צ'קאנה, בראיון פרידה: "יותר ישראלי מארגנטיני"
קשרה הארגנטיני של הפועל ר"ג עוזב את ישראל לאחר 7 עונות, ומסכם עם חיוך: "יש לי מזל מאלוהים שהגעתי להפועל ר"ג. אם יקראו לי לנבחרת - אבוא מייד". וגם: טיפ קטן לנבחרת ארגנטינה
שחקן נשמה, דמות לחיקוי, אדם מדהים - אלה הם רק חלק מהשבחים והתיאורים, שאוהדי הפועל רמת גן מרעיפים על קשר הקבוצה קרלוס צ'קאנה. בשעות אחר הצהריים (ב'), ולאחר שבע עונות בישראל (למעט גיחה קצרה לסלובניה), יעלו השחקן ובני משפחתו על טיסה לרומא ומשם לארגנטינה. הסיבה - רצונה של אשתו להקים עסק משפחתי.
"אני חוזר לארגנטינה רק בשביל אשתי", סיפר צ'קאנה בראיון ל-ynet, לאחר שנפרד אתמול בדמעות ממאה אוהדי הקבוצה, "אני מרגיש שיש לי כמה שנים לתת בכדורגל, ואולי עוד אחזור לכאן. אני חושב שאני יותר ישראלי מארגנטיני. עברתי שבע שנים בישראל, שבהן למדתי הכל על החגים ועל המדינה. בחיים לא דמיינתי, שכל כך יאהבו כאן שחקן זר".
צ'קאנה קיבל ממאמנו יובל נעים את התואר 'סופרמן', בעיקר בשל ריבוי התפקידים בהם הוא שיחק, אך למרות זאת הוא נשאר צנוע: "כבן אדם נתתי הכל, אף פעם לא הייתי כוכב וגם לא אהיה כוכב. כל מה שעשיתי היה מהלב ולא בגלל הכסף. בזמן שהייתי בתקופה הקשה עם המשפחה שלי, כל האנשים תמכו בי. החזרתי על המגרש בשביל כל מה שקיבלתי מקוריס, ארקין וכל האוהדים".
ניסינו להבין מה הגדולה של השחקן, ומדוע הוא כ"כ נערץ אצל האוהדים. רועי נמיר, אחד מאוהדי הקבוצה, נתן את גרסתו בנושא: "אם הילדה שלי הייתה מעריצה מישהו כמוהו, ולא את אחת הדמויות המפוקפקות שיש היום - הייתי רגוע. הוא דמות חינוכית, מודל להערצה. ילד צריך להסתכל עליו ולהגיד 'אני רוצה להיות קרלוס צ'קאנה'. אין היום שחקנים כאלה. בשבילנו, הוא מסמל את הפועל ר"ג של פעם. לא סתם באו מאה אוהדים ונפרדו ממנו באהבה".
"יש לי מזל מאלוהים שהגעתי להפועל ר"ג"
התקופה הקשה עליה דיבר צ'קאנה, הגיעה כאשר בנו איגור חלה במחלה קשה. מי שלקחו על עצמם את הטיפול בילד, היו הבעלים ירון קוריס ומשפחת ארקין: "אני מאוד שמח שהכרתי אנשים מדהימים כמו קוריס ומשפחות ארקין וברנשטיין. הם לקחו אותי כמו בן שלהם, עזרו לנו הרבה מאוד וזה לא דבר שמובן מאליו. יש לי מזל מאלוהים שהגעתי להפועל ר"ג".
עבור צ'קאנה, הרגע הגדול שלו במדים האדומים, היה הצמד במשחק העלייה נגד רמה"ש. הקשר יודע, שבדיעבד הוא יכל למצוא קבוצה גדולה יותר, אבל לרגע לא מתחרט על כך: "לפעמים אני אומר לעצמי, למה לא הגעתי לקבוצה גדולה? למרות זאת, אני שמח שנשארתי בהפועל ר"ג ועשיתי עמה היסטוריה, שהתחילה כשקוריס וארקין לקחו את הקבוצה עוד בליגה הארצית, ועד שהגענו לליגת העל".
"כששיחקתי בב"ש, היה לי סיכוי להגיע למכבי חיפה", מגלה השחקן, "רוני לוי מאוד רצה אותי, אבל הוא פחד בגלל שאיגור חלה ורצה שאהיה קרוב אליו. אנחנו חברים עד היום, ואני ממש לא כועס עליו. אמרו לי לא ללכת לר"ג, שהייתה אז בליגה השלישית, אבל אמרתי להם שזה יותר טוב בשבילי. היה לי גם סיכוי להגיע לנבחרת. אברהם גרנט בא לראות אותי באשקלון, אבל בגלל שהיו משחקים קשים הוא לא לקח אותי. ברור שרציתי לשחק בנבחרת, זה חלום של כל שחקן. אם יקראו לי היום אבוא מיד".
"מראדונה לא מקשיב"
החזרנו את השחקן לרגעים של סיום העונה, כשהמועדון היה מצוי בקשיים כלכליים והשחקנים לא קיבלו משכורות: "מחודש דצמבר עד חודש מאי, הייתה תקופה כ"כ קשה, שאני לא חושב שבאף מקום היה את זה. עברנו כמה חודשים בלי לקבל כסף וקשה להמשיך לשחק כשבמקביל אתה שומע קללות מהקהל. שיחקנו בשביל ירון קוריס ובשביל עצמנו, כי אף אחד לא רצה שהפועל ר"ג תרד".
ומה עם ההשפלה של נבחרת ארגנטינה? "אני לא יודע מה קרה מול גרמניה. מראדונה לפעמים טועה, ואני חושב שהוא רוצה לעשות הכל לבד ולא מקשיב לאנשים. הטעות שלו הייתה שהוא לא לקח את סאנטי וקמביאסו. יש הרבה פוליטיקה בהתאחדות, שלא עושה הרבה למען הנבחרת, ותראה את השחקנים הגדולים באירופה, שלא יכולים לתת פס אחד בנבחרת".
"קראתי באינטרנט שדייגו אמר שכואב לו והוא לא יודע אם יישאר. אני חושב שצריכים להחליף הכל לגמרי, יש שם אנשים שלא מגיע להם להיות בהתאחדות וזה התחיל מלפני הרבה זמן. אני חושב שמישהו אחר עם הרבה יותר ניסיון, כמו בילארדו ובאסילה, צריכים לאמן את הנבחרת".
מה לגבי מסי? "אני חושב שבגלל שמסי לא נולד בארגנטינה ולא היה שם הרבה זמן, הוא לא מרגיש שהוא צריך להיות שחקן נבחרת ארגנטינה. אני מקווה שבמונדיאל הבא שיהיה בברזיל, שזה המלחמה שלנו, הוא יוכיח את עצמו. במונדיאל הבא הוא חייב לתת את כל מה שהוא לא הביא הפעם, כי כולם יודעים כמה הוא טוב באירופה. לפעמים רואים עליו שלא אכפת לו להפסיד, זו הבעיה שלו".
לפנייה לכתב/ת 
