נזירה שהצילה יהודים בשואה בדרך להיות קדושה

הנזירה הבריטית ריקרדה בושמפ המברו לא היססה לרגע כשסיכנה את חייה כדי להציל עשרות יהודים מציפורני הנאצים באיטליה. העיתון "דיילי מייל" דיווח היום (ג') שכמעט 70 שנה לאחר מכן החליטה הכנסייה הקתולית לערוך לה טקס מרהיב ולהעניק לה את תואר "משרתת האל". מדובר בשלב חשוב לקראת הכנסת הנזירה לקאנון הקדושים של הוותיקן.

ההקדשה בנצרות הקתולית היא תהליך ארוך ומורכב. תחילה נערכת חקירה מקיפה על המועמד ועל פעילותו כדי להבטיח שהוא חי "חיים הרואיים וראויים". אחרי שלב זה נדרשת הכנסייה למצוא שני נסים לכל הפחות המיוחסים לאיש הכנסייה. אחרי שהנס הראשון מקבל גושפנקה מהוותיקן זוכה המועמד לתואר "מבורך" ואחרי הנס השני הוא מוכתר כקדוש.

האם ריקרדה, שנולדה ב-1887 בשם מדלינה קתרין, השתייכה למסדר אחיות ברידג'יט וישבה במנזר "קסה די סנטה בריגידה" ברומא. כשהמשטר הנאצי פעל ברומא היא התנגדה למעשיו. כשאנשי האס-אס החלו לקבץ את יהודי העיר באוקטובר 1943 החליטה הנזירה שהיא לא מסוגלת לשבת בחיבוק ידיים.

הנזירה האמיצה וחברותיה אספו 60 יהודים, שאמורים היו להישלח למחנה ההשמדה הנאצי אושוויץ, והסתירו אותם ב"קסה די סנטה בריגידה". היהודים שזכו לחסותה לא שכחו לגמול לפטרונית שלהם, גם אחרי מותה ב-1966.

העיתון הלונדוני "טיימס" דיווח אשתקד שאחד מאותם ניצולים, פיירו פיפרנו, העיד בפני הוותיקן במטרה לקדם את הקדשתה. "היא היתה אשה מתוקה,

אדיבה ויפהפייה שהתייחסה לאנשים שקיבלו מקלט במנזר כמו אמא", אמר פיפרנו, שהיה אז בן 15.

פיפרנו הוא היחיד מבין קבוצת היהודים שהעיד לטובת הנזירה, מאחר שהיתר כבר מתו או שהיו צעירים מדי כדי לזכור את האשה שהצילה את חייהם. "אנחנו קראנו לה 'מאמינה', כאילו היא היתה אמנו. היא היתה אדם יפה מבפנים, וזה בא לידי ביטוי גם בהופעתה החיצונית. הנזירות האלה השיבו לנו את כבודנו".