נתניהו - הבטחת? תקיים
מנהיג שצעד כל חייו בדרך אחת, לא יכול לסטות ממנה פתאום. אין להעלות על הדעת שיפר הבטחתו להמשיך ולבנות ביו"ש
בשנות קיומה של המדינה התוודענו ליותר מדי מנהיגים שהחליטו שקיום הבטחות ועמידה בדיבור הם פריווילגיה השמורה לפתיים.
מנחם בגין שהבטיח לעבור לגור בנחל ים, מסר לבסוף את כל סיני. איך הפטיר שר החוץ שלו משה דיין? "רק חמור לא משנה את דעתו".
רבין שנבחר על בסיס מצע של מפלגה המתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית, חתם על הסכם אוסלו. קריאתו לפיה "מי שיעלה על הדעת לסגת מרמת הגולן יפקיר את בטחון ישראל", לוותה לאחר הבחירות בכינוי "פרופלורים" לכל מי שהעז להזכיר לו אותה.
ראש הממשלה שרון שהקים את ההתנחלויות וטרם הבחירות הכריז: "דין נצרים כדין תל אביב", ו"נסיגה חד צדדית מעודדת טרור", פנה פניית פרסה והביא על מדינת ישראל את אסון ההתנתקות. הוא הגדיל לעשות כאשר פנה לבוחריו מתפקדי הליכוד, וביקש את אישורם לתוכנית והתחייב לקבל את הכרעתם במשאל המתפקדים. לאחר שהובס במשאל, החליט ב"נחישות וברגישות" להמשיך ולעקור נטוע תוך צפצוף ארוך המזכיר את הווזובלות של דרום אפריקה, כי הרי מה אתם הילידים יודעים? הרי "מה שרואים מפה לא רואים משם".
מנהיג ציבור שאינו עומד בדיבורו, אינו דומה לשקרן קטן בקרן הרחוב. מנהיגי ציבור הם מחנכים לטוב ולמוטב, הם נותנים דוגמא אישית כמו שאב נותן לילדיו. כאשר המערכת הציבורית מבוססת על תרבות שקר היא נגררת לשחיתות, היא גוררת חוסר אמון בין האזרחים למערכת השלטונית, וכמו במשחק דומינו, הקוביות נופלות בזו אחר זו ומפילות את כל הבניין.
כאשר ראש ממשלה משקר לבוחריו, הנזק קשה הרבה יותר. כמחנך מספר אחד הוא הראשון בין השווים, וכשהוא רץ לבחירות בליווי קמפיין שכולו תמיכה בהתיישבות ביהודה ושומרון והתנגדות למדינה פלסטינית, ולאחר הבחירות מיישם דווקא את מצען של מפלגות השמאל היריבות, מדובר בראש ובראשונה בכשל מוסרי. הוא גורם נזק בל יתואר לאמון הציבור.
הרי גביית המיסים, מערכות המשפט ואכיפת החוק מושתתים על אמון הציבור. אם הראש מושחת, מה יגידו אזובי הקיר?
ראש הממשלה שלפני הבחירות סייר באזור בנימין, נטע עץ והתחייב לבנות בשילה ובבית אל, כבר ראה דברים מפה. אני מקווה מאוד שהוא יראה אותם גם משם, מוושינגטון. ההתחייבות שלו לחזור ולבנות אחרי י"ח בתשרי שרירה וקיימת ואין להעלות על הדעת שהוא יפר אותה. בכך הוא ימוטט את שארית המוסר שעליו מושתת השלטון בישראל.
התביעה החוזרת ונשנית שמפנים לנתניהו, "להפוך למדינאי ולהפסיק להיות פוליטיקאי", נגועה בצביעות ובחוסר יושר מוחלט. מי שנוהג על פי תכתיב זה, עושה מעשה מדיני. וכי מדינאי יכול לנהוג אחרת? לעומת זאת אם ראש הממשלה, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, נשאר נאמן לאמונתו ולדרך שבה דבק כל חייו, אזי הוא נחשב מיד לפוליטיקאי קטנוני שמונע אך ורק משיקולים מפלגתיים צרים, וטובת המדינה כביכול אינה לנגד עיניו. אלו שדורשים זאת ממנו משחיתים ומרעילים את המרחב הציבורי וגורמים נזק מוסרי עצום למדינת ישראל.
בשבת הקרובה נקרא בפרשת השבוע 'מטות', שפותחת ואומרת: "וידבר משה אל ראשי מטות לבני ישראל לאמור. איש כי ידור נדר לה'... לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". התביעה של משה רבנו פשוטה: הבטחת - תקיים! משה מפנה את התביעה בראש ובראשונה לראשי המטות, לראשי העם. להם הוא אומר: "מילה זו מילה".
מתברר שראשי העם הם החשודים הראשונים לאמירת שקר ודווקא אותם צריך להזהיר שלא להכשל בכך. פרשה זו רלוונטית היום כמו בתקופת משה רבנו, והאזהרה שלו תקפה גם לראש ממשלתנו שנפגש היום עם נשיא ארצות הברית. נתניהו, "מילה זו מילה". היה מדינאי. הבא את דברה של האומה הגאה שבחרה בך לשמור על ירושלים ועל ארץ ישראל.
עדי מינץ, יו"ר מליאת מועצת יש"ע
לפנייה לכתב/ת 
