האוצר: נקצץ התוספת לביטחון ב-1.4 מיליארד ש'

שר האוצר, יובל שטייניץ, קיים בצהריים (ג') מסיבת עיתונאים, בה הציג את עיקרי התקציב והתכנית הכלכלית לשנים 2011-2012.  שר האוצר אמר שהמוטו של התקציב הדו שנתי הבא הוא קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון. השר אמר במסיבת עיתונאים, כי "אחרי גידול דרמטי של 30% בתקציב הביטחון בשנים האחרונות אנחנו מרסנים בביטחון כדי לדאוג לצמיחה ולחינוך".

• שטייניץ מתחמם לקראת עימותי התקציב
• שטייניץ: תקציב הביטחון קיבל F16, החינוך - פייפר
• שטייניץ: באירופה מקצצים, בישראל תגדל ההוצאה
  

בפתח מסיבת העיתונאים אמר שטייניץ: "התקציב שאנחנו מגישים אין בו קיצוץ, יש בו תוספת שקולה ומדודה". השר הוסיף: "אין תקציבים קלים, היריעה תמיד קצרה ולא כל הדברים יכולים להיות בראש סדר העדיפויות.

"מצד אחד אנחנו מסתכלים מה קורה בעולם ובאירופה ואנחנו רואים את הקיצוצים הקשים ממש בבשר החי, כמעט בכל רחבי אירופה - בחינוך, בשכר, בתשתיות, ברווחה, בבטחון. אנחנו לא במצב הזה. אנחנו ב-2010-2009, כשטיפלו במשבר ע"י הזרמת נהרות כסף עודף, אנחנו טיפלנו במשבר אחרת ולכן אנחנו לא צריכים ללכת לקיצוניות השניה של קיצוצים דרמטים בבשר החי".

ראש אגף התקציבים, אודי ניסן, הציג את הקיצוצים הצפויים בתקציב, והדגיש כי אם לא יושג קיצוץ בגידול המובטח של תקציב הביטחון, בהתאם לדו"ח ברודט, הקיצוצים ברווחה ובחינוך יהיו כואבים הרבה יותר. על פי דו"ח ברודט, אמור תקציב הביטחון לגדול ב-2011 ב-3.4 מיליארד שקל, אולם באוצר מעוניינים להעמיד את התוספת על 2 מיליארד שקל בלבד – כלומר לקצץ 1.4 מיליארד שקל מהתוספת המובטחת.

ניסן ציין, כי על פי מתווה ברודט היתה מערכת הביטחון צריכה להתייעל ב-30 מיליארד שקל, באמצעות חיסכון בנושאי פרישה ופנסיה, התייעלות בכוח אדם קבע ואזרחים, ובנושא שיקום נכים ומשפחות, ביטול כפילויות בין משרד הביטחון וצה"ל וחלוקה יותר מושכלת של כוח האדם בין המטה, הפיקודים והזרועות.

תקציב הביטחון בשנים 2001-2010 (מתוך מצגת משרד האוצר)

לדברי ניסן, מתווה ברודט נפרץ במיליארדי שקלים ותהליך ההתייעלות לא התקדם כפי שהיה אמור להיות. הוא הוסיף: "שני שליש מתקציב הביטחון הולכים על שכר וגמלאות, וזה נמצא בתוואי של גידול מדאיג".

בתשובה לשאלה, כיצד יתמודד האוצר מול מערכת הביטחון אמר שטייניץ: "אחרי ארבע שנים של הרחבה דרמטית בתקציב הביטחון, "זה הזמן לחזור לפרופרציות. היום, בניגוד למה שהיה בראשית העשור, היתה התעצמות במלאים אבל יש המון מקום להתייעלות. אחרי ארבע שנות גידול אנחנו לא מקצצים בתקציב הביטחון, אלא רק מקטינים את התוספת, כדי לממן תוספת משמעותית לשירותים החברתיים במקום לקצץ אותם".

השר נשאל מה יקרה עם מערכת הביטחון תסרב, והשיב: "אני לא רוצה לעסוק בתרחישי אימה. אני מקווה שהשכל הישר של שרי הממשלה יביא אותם להבנה מה יהיה המחיר הכבד שיצטרכו לשלם במקום הפחתת התוספת".

הקיצוצים המתוכננים

ניסן הציג את הקיצוצים המתוכננים, במידה ואכן יושג קיצוץ בתוספת המיועדת לתקציב הביטחון, ואמר כי קיצוצים אלה נועדו לצמצם את הפער בין ההכנסות להוצאות, בשיעור של 4.7 מיליארד שקל בשנת 2011 ושל 3.4 מיליארד ב-2012.

מס הבלו המוטל על הדלק יעלה בשנה הבאה ב-20 אגורות, ובשנת 2012 יעלה ב-20 אגורות נוספות.

• מס הבלו על פחם יעלה מ-8 שקל לטון כיום, ל-34 שקל לטון ב-2011 ול-76 שקל ב-2012. המשמעות היתה אמורה להגדיל את תעריפי החשמל ב-2%, אבל באוצר מעריכים כי תעריפי החשמל לא יעלו בגלל כניסת השימוש בגז טבעי שמורידה את עלות הייצור.
  

• הכוונה להפחית את המע"מ ב-1% תידחה.
  

• התמלוגים שמעבירות חברות ענף התקשורת למדינה יגדלו מ-1% ל-2% בשנת 2011 ול-2.5% בשנת 2012. המשמעות: תוספת של 400 מיליון שקל בשנתיים שיכניסו החברות לאוצר המדינה.
  

• יבוטלו הטבות המס לקבוצות הרכישה.
  

• כדי לכסות על הגרעון בהכנסות הביטוח הלאומי, תידחה בשנה התוספת לקצבאות הילדים, וכל הקצבאות האחרות יעלו בגובה של 1.5% בלבד, במקום בגובה עליית המדד. 
  

• בנוסף, תהיה הגדלת הקנסות על רמאויות בביטוח הלאומי.
  

• התקרה להפרשות לעובדים בעלי שכר גבוה לביטוח הלאומי, שעלתה מפי 5 מהשכר הממוצע, לפי 10 - והיתה אמורה לחזור שוב לפי 5 - תרד בהדרגה לפי 8 בשנת 2011. בשנה שלאחר מכן היא תרד לפי 7 מהשכר הממוצע.
  

• הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי יעלו עבור עובדים בעלי שכר הגבוה מ-60% מהשכר הממוצע.
  

ניסן ציין, כי אם לא יטופל הגירעון הצפוי בתקציב המוסד לביטוח לאומי, נשקפת סכנה לרשת הביטחון הסוציאלית.

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני אמר במסיבת העיתונאים כי בחצי השנה האחרונה הנהלת המשרד ביצעה ניתוח של כלכלת ישראל ובחנה מהן הנקודות המרכזיות שצריך להיערך להן בשנים הקרובות. "חשוב להבין שמאחורי כל נקודה מסתתרים חלק מהשינויים המבניים כמו שהגשנו לממשלה", אמר.

במסגרת זו הודיע המשרד לפני כמה שבועות על תוכנית "יתרון יחסי" שאמורה לטפל בתעשיות עתירות הידע, באמצעות תמריצי מס שמטרתם להבטיח עד כמה שאפשר שהתעשייה תמשיך לצמוח. "לא מדובר בגלגל הצלה או בתוכנית חירום, אלא בתוכנית שנועדה לקדם את התעשיות עתירות הידע", אמר.

שני הדגיש כי תעשיות עתירות ידע מנצחות קודם כל באמצעות ההון האנושי - וזה קודם כל בחינוך. "נמשיך לראות את רפורמת אופק חדש מתממשת ואנחנו עובדים גם על רפורמה בהשכלה הגבוהה ומקווים שכתוצאה מכך המערכת של היום תמשיך להתקדם ולשמור על מובילות הישראלית".

שני הוסיף כי המשרד מעוניין לראות גם את התעשייה המסורתית מתקדמת ומנצחת בתחרות הגלובלית וכחלק מכך יזם את הרפורמה בחוק עידוד השקעות הון שנועדה "לפשט משמעותית את נושא המיסוי, בעיקר במרכז הארץ ולתת עדיפות דרמטית בנושא המיסוי לחברות בפריפריה".