כתום/כחול לנצח: אוהדי הולנד ואורוגוואי במתח

שיגעון האורנג'דה / ד"ר עפר שיר

פרק החיים בהולנד נסגר עבורנו, עזבנו עם חיוך מהול בעצב, אבל שיגעון האורנג'דה בו לקינו ילווה אותנו כנראה בשארית חיינו. בכל אירוע כדורגל, כמו מילואימניקים מורעלים, אנחנו שולפים את התלבושות הססגוניות מארגז המזכרות, עולים על מדים כתמתמים, ומתפרצים כהר געש. תנו להם לשחק כדורגל טוטאלי, אנחנו נהיה שם בשבילם כתום טוטאלי.

חלקנו צעירים מדי מכדי להכיר את משחקי גמר המונדיאל מול מערב-גרמניה וארגנטינה, בהם הולנד הפסידה והסתפקה בתואר הסגנית ב-1974 וב-1978, ואולי צעירים מכדי לזכור את הזכייה באליפות אירופה ב-88. אבל בתור אוהדים מסורים למדנו להכיר את סיפורי ההווי על התפוז המכני של עולם הכדורגל ואת הנוסטלגיה ההולנדית לאכת-נ-תאכתך.

צפו בהכנות של הולנד לקראת חצי הגמר (צילום: מיקי שגיא, עריכה: עוז מועלם)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/618/605.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3.Sport-8237.world.cup.2010&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

בעדנה המסויימת לה זכתה הממלכה באליפות אירופה האחרונה, במהלכה הייתי עד לראשונה ללהט הכתום של האוהדים, הולנד הזכירה לכולם שיש לה מה להציע על מגרש הכדורגל.

מה ששבה את לבי היו ללא ספק תהליך ההתגייסות המוחלט, שלא פוסח על אף נתין בממלכה, ובפרט מה שנראה לי כמופנמות טיפוסית שמתפרצת לה במהלך המשחק, מלווה באודם אלכוהולי בלחיים וקריאות “האפ הולנד”.

אנחנו רגילים לצפות בקרנבלים של אוהדי נבחרות עם דם לטיני ואקלים חם, אבל הקרנבל ההולנדי הוא ללא ספק יוצא דופן בארצות הצפון, ורק מי שמכיר את חיידק המסיבות

 של ניידרלנד ביום המלכה יכול להבין אותו.

המונדיאל הנוכחי תופס אותי בחוף המזרחי בארה"ב, באיזור ניו-אמסטרדם רבתי, שנבנה ופרח בזכות בית אורנג'-נסאאו בגדולתו, ונשאר עם שרידים הולנדיים דומיננטיים מאחורי כל שיח. גם כאן אני מוכן עם התלבושת הכתומה ולפחות ארגז היינקן אחד לרפואה, ומקפיד שלא לפספס את השידורים החיים מדרום-אפריקה, עוד מושבה הולנדית לשעבר.

האוהדים ההולנדים מתכנסים בשקט נורדי מנומס סביב המרקע, מתכתבים באדיקות סלולרית עם החברים והמשפחות מעבר לאוקיינוס, וממתינים לביצועי הכתומים.

במשחק רבע הגמר מול ברזיל, האוהדים הכתומים שסובלים מנחיתות מספרית וווקאלית באולם הצפייה, יושבים בשקט במחצית הראשונה החלשה, אבל מעבירים הילוך ומשתגעים מהניצחון המפתיע, אך המוצדק בהחלט, שמושג במחצית השניה ומקנה את הכרטיס לחצי הגמר.

עד עכשיו, עושה רושם שהכדורגל ההולנדי במונדיאל הנוכחי הפגין יציבות, הרבה טכניות ורק ניצוצות של הברקה, אבל זה הספיק כדי לזכות בכרטיס לחצי הגמר. ומה הלאה? הכתומים עוקבים בחוסר-סימפתיה אחרי האחות הגדולה הבלתי-אהודה ממזרח. ברור לכל כי מה שללא ספק יוכל להחריב את השמחה ההולנדית זו רכבת גרמנית דורסנית. ועד אז? האפ הולנד!

עפר שיר בילה את השנים 2003-2008 בלימודים בליידן שבהולנד

אורוגוואי זה מקום ראשון או כלום / מוריס שפירו

אורוגוואי, ארץ קטנה ויפה. ארץ שקיבלה בזרועות פתוחות את הסבים שלי שברחו מאירופה לפני האסון הגדול של מלחמת העולם השניה, ארץ שבה נולדו הוריי, שבה נולדתי וחונכתי במסורת הכי טובה של חינוך לערכים אוניברסליים. ארץ שהיתה פעם מעצמת כדורגל, כיוון שלקחה בחצי הראשון של המאה הקודמת ארבעה תארים ב-1924, 1928, 1930 ו-1950.

וזה היה נס, כי כמו שאמר הקפטן הצנוע של אז אובדוליו וורלה: "אם הינו משחקים 100 פעם מול ברזיל לא היינו מנצחים אפילו פעם אחת נוספת". אבל לא כולם

חשבו כמוהו, ואז גדלו דורות שבאמת האמינו שאנחנו בלתי מנוצחים בכדורגל וככה נחלנו כישלון אחרי כישלון. אני זוכר בתור ילד בן 12 בשנת 1970 שהגענו למקום רביעי, אף אחד לא חגג כי מה זה? אורוגוואי זה רק מקום ראשון או כלום!!!

נראה לי, אמנם מרחוק, שהעם היום במקום אחר. רוצה ומשתוקק לחגוג ולהינות מהרגע הקסום הזה שאתה בין הארבע הנבחרות הטובות בעולם. האנשים יצאו לרחובות והשביתו לגמרי את התנועה במשך כמה שעות טובות. הכיכרות התמלאו בכל רחבי המדינה.

VAMOS ARRIBA URUGUAY. האוהדים בפעולה (צילום: AFP)

רחוק משם, כמו אלפי אורוגוואים בכל מקום בעולם, פה ברעננה, בשקט עם משפחתי בכל משחק, אנו לובשים את מדי הנבחרת, שרים ביחד את ההמנון ומקווים להצלחת הבחורים הגדולים האלה, שהחזירו את הגאווה לשחק למען המולדת בכבוד, בהקרבה ובעיקר בצורה הכי ספורטיבית שאפשר. בלי לפתח ציפיות מיותרות אבל בתקווה שזה אפשרי.

אולי זו דוגמא טובה לנו, שגם ישראל יכולה להגיע למונדיאל. בסך הכל אורוגוואי יותר קטנה, בקושי 3 מיליון תושבים... אז לא לאבד תקווה, VAMOS ARRIBA URUGUAY !!!!!!

מוריס שפירו, אדריכל ומנחה בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת ת"א, מדריך סלסה ואוהד מושבע של הסלסטה.