מאיילון לכביש 1: 4,000 צועדים למען שחרור שליט

בזמן שראש הממשלה עושה דרכו לוושינגטון - ממשיכים בני משפחת שליט וחברי המטה לשחרורו במסלול צעדת המחאה . כבר ב-07:30 הבוקר (יום ג') התייצבו כ-1,500 פעילים בירידה לנתיבי איילון דרום במחלף השלום שבתל-אביב, והחלו לצעוד באחד מנתיבי הכביש שנסגר עבורם עד למחלף שפירים. כשעלו על כביש מספר 1, הגיע מספרם כבר ל-4,000 איש. בכביש מורגשים עומסי תנועה כבדים.

המשתתפים הגיעו בינתיים לבית דגן, שם ייערך בשעות הצהריים אירוע מחאה בספרייה הציבורית של היישוב. שעות ספורות אחר-כך, ב-16:00, ימשיכו הצועדים בדרכם - הפעם לאורך כביש 44 - ויצעדו לעבר רמלה. ב-18:00 ייערך ב"גן הנשיא" שבעיר אירוע נוסף, שלאחריו יעבירו בני משפחתו של החייל החטוף את הלילה בקיבוץ גבעת ברנר.

עדר החברים‏ (צילום: אוהד צויגנברג)

1

2

3

4

5

6

7

בין הצועדים היום גם כמאה חרשים וכבדי שמיעה, שהגיעו מטעם "המכון לקידום החרש". באירוע בבית דגן, שבו יוקראו לקהל קטעים שחיברו ילדים על גלעד, יתורגם לכבודם הטקסט לשפת הסימנים.

"חשוב לנו להראות שגם ציבור החרשים וכבדי השמיעה לוקחים חלק פעיל במאבק", אמרה יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש. "תמיד שומעים עליהם כשמדברים על זכויות, על קשיים ועל השתלבות בחברה - אבל הפעם אנו מתגייסים למען מטרה משותפת המאחדת את כולם, חרשים ושומעים כאחד. ההצטרפות שלנו למסע איננה אמירה פוליטית, אלא תמיכה בכאבה של משפחת שליט".

אתמול, במהלך יום עמוס באירועים בתחומי תל-אביב, סיפר ל-ynet רועי אמיתי, שנפצע באירוע שבו נחטף גלעד וגבה את חייהם של שני חיילים נוספים, על תחושותיו הקשות - יותר מארבע שנים לאחר אותו האסון. הוא אמר כי בכל הזמן שחלף מאז, "לא התראיינתי כי אני לא רוצה שזה ייפול על הכתפיים שלי. זה כואב, אבל אין לזה סוף. אני לא עובד עם 'ספידומטר' של כאב. ככל שעובר הזמן, זה כואב, זה קשה".

יום אחרי התקרית, כשהיה בבית החולים, סיפר אמיתי על חבריו לצוות: "גלעד, ששירת איתי מאז הטירונות, הוא בחור שקט, מופנם וצנוע. יש לו חיוך שלא יורד מהפנים. מאז שהגיע לצוות הוא השתנה ונפתח". הוא התקשה להאמין שחברו הטוב נחטף על-ידי המחבלים. "זה לא מתאים לגלעד, זה לא מתאים לאף אחד. אבל צריך להכיר את גלעד. אם הייתי יכול, הייתי שואל אותו 'מה אתה עושה שם לעזאזל'".