נטורופת ביום, ברמן בלילה: גיא גיאור מוצא איזון

אני מתכוננת לפגישה עם ”הרווק”. לא משנה שאני מבוגרת ממנו בעשור ושהוורד האחרון כבר נמסר, משהו בי היה רוצה שיבחר בי. אחרי הכל – אם יש תחרות, גם אני רוצה לנצח. אבל איך זה שהוא יכול לבחור את מי שהוא רוצה, אני מתקוממת כנגד הקונספט של סדרת הריאליטי, ואיזה מין בחור יכול לשתף פעולה עם השוק הטלוויזיוני הזה? אני מגיעה מסויגת.

אבל אז אני מתיישבת מול בחור שככל שהשיחה עוברת, קשה לי יותר לעמוד בפני קסמו. לא, לא רק כי הוא יפה, אלא כי מדובר בבחור תאב חיים, נמרץ ואמיץ, שמתנהל בעולם מתוך רצון למצות ממנו את כל הטוב. גיאור ממלא את חייו בכל מה שנעים לו: את המסעדה שלו הוא הקים מול הים, לשמר את השקט והטבע שגילה בהודו; בברים שלו הוא משלב אלכוהול, מוזיקה ואווירה - רוקח את התערובת שהוא אוהב למען הלקוחות; ביום־יום הוא משחק טניס, שח, רץ ורוכב על סוסים, כי הוא חייב ”להצליל את הראש”; הוא בחר ללמוד נטורופתיה כי זה מה שמעניין אותו; וכשמשהו לא מספק אותו, הוא בוחר להתרחק – על כך מעיד הסיום החפוז של תקופת הדוגמנות שלו במילאנו. ולמרות הנהנתנות והבליינות, יש בו איזון. הוא נאמן לחבריו זה שנים, מאמין בזוגיות, והוא רוצה להעניק לו ולזוגתו, דפנה דה גרוט, חיים הרחק מאור הזרקורים.

נטורופת ביום, ברמן בלילה

גיאור (בן 30 באוגוסט) הוא דמות מובילה בחיי הלילה של תל אביב. הוא שותף בשלושה מקומות תל אביביים (הברים ”ועד הבית” ו”פלייט קלאב” והמסעדה ”גורדו”), ובמקביל עובד כנטורופת.

איך הגעת לנטורופתיה?

”די במקרה, למען האמת. אחרי הצבא התכוונתי ללמוד מינהל עסקים, אלא שאז בא הטיול להודו ולמדתי להכיר את עצמי טוב יותר. גיליתי את הסקרנות שלי ובעיקר

את הרצון לעסוק רק בדברים שמרתקים אותי, והחלטתי ללמוד מה שממש מעניין אותי ויגרום לי להתמסר טוטאלית. מה שהוביל אותי למודעות עצמית לא היה יוגה, מדיטציה או אפילו המפגש עם הדלאי לאמה, אלא בעיקר השקט והשהות עם עצמי. כשחזרתי, כבר היה ברור לי (אך לא להוריי) שאני לא הולך ללמוד מינהל עסקים. רציתי משהו שקשור בביולוגיה ובגוף האדם, וכך הגעתי לנטורופתיה”.

איך הנטורופתיה מתיישבת עם העיסוק כמסעדן, כברמן וכבליין?

”כסטודנט, למדתי נטורופתיה ביום ועבדתי בברים בלילה. הלימודים ריתקו אותי, ואפילו כשהייתי מגיע ללימודים מותש לאחר לילה ללא שינה, הייתי מתעורר לגמרי. הרגשתי שכל מה שאני לומד רלוונטי לי - עקרונות התזונה, אורח החיים, הגישה ההוליסטית. אהבתי את השילוב של הידע היישומי יחד עם החוויה שיש משהו מעבר לכך. עם זאת, התחברתי לא פחות למשמרות הלילה שלי. אהבתי את העבודה בבר, אהבתי לסובב כוסות, לעשות קוקטיילים ולהתאים אותם לאנשים. גם אחר כך, כיזם יחד עם השותפים שלי ב’בלנד’, הרגשתי שכשאנחנו מחברים יחד מוזיקה, אווירה, אוכל ושירות אישי, אנחנו בעצם יוצרים חוויית תרבות חדשה - תרבות בילוי של אלכוהול. בקיצור, שם הייתי מעורב וטוטאלי לא פחות. עם זאת, הייתה סתירה. בכל בוקר למדתי מה לא בסדר במה שאני עושה בלילה. הכרתי את כל הרכיבים של האלכוהול עד רמת המולקולה, למדתי על כל המחלות שהוא יכול לגרום ומה בעייתי באורח החיים הזה. אבל בסופו של דבר, כיוון שאני מתמסר בטוטאליות לשני דברים סותרים, אני בעצם מגיע לאיזון”.

ביום־יום הוא משחק טניס, שח, רץ ורוכב על סוסים (צילום: אדוארד קפרוב)

התפיסה של האיזון כממוצע בין קיצוניות אחת לאחרת מתמזגת עם רוח הנטורופתיה?

”לדעתי הגמישות דווקא משרתת את הנטורופת שבי. כשבא אלי מטופל, אני יודע לעבוד איתו כפי שהוא. בזכות הניסיון שלי אני מבין שאדם צריך לדעת למה הוא מסוגל, ושמטפל צריך להתאים את התזונה לאדם ולא את האדם לתזונה. אני לא מחייב אנשים לשנות את אורח החיים שלהם, אלא מתאים את הדברים שהם זקוקים להם. אני עצמי משלב ביום־יום בין הדברים השונים, ואני מבין את הצורך בגמישות. לדעתי הגמישות שלי היא גם ברוח הנטורופתיה, כי בסך הכל הנטורופתיה קוראת להיגיון ולא לפנאטיות”.

אתה ממשיך לעסוק בנטורופתיה?

”אני עדיין מטפל, אבל פחות. אני מטפל בעיקר באנשים שטיפלתי בהם קודם ומשתדל לא לקבל מטופלים חדשים, בעיקר בגלל הפרסום. כשמטופלים שלא מכירים אותי באים אלי, הם מזהים אותי מהמסך. זה גורם לכך שהקשר בינינו לא מתחיל מההתחלה, כך שהם נותנים בי פחות אמון או שהם נותנים בי אמון מהסיבות הלא נכונות. היה ברור לי שהאפקט של ’הרווק’ יגרום לכך שאוריד הילוך כמטפל בתקופה הקרובה”.

אתה מטפל בעצמך באמצעות נטורופתיה?

”בטח. אם אני מזהה אצלי איזו בעיה, למשל עין קופצת, אני יודע לנתח אותה. אני לוקח את התוסף המתאים או מה שזה לא יהיה, ופותר את זה”.

איזה מקום תופסת הנטורופתיה בחייך היום?

”הנטורופתיה היא הלב שלי, זה מי שאני. אני עובד על כך שעם הזמן אוכל לפנות לה יותר מקום. אני מקווה שבעתיד יתאפשר לי לחתוך מהמרכז למקום שקט יותר, ולעסוק בנטורופתיה גם ברמה יותר מחקרית, יותר קולקטיבית. משהו בדומה למהפכת המזון שעשה ג’ימי אוליבר, שף ידוע באנגליה שמנסה לשנות את התזונה בבתי הספר כדי להשפיע על בריאות הילדים. המגפות של היום זה לא חיידקים - זה סוכרת ומחלות לב. אבל היום אני לא יכול להתפנות לזה, אני עדיין מכין את התשתית כדי שאדע שיש לי ביטחון עם המשפחה שלי”.

בריאות לאור היום

את לילות הבילוי שלו גיאור מאזן בימי בריאות. למרות אורח החיים העמוס שלו - העבודה כנטורופת ועוד יוזמות ועיסוקים - הוא מקפיד לאכול בריא ולפנות זמן לספורט.

איך אתה מיישם את עקרונות הבריאות?

”קודם כל, אני משתדל לאכול בריא. בבוקר מוזלי מיוגורט, פירות וגרנולה עם דבש, או לחם מקמח מלא עם אבוקדו. אם בצהריים אני ב’גורדו’, אני אוכל דג בתנור או בשר מובחר עם ירקות (אני לא אוכל פחמימות עם בשר). לפני אימונים אני אוכל פסטה מקמח מלא עם רוטב כלשהו. אמנם יש קצת סתירה, אבל אורח החיים שלי כולל גם שתייה, למרות שאני מקפיד לשתות בעיקר שתייה חברתית, רק עם הלקוחות ורק משקאות מסוימים. לכן אני מקפיד לאכול בריא ועושה המון ספורט”.

נשאר לך זמן לזה?

”ספורט הוא חלק מסדר היום שלי, לא כי אני יודע שזה חשוב או כדי לשמור על המשקל, אלא כי אני זקוק לזה. ספורט היה חלק גדול מהחיים שלי מגיל צעיר: כילד הייתי אלוף אתלטיקה קלה ברמת השרון, שיחקתי טניס כל הנעורים, ובמקביל עסקתי בריצה ובכדורסל, ואפילו למדתי במגמת ספורט בחטיבת הביניים”.

”באורח החיים העמוס שאני מנהל ובמגוון הדברים שאני עושה, הספורט עוזר לי להצליל את הראש. מבחינתי הזמן שבו אני עוסק בתנועה הוא הזמן לחלום, לפנטז, לשחרר. זה הזמן שבו שוכחים מהדאגות, מהמירוץ ומכל מה שרוצים או צריכים לעשות. אני גם מאמין שהמוח עובד הרבה יותר טוב אחרי ספורט, כך שהדגש של הנטורופתיה על תנועה כחלק מחיים בריאים רק חיזק את החיבור הטבעי שלי לספורט”.

אילו סוגי ספורט אתה עושה?

”אני רץ ומתאמן בחדר כושר פעמיים בשבוע, בעיקר אימונים אירוביים וכוח. חוץ מזה אני משחק כדורסל עם החברים כל שבוע, וגם משחק טניס עם מאמן ובקבוצה פעמיים בשבוע”.

לא חיפש, אבל מצא. עם דפנה (צילום: עדי אורני)

בין ריאליטי למציאות

למרות מראהו הנאה, אורח החיים הנהנתני והעובדה ש־22 בנות נאבקו על לבו בסדרת הריאליטי ”הרווק”, נראה שגיאור יודע שמדובר במשחק. הוא לא התמכר לתפקיד הגבר המבוקש, ויודע לזהות מתי מושמעת שריקת הסיום שצריך להתקדם ממנה לזוגיות.

אמנם את דפנה הכיר במסגרת התוכנית, אבל הוא משכתב את סיפור היכרותם כסיפור ממוזל של היכרות מקרית. העובדה שהנסיבות הממוזלות שלהם היו תוכנית ריאליטי לבחירת בני זוג אינה משמעותית בעיניו, ולא במקרה הרגע שבו דפנה ריתקה אותו היה הרגע שבו רצתה לעזוב את התוכנית והוא שכנע אותה להישאר. למרות הניטרליות שבה הוא מתאר את סט הצילום כזירת היכרות טבעית, בכל זאת הייתה להם דרך לעבור מאז שהכתיר אותה כבת זוגו בסיום התוכנית.

איך היה המעבר מההיכרות בשידור לחיים הרגילים?

”זה לא היה קל. ברגע שהסתיימו הצילומים היינו צריכים להתחיל להכיר אחד את השני מההתחלה, והיו המון פערים לגשר עליהם. ידענו שעכשיו המשחק נגמר, וגם נוסף לזה הקושי של ההבטחה לחיסיון. אסור היה לנו להיראות בציבור לפני פרק הגמר, ולכן בחודשים שבין סוף הצילומים לגמר היינו צריכים להסתתר כל הזמן. התייחסתי לזה מאוד ברצינות, וכשהיו שמועות שראו אותנו יחד לקחתי עשרה צעדים אחורה. כשנסענו יחד באוטו דפנה הייתה צריכה לשבת במושב האחורי, לטיול במדבר יצאנו בתחפושות, והקושי הגדול ביותר היה שרוב הזמן נאלצנו להיות בין ארבעה קירות”.

איך זה השפיע על הזוגיות שלכם?

”חשוב ליצור מתח חיובי בזוגיות, זה גורם להתרגשות ולסקסיות ועוזר לדברים להיות לא מובנים מאליהם. למשל, כשיוצאים יחד למפגשים עם אנשים נוספים והיא מתארגנת פתאום, אתה רואה אותה במיטבה. אבל קשה ליצור את המתח הזה בתוך ריק, למרות שהיה גם בונוס: בכל יום שלישי היינו יושבים ורואים את הקשר בינינו נבנה מבעד לעדשת המצלמה, לא להרבה זוגות יש הזדמנות כזאת. נכון שהיה לי קשה לצפות בעצמי, אבל אהבתי לראות את דפנה, לשמוע מה היא חשבה, לראות איך הדברים בינינו מתפתחים”.

אחרי ”הרווק” לא הייתה לך תחושה שיש לך המון אפשרויות, ושלא כדאי למהר להחליט?

”התוכנית לא לקחה אותי לשם. באתי עם בגרות זוגית. כבר ידעתי שבאיזשהו מובן תמיד כשאתה רווק אתה רוצה מערכת יחסים, ולהפך. גם ידעתי שאם אתה ממשיך לחשוב שבטוח יהיה משהו יותר טוב, לא תמצא זוגיות לעולם. וכיוון שאני מאמין שבסך הכל טבעי לנו לחיות בזוגיות, אני גם יודע שצריך להשקיע בה”.

מה למדת על דפנה אחרי התוכנית?

”דפנה היא בחורה מדהימה בהרבה מובנים - בצורת החוויה שלה, בסבלנות שלה, באיך שהיא יודעת לקבל ולתמוך, להגיד לך את הדברים שאתה צריך לשמוע. היא גם עושה המון דברים עם עצמה, היא יודעת להיות לבד ולמצוא את השקט שלה”.

אתה מרוצה מסיפור ההיכרות שלכם?

”לא באתי ל’רווק’ מתוך מחשבה ששם אמצא את בת זוגי. לא בכל סט של 22 בנות

הייתי מוצא את האחת. הייתי צריך בן אדם כמו דפנה כדי שזה יקרה. אני חושב שזה מזל שהלכתי לתוכנית, כי אחרת אולי לא הייתי פוגש אותה בכלל. אבל היום הדרך שבה הכרנו כבר לא מעניינת, אנחנו רוצים להפוך את הזוגיות שלנו למשהו פרטי”.

אתה בחור של זוגיות?

”אני חושב שזוגיות זה משהו שצריך לעשות במקביל לכל יתר הדברים. זה לא שאני חושב שאפשר להזניח את הזוגיות - זוגיות חייבת השקעה - אבל כיוון שאני יודע לנהל את הזמן שלי, אני גם יודע לתת לזוגיות אנרגיות, למצוא את הרגעים להתנתק, ללכת לטיול. וכמובן חשוב גם לפתוח ולסגור את היום עם בת הזוג, אלה רגעים שבהם אתם מאזנים אחד את השני וצוברים אנרגיה”.