איך מתקנים טעות בדו"ח שהוגש למס הכנסה?
מה קורה כאשר מתגלה טעות מהותית, שנעשתה בתום לב, בדו"ח שהוגש לרשויות המסים. האם ניתן לתקנה? רשויות המס מבינות כי טעויות קורות ומאפשרות להגיש דו"ח מתוקן בנסיבות מסוימות. אך יש להיזהר, אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים עוד מסים למרות שביקשתם החזרים
השבוע התבשרנו על דו"ח שבו נטען כי אזרחים פוחדים לפנות למס הכנסה, גם כאשר הם זכאים להחזרים. האזרח הקטן, נכתב בדו"ח, מאמין שכל מגע עם רשויות המס יסתיים בקביעה שהם חייבים כסף למדינה. אך במקרים מסוימים, כאשר האזרח נעזר בייצוג או מודע לזכויותיו, המגע עם רשויות המס יכול להיות רווחי ומועיל.
כל אזרח מחויב להגיש דו"חות על הכנסותיו לרשויות המס, אולם לעתים קורות טעויות, במיוחד כאשר הדו"ח מוגש ללא סיועו של איש מקצוע. גם אם נפלה טעות בדו"ח, זה לא סוף העולם שכן רשויות המס מבינות כי טעויות קורות ומאפשרות להגיש דו"ח מתוקן בנסיבות מסוימות.
כל עוסק עצמאי מגיש דו"חות שוטפים לרשויות המס – דו"חות חודשיים מסוגים שונים ודו"חות שנתיים: למס ערך מוסף יש להגיש דו"חות חודשיים או דו-חודשיים (עוסק פטור חייב בדיווח שנתי בלבד); למס הכנסה – מחלקת ניכויים - מוגשים דו"חות שוטפים ודו"חות שנתיים בגין משכורות העובדים, ניכויים במקור והוצאות עודפות; למס הכנסה – מחלקת הגבייה – מוגשים דו"חות שוטפים בגין מקדמות מס על רווחי העסק; למס הכנסה – מחלקת השומה – מוגשים דו"חות שנתיים אישיים והצהרות הון.
עד שלוש שנים מהגשת הדו"ח
סעיף 145 לפקודת מס הכנסה מונה מספר מצומצם של מקרים שבהם יכול נישום לתקן דו"ח, ומדובר בתיקונים טכניים בלבד. מה קורה במקרים אחרים, כאשר מתגלה טעות מהותית בדו"ח שנעשתה בתום לב? האם ניתן לתקנה? מה עם תיקון דו"חות במישור הניכויים? מה קורה עם תיקון שבגינו נדרש החזר מס? על כך אין תשובה בפקודת מס הכנסה. התשובות למקרים כאלה נמצאות בפסיקה ובנוהג שהתפתח עם השנים ביחסי העבודה בין נישומים או מייצגים לבין פקידי המס.
ראשית כל, לא ניתן לתקן דו"ח לאחר תקופת ההתיישנות, שהינה כיום שלוש שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח (4 שנים באישור המנהל) – שלאחריה הפכה השומה לשומה סופית. בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לסופיות השומה ולא ששים לפתוח שומות כאלה. כאשר נישום מבקש לתקן שומה עצמית במקרה שלא החלו הליכים כלשהם בשומה כגון דיון או חקירה, כמעט תמיד יאות פקיד השומה לבצע את התיקון המבוקש.
כמובן שהתיקון יתבצע לאחר שפקיד השומה יקבל הסבר שיניח את דעתו בדבר נחיצות או נכונות התיקון. אולם, המבקש לתקן צריך לקחת בחשבון שיכולים להיות מצבים שתיקון כזה יזמין את פקיד השומה לעיין בתיק ואולי אפילו לדרוש דיון בתיק – דיון שתוצאותיו יכולות להיות הפוכות מהתיקון שנדרש, כלומר, אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים עוד מסים למרות שביקשתם החזרים.
ככל שהתיקון מהותי יותר, כן תעלה הסבירות לזימון הנישום לדיון בשומה וכמובן בכל שנות המס שטרם התיישנו. כמובן שעניין כזה יכול להיות נתון לתכנון בדבר העיתוי המתאים לבקשת התיקון – אין כאן חוקיות ובכל מקרה צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע.
הקדימו תרופה למכה
כאשר נישום יבקש לערוך תיקון לאחר שהחלו הליכים בתיק – הליכי שומה או חקירה – לא ניתן יהיה לבצע תיקון בדו"ח, אלא לאחר שימוצו ההליכים. הדבר בא למנוע מצב שבו ידרשו תיקונים שאינם "תמימים" ולא נעשים בתום לב. לדוגמא: נישום שהעלים הכנסות "נזכר" שנפלה טעות ומבקש לתקן את הדו"ח, אולם מס הכנסה כבר מצא את דבר ההעלמות ולכן הנישום לא יוכל לטעון שהוא מבקש לתקן את הדו"ח בצורה תמימה. בניגוד לכך, כאשר אותו נישום יבקש לתקן את הדו"ח כאשר לא החלו הליכים כלשהם – כנראה שהוא לא יתקל בבעיה.
נמשיך בדוגמא זו , ונניח שנישום כזה תיקן את הדו"ח והוסיף הכנסות שנשכחו ממנו – מה קורה עם מע"מ? הרי גם שם יכול להיות מצב שלא היה דיווח מלא. עוסק אשר יגיש דו"ח מתקן ביוזמתו תוך 30 יום מיום הגשת הדו"ח למס הכנסה, יוכל לבצע תיקון ואפילו לא להיות מחויב בקנסות בשל הדיווח המאוחר.
במקרים אחרים קובע חוק מע"מ בסעיף 79 כי ניתן לתקן דו"ח (הן לבקשת העוסק והן ביוזמת המנהל), קביעה או שומה תוך תקופה של 7 שנים מיום הגשתו. הבעיה, במקרים מסוימים, הינה כאשר לא דווחו כל התשומות – דו"ח מתקן כזה מוגבל בזמן וכפוף לאישורים מיוחדים, שכן ניתן לתבוע תשומות עד 18 חודש או 5 שנים אם יש טעמים מיוחדים והטעות לא נעשתה בשל רשלנות העוסק והכול בהסכמת המנהל.
תיקון הסכמים עם פקיד השומה
סוגיה אחרת עניינה – תיקון, שינוי או ביטול של הסכם שנערך בין הנישום לפקיד השומה. הסכם שנחתם לאחר דיון, מקנה לפקיד השומה אפשרות לביטול תוך 30 יום, שכן הסכם כזה שנחתם על ידי מפקח, צריך להיות מאושר על ידי רכז החוליה.
ישנם מקרים רבים שבהם הסכם כזה שנערך עם מפקח מס, לא יאושר על ידי הממונים עליו ובמקרה כזה הוא יבוטל. מנגד, נישום שיבקש לבטל הסכם – יתקל בקושי רב מאד – פקידי השומה וגם בתי המשפט לא נוטים לאשר ביטול הסכמים כאלה ואני ממליץ לכל נישום שחותם על הסכם עם פקיד השומה להוסיף סעיף המאפשר לו לחזור בו מהחתימה על ההסכם תוך תקופה סבירה הנתונה להסכמה עם הצד לחתימת ההסכם.
לסיכום, בטרם מבקשים לתקן דו"ח רצוי לבחון את מכלול ההיבטים ולקחת בחשבון את כל התוצאות האפשריות – רצוי מאד להתייעץ עם בעל מקצוע מנוסה על מנת שלא יקרה מצב של "באו לבקש ירושה ושילמו דמי קבורה".
לא אחת נתקלתי במקרים שבהם שכירים הגישו בקשות להחזר מס ללא בדיקה מקדמית ומצאו את עצמם חייבים סכומים גבוהים למס הכנסה הואיל ובין יתר הסיבות הם לא ערכו בדיקה מקדמית מקצועית והסתבר שהם עבדו במספר מקומות ולא נוכה מהם מס כנדרש. יש מצבים שבהם משמעות התיקון הינה החזרים בסכומים קטנים ולא מהותיים – רצוי לשקול לוותר על בקשה זו על מנת שלא להעיר דובים מרבצם.
רו"ח יורם שיפר שותף במשרד זיו, שיפר ושות' - רואי חשבון.