זווית של הצלחה: יקב דלתון

יקב דלתון חוגג השנה 15 שנה לראשיתו הפורמלית, למרות שהכרמים הראשונים – שמשמשים אותו, כמובן, גם היום - נטעו כבר בשנות השמונים. אלו היו שנים ראשוניות למדי לנטיעות של כרמי איכות בגליל העליון, שנים שבהן כרם בן זמרה היה מושב קטן, עם מטעים ושטחים חקלאיים סביבו, בגובה יפה של 800 מטר מעל פני הים. עד מהרה שטחי המושב והסביבה גדלו, והיום הם מכסים בשטחם את כל הגליל העליון, לפחות אם לשפוט לפי מספר היקבים שעושים יין מענבים מכרם בן זמרה. בקיצור, מקום שכל אחד רוצה להתחבר לאיכות ולתהילה שלו.

ארמנד ממן, חקלאי מהמושב, החליט בשנת 1992 לעשות יין מהענבים שלו והציע לאיש עסקים יהודי מבריטניה, מתתיה(מתי) הרוני, להצטרף אליו להקמת יקב. שלוש שנים לאחר מכן השתכנע הרוני, ובשנת 1995 הוקם היקב, רשמית, בחצר הבית של הוריו של ארמנד. הרוני, חובב יין (וג'וני בלאק), הבין את הפוטנציאל, ראה, ורואה עד היום, ביקב דלתון לא רק יקב, אלא גם מרכז פיתוח שלם, ומוקד אליו מצטרפים מיזמים גליליים חדשים. חמש שנים אחרי הבציר הראשון, באוגוסט 95', עבר היקב לאזור התעשייה בדלתון. כיום יש סביבו עוד שני יקבים וגם מבשלה: יקב קדמי ומתקן יצור גדול של כרמל, מיוזמותיו של דוד זיו כשהיה מנכ"ל כרמל, ויקב אדיר – יקב בוטיק. מבשלת הבירה "אסיף", שפתחה דלתות רק לפני זמן קצר, גם היא התמקמה במקום, כך שהרוני צדק לגבי הפוטנציאל בתחום זה.

ב-15 השנים שהיקב קיים דלתון מפגין יציבות ניהולית, ייננית ותדמיתית מרשימה. לא תשמעו שם על שערוריות ניהוליות, ואף יינן, מנהל שיווק או מנכ"ל, לא עזב מעולם בטריקת דלת רעשנית. היקב עובד, פשוט עובד. דלתון מיצב את עצמו, בהצלחה לא מבוטלת, בנישת ה"תמורה למחיר": יינות טובים במחירים סבירים, שרבים מהם מיועדים לשתייה יום-יומית, לצד אחרים בעלי פוטנציאל ארוך יותר. סדרת "כנען" של היקב היא מסדרות היין הבסיסיות המצליחות בישראל, ואף עברה חידוש בשנה שעברה, כאשר הצטרף אליה, לראשונה, יין זני – קברנה סוביניון. "D" מספקת יינות נעימים לשתייה יום-יומית, והרזרבים טובים. ישנם כבר ניצנים של יינות "אייקוניים", כמו הזינפנדל או ה"שמרי בר", והכל במחירים סבירים.

אבל עם ההצלחה במיצוב תדמית זאת, נראה שיש ליקב גם בעיה, אולי לא מוצדקת, אבל קיימת: בעלי חנויות יין אומרים שיש מי שפוסחים על היינות שלו כשהם מחפשים "יין יותר טוב", ו"דלתון" לא נראה להם מספיק חגיגי, או נדיר, נניח, להביא כמתנה. מצד שני, ואולי גם משום שקצת נמאס לו מהתדמית הזאת, השיק היקב בשנה החולפת יין מאוד יקר – את ה"מתתיה" (350 ש"ח) שזכה ללא מעט ביקורת בקרב "יודעי דבר" ו"אנשים מהתעשייה".

מייד נערכו השוואות ל"מה אפשר לקבל במחיר הזה מחו"ל", או "במחיר הזה תקנה "קצרין"", ונראה שהמטרה המקורית של היין, ציון אבן דרך כלשהי יותר מאשר סדרה רגילה, נשכחה. כמה שבועות אחר כך השיק יקב אחר, כסדרה מן המניין, שורה של יינות פחות טובים (וזה בלשון המעטה), במחירי עתק, ולרוע המזל נקשרו שתי ההשקות זו בזו. יקב שלישי, גדול, לקח יין בינוני למדי ושם עליו תווית מחיר של 150 ש"ח, ורק הוסיף שמן למדורה. שאלת מחירי היין הישראלי שוב עלתה ובעטה, ולפחות ברשת האינטרנט ובבלוגים, "דלתון" חטף סטירה על לא עוול בכפו.

הכרמים של יקב דלתון (צילום: שגיא קופר)

בתחילת הקיץ עליתי לגליל לפגישה וטעימה עם ייננית היקב, נעמה מועלם. נעמה, שהגיעה ליקב ב-2002, היא בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה ותואר בייננות מאוניברסיטת אדלייד שבדרום אוסטרליה. לאחר סטאז' באחד מיקבי צפון קליפורניה הצטרפה נעמה ליקב "דלתון" כייננית. מאז היא שם, ובימים אלו נעזרת ביועץ האמריקאי ג'ון וורונצ'אק, איש שהתזה הייננית שלו היא משהו שבין עולם חדש לעולם ישן. "כיום", היא אומרת, "האתגר לגביי הוא בכרמים. שם שמונה שנים (משך הזמן שהיא בדלתון), הוא לא זמן בכלל וכל הזמן יש שינויים וחידושים ומה ללמוד. ייצור היין עצמו הוא מאתגר, אבל יותר בר התמודדות, בזה אני מרגישה כבר הרבה יותר בטחון ונינוחות".

הטעימה היתה ארוכה, ואני מביא כאן רק חלק ממנה. את רשמי הטעימה כולה, כולל דוגמאות חבית ויינות עתידיים, אפשר למצוא ב"בקבוק".

יינות לבנים

סוביניון בלאן פומה

לפומה בלאן (יין לבן שעובר יישון בחבית) הולך תירוש ויין שהוא יותר טרופי ו'עבה' מאשר סוביניון בלאן רגיל, שהוא פריך יותר, וחומצי. היין עבר תסיסה בחביות, כארבעה חודשים, וכאן השתמשה נעמה, לראשונה, בחביות 500 ליטר, כשחלק מהיין עבר תסיסה ספונטנית: “הרבה יותר מעניין, ואפילו ממכר, לעשות את התסיסות האלה”, היא אומרת. “זו לא שאלה שמרים פראיים ממש, אבל יש מאפיינים אחרים לתסיסות כאלה, וצריך להיות מאוד על הדופק עם העניין הזה. צריך קצת להכניס עניין ביקב, וזה בהחלט עושה עניין".

בציר 2009: האף די טרופי, אכן, עם ניואנסים מאוד יפים של פומלה ואשכוליות. פה חד וחומצי; יין יפה.

בציר 2008: היין שעכשיו בשוק – הרבה יותר ליימי, עם פחות טונים טרופיים, אבל גם פחות אשכולית. הפה מתובל וטעים. יין לסלטים, נניח, ולמנות שיש בהן קצת לימון.

עגול למדי, עם טעמים אופיינים של סוביניון בלאן קריר, טאני. טעים מאוד, עם אופי וחוט שדרה יפה.

תסיסה בחביות ועוד כארבעה חודשים במכלים. יין מאוד יפה באף, ממש מקסים. המון פרחים צהובים וממש מבושם. הפה טיפה כבד. נראה איך יהיה היין בשחרור. ב-2010 יתחיל היקב לקחת ענבים מכרמי ויונייה (22 דונם בערך) במשגב עם; כרם שנטוע על אדמת טרה רוסה. בכרם הזה גם יטע היקב פינו גרי.

גוונים ירקרקים באף הראשון, עם פטל ופרי מתקתק. מעט מאובק. מ-2007, משך הזמן שהיין יושב בחביות התקצר, והוא היום 10 חודשים, בעץ לא חדש. 20% מהיין לא עבר בכלל חבית, כך שסך הכל ירדה כמות החביות מאוד. הפה חביב, גוף בינוני ויין שעשוי היטב לאוכל ולשתיה כייפית.

(5% ויונייה – בלנד של היין, לא תסיסה משותפת). פה הארומה קצת כשותית, ומרגישים את הוויוינייה, שבולט יותר בפה, מאשר באף. יין מעניין, מאוזן וטוב. לקרר טיפה. יהיה מצוין לאוכל מתובל, שמן.

יין בעץ אמריקאי: נעים מאוד, חלק, עם טאנינים טובים. סבבה של יין. מאוד straight forward.

דוגמת חבית. קברנה סוביניון – 50% , מרלו – 45%, ו(מעט) השאר – קברנה פרנק. האף מעט ירוק – אבל ירוק טוב. איתו – פרי אדום צעיר, קצת פטל. הפה עגול, גוף בינוני פלוס. יין מאוד 'שתי', גם בצעירותו. 80 ש”ח – כרגע, לפי מחיר היין שנמכר היום יתנו לכם יין מצוין, אני מקווה.

עלמה 2007

קברנה סוביניון – 65%, מרלו – 22% והשאר קברנה פרנק. 14 חודש בעץ צרפתי. כאן: פטריות, פרי כהה, מתקתק. הפה חלק, בינוני. לא מעמיס. טיפה מחומצן.

כמו יינות רבים אחרים בסדרה הזאת, היין נותן fun אמיתי מרגע הפתיחה: אף חמוד, נעים, פירות יער חמצמצים שכאלה, גוף קל, ומאוד נעים. סיומת בינונית, טובה.

אקליפטוס ומנטה, פה עגול וקטיפתי, עם שערות סבתא, לאיזון. זה יופי של יין, מאוד ישראלי ומאוד 'שתי'. יין מאוד לעניין. יחודי בין היינות של דלתון, בגלל הזיקה לכרם יחיד.

קצת מתבגר: קרקעית יער – יוצאים פה אלמנטים בוגרים. הפה טוב, בעל חומציות טובה וטאניות. לשתות עכשיו עם אוכל או אחרי חדרור, או להחזיק שנה-שנתיים.

"המתתיה", אומר מנכ"ל היקב, משה חביב, "נמכר, ונמכר היטב, והוא בהחלט גאווה ליקב". אני יכול להבין למה. לדעתי הוא רחוק מלהראות את הפוטנציאל שלו, וגם אם יש יינות טובים יותר במחיר שלו, עדיין אפשר להשוות אותו לטובים שביינות היוקרה הישראליים. המתתיה הוא ממסך של קברנה סובניון – מרלו (85% - 15%). הקברנה כאן מוציא ארומות פרי כהה, שזיפים ופירות יער סגולים. מעט ירקרקות, קצת מנטה וטיפה פטריות. הפה עדיין טאני מאד, וליין סיומת חומצית וארוכה. הפוטנציאל כאן, ואם יתנו לו לנוח הוא יוציא אותו בעתיד.

• שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "