת השנתית המובטחת לתקציב הביטחון כדי לספק צרכים חברתיים לא פחות דחופים, כגון מערכת החינוך. השינוי הפרובלמטי אתו יידרש האוצר להתמודד כרוך בפגיעה רצינית בתנאי השכר והפנסיה של משרתי הקבע בצה"ל.
במכבסת המלים של האוצר מדובר בביטול "עיוותי המיסוי", הנובעים מההנחות שמקבלים משרתי הקבע בתשלומי הביטוח הלאומי, מס הבריאות וזקיפת מס הכנסה על הרכב הצמוד (רק לקציני המפקדות). כוונת האוצר להשוות את שיעורי המסים שנגבים מהם לאלה שמשלמים במגזר האזרחי, ובנשימה אחת גם להעלות את גיל הפרישה (לפחות ל-57, פרט לדרג הלוחם).
האוצר יודע שהוא מסתבך ב"מלחמת עולם" עם ראשי מערכת הביטחון, שתיפתח בממשלה ואולי תגלוש גם לכנסת לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. תנאי שירות הקבע היו מאז ומעולם העצב הרגיש של צה"ל.
בעיות פחות חמורות צפויות עם ההצעה להפריט את קו הייצור הצבאי של המרכבה, בעיקר סביב גורל העובדים. אם נוציא גם את ההצעה החוזרת לקצר את שירות החובה, המאבק על תנאי השירות עלול להתפתח לעימות החריף ביותר אשר מתבקש מטיוטת ההחלטות, לפחות נכון לעכשיו, לפני שפורסמו גזירות המסים והקיצוצים במשרדים האחרים.
הצעות עמומות והקמת ועדות
עימותים פחות קשים צפויים סביב ההצעות הנוגעות למשק האזרחי, כמו השתתפות הציבור בהבראת רשות השידור בהעלאה זמנית של אגרת הטלוויזיה ב-10% בשנתיים הקרובות, בהבטחה שתרד בהדרגה בשנים הבאות; ביטול חוק הדיור הציבורי שאפשר לדיירים לרכוש את דירותיהם בהנחות יד 90%, אבל החטיא את מטרתו. המחיר ששולם לא סיפק את המשאבים לבניית דירות לנזקקים חדשים; או הגדלת זכויות הבניה לעידוד יזמים להירתם למבצע חיזוק המבנים נגד רעידת אדמה, שכבר עלתה לא מכבר ונדחתה.
סימני שאלה שספק אם תהיה להם תשובה מהירה כבר עולים מצד אחד בהצעה למרר את חיי המובטלים בטרטורם ללשכת התעסוקה יותר מפעם בשבוע, עד 4 פעמים, כדי להוכיח את זכאותם לדמי אבטלה; ומצד שני בתכנית העלובה לעודד חרדים וערבים להשתלב במעגל התעסוקה, כמס שפתיים להבטחות שעלו בעקבות הדו"ח החברתי של ה-OECD. התכנית לגבי החרדים מסתכמת בתוספת מדורגת של 1,200 עד 2,500 חרדים ב-5 שנים וכמה מאות לשירות הלאומי. לגבי הערבים יש רק מאמץ לגייס כמה מאות לשירות לאומי.
הצעות אחרות עמומות יותר לגבי התייעלות בתי המשפט ודילול הגודש בכבישים. לא מדובר בתיקונים ממשיים אלא בהקמת ועדה או צוות מקצועי שיגבשו את התכניות להתייעלות, בדומה למציאת תחליף לתכנית ויסקונסין שהזכרנו לעיל.
כאן לפחות יש קווים מנחים: בתחום המשפט - מדובר למשל בהרחקת עורכי דין מפריעים מהאולמות (לשכת עורכי הדין תצא כמובן למלחמה) או הטלת אגרות להרתעת עורכי הדין מסחיבת תיקים בהליכי בייניים (שעלתה ונדחתה בכנסת שלפני הקודמת).
בתחום התחבורה - הוועדה שתקום תידרש לגבש מתכונת מיסוי חדשה לבעלי רכב. פחות מסי קניה ורישוי שנתי, בתמורה לתשלומים שטיבם לא ברור על עצם השימוש ברכב. הצעת האוצר רומזת להחמרת הקנסות על מזהמי האוויר והטלת אגרות צפיפות בכבישים, כמו בכניסות לערים, למי שישתמשו בנתיבים המהירים שצפויים להיפתח מתישהו.
הרעיון לא חדש. הצעת האוצר מציינת במפורש את פתיחת הנתיב בכניסה לתל-אביב שדנים בה לא מאתמול. מה שהיא מסתירה מאתנו זה את המרכיב העיקרי של מחיר הדלק. האם יעלה בשיעור ניכר כפי שנטען לאחרונה? נחכה להפתעות הצפויות מחר כשיוגש לשרי הממשלה וייחשף לציבור פרק גזירות המסים. אם מדובר בהתייקרות הדלק והסיגריות, זו תהיה המלה האחרונה, בצווים שיצאו במקביל, כנהוג מימים ימימה, ולא עוד הצעה לדיון ומיקוח פוליטיים.
לפנייה לכתב/ת 
