תשובות לתשובה

גילויי הגז והנפט בחופי ישראל הוא אירוע מכונן בגלל גודלו העצום ביחס לגודל כלכלת ישראל. בימים אלה דנה וועדת ששינסקי בחלוקת הכנסות הנפט והגז בין הציבור (הממשלה) לבין חברות ושותפויות הגז. חברות הגז והנפט פתחו במתקפת תעמולה כנגד כל שינוי בחוקי המס החלים עליהן, ומכינות לנו את האמא של השקשוקות כדי לשמר את חלקן הגדול במשאבי הגז.

על הפרק עומדים כ-20 מיליארד דולר שהם ההבדל בין הכנסות הממשלה משדות הגז תמר ודלית על פי מצב המיסוי כיום, ובין הכנסות הממשלה באם המיסוי יתואם למצב במדינות המתוקנות בעולם. ברקע מתבצעת תעמולה המתבססת על חצאי אמת, מילים טעונות, וטיעונים שנשמעים סבירים ונקלטים היטב. מטרתה לפגוע ולהשפיע על פעילות הועדה שמינה שר האוצר, ולמזער את השינויים הנדרשים בחוק בדרך של השפעה על דעת הקהל, חברי הכנסת, וחברי ועדת הכלכלה של הכנסת.

טיעונים אלו, המתובלים היטב במילים טעונות כמו הגינות, צדק, הלאמה, בנוסף להשוואות דמוניות לקובה, צ'ה גווארה, ולפראבדה נשענים על כרעי תרנגולת, ולא עומדים במבחן שכל ישר והיכרות עם התחום בארץ ובעולם.

לטענה שאסור לגעת בזכויות המשקיעים, כבר ענתה השופטת טובה שטרסברג כהן: "לא יעלה על הדעת כי משהוענק רשיון כללי - ולו מכוח חוק - יהיה הוא בלתי מוגבל בהיקף, במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בצרכי המשק, ותתקיימנה העילות המסמיכות אותו לעשות כן".

אין חולק על הזכות והחובה של המדינה לשנות מיסים. ואכן שינוי במדיניות מיסוי על מחצבים לאומיים גם לאחר שנתגלו ואף לאחר שהוחל בהפקתם הוא מהלך נפוץ יחסית בעולם. קנדה לדוגמה ביטלה בסוף 2006 את הפטור ממס שהייה על תאגידים מסוג Canadian Oil Royalty Trusts והחילה עליהם חבות מס כמו על חברות אחרות בשיעור המירבי של 31.5%.

האינטרס הציבורי וטובת הכלל

לטיעונים ה'מפחידים', צריך להתייחס כמו שמתייחסים לסחיטה ולדרישות כופר. לא יהיה שום קושי למצוא תאגידים ומשקיעים שישמחו לקדוח גם במשטר של תמלוגים או מיסוי גבוהים יותר. למצרים, בסמוך לתחום הישראלי, עם תשלומי מס ותמלוגים של כ- 80% אין בעיות בתחום זה.

כדי שחלק גדול יותר של אוצר הטבע יגיע לכיסיהם של האזרחים, אפשר להגדיל את חלקה של הממשלה ברווחי חברות הגז מכ-25% - 30% כיום לכ-70% - 80% כמקובל בעולם המערבי, ולבטל את ההקלות הייחודיות, מבלי להסתבך בעניין התמלוגים וזכויות הקניין.

אפשר גם להשאיר את היקף התמלוגים כפי שהוא כיום 12.5% להטיל מס של 60% על הרווחים של חברות אלו על פי החלטת הממשלה מה-30 ליולי 2002: "לקבוע היטל או מס נוסף בשיעור שבין 60%-10%

על הרווחים ממכירת נפט או גז טבעי, שיוטל על מפיקי נפט או גז טבעי... ולבטל את ההקלות במסים ואגרות שבסעיף 46 לחוק ובתקנות מס הכנסה".

חברות ושותפויות הגז וכן המשקיעים בהן אינם יכולים לטעון כי לא ידעו על האפשרות שהמדינה עשויה לשנות החוקים ודיני המס החלים בתחומן. ואפשרויות זו מצוינות בתשקיפים ובדוחות שלהם. ובכלל זה החלטת הממשלה מ-2002.

סקטור חיפושי הנפט והגז כפוף לשינויים ולהחלטות ממשלה, לממשלה יש זכות לשנות את החוק והרגולציה לרבות תמלוגים ומיסוי, וזה עלול להשפיע לרעה על חברות ושותפויות הגז ועסקיהן. הכל כתוב, במסגרת ה'גילוי הנאות' כך שגם לתאגיד וגם למשקיעים אין על מה להלין.

•  הכותב הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית.
  

• המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
• לכל השיעורים לחצו כאן .