פאפארצי בטעם של פעם

במהלך המחצית הראשונה של המאה שעברה שלחו הצ'כים נשק ליישוב היהודי ההולך ומתגבש בארץ ישראל. היום הם כבר שולחים אלינו נציגים של מיטב התרבות והאמנות העשירה שלהם. כחלק מהגל הצ'כי האחרון (שמגיע אולי בעקבות הגל הפולני שקדם לו) נפתחה בגלריה מינוטאור בתל אביב תערוכה של אדולף הופמייסטר, המכונה "הפריזאי הטיפוסי בפראג, והפראגי האותנטי ביותר מפריז". 

כשמדברים על הופמייסטר, קשה למצות את הדיון עליו בתיאורו כאמן בלבד, שכן מדובר באיש רנסנס אשר עסק בתחומים רבים ומגוונים: הוא היה עורך דין, מבקר אמנות, עיתונאי, סופר, מחזאי, משורר, איש עסקים ואף דיפלומט. בין השנים 1945 ועד 1951 - ימי הקמת מדינת ישראל, בתמיכת ממשלתו - הוא כיהן שגריר צ'כוסלובקיה בצרפת ואף ייצג את ארצו באונסק"ו ובאו"ם.

אדוארד בנש, ראש ממשלת צ'כוסלובקיה ותומך בישראל

הופמייסטר גדל בפראג, בשנות העשרים לחייו, הגיע לבירת צרפת והתאהב בעיר. מאז נסע הלוך ושוב בין פראג ופריז כשהוא מנסה להדק קשרי תרבות בין הארצות ומתעד את דמויות האנשים שפגש ברישומיו. ואותם אנשים שפגש הם לא בדיוק יוסי מהמכולת ולא פייר מהבולנז'רי, אלא גדולי האמנים, אנשי הרוח והפוליטיקאים של התקופה.

כל המי ומי

התערוכה מציגה אוסף מרשים של רישומים וקולאז'ים מתקופות שונות בחייו של הופמייסטר בין השנים 1926-1973 וחושפת את השינויים העדינים שעבר סגנונו של האמן.

מחווה למארק שגאל

בחלל הגלריה הראשון נמצאים רישומים מתקופות שונות, רישומים של ז'ורז' בראק, פראנץ לגר, ברטולד ברכט ומקסים גורקי. הסגנון נע בין קריקטורה לדיוקן, שימוש בקווים מאפיינים של הדמות, אך ללא כוונה לתיעוד מימטי (פרט ליוצאי דופן כמו הדיוקן מקסים של אלברטו ג'קומטי).

הרישומים התבססו על הפיזיות והפסיכולוגיה של הדמויות כאחד, על ידי שימוש בטכניקות קלאסיות של קריקטורה כמו הגזמות והבלטות פרטים אופייניים, הצליח הופמייסטר להעביר אלמנטים פנימיים וחיצוניים של הדמויות.

סמואל בקט ברגע אינטימי

בחירה יפה היתה למקם במרכז הרישומיים הגרפיים בשחור לבן, קולאז' מאוחר יותר, עם קריצה פופית של סמואל בקט בצבע ורוד חזק יושב על אסלה לבנה על רקע של לוח משבצות שחור לבן.

ממול ממוקמים מספר קולאז'ים משנות השישים והשבעים של מקס ארנסט, בהם מאזכר הופמסיינטר את סגנונו של הצייר עצמו. דמויותיו של ארנסט מוקפות במה שנראה כחלומותיו, הקולאז'ים מזכירים את סגנון הציורים הסוריאליסטי שלו ובכך גם מבטאים את הלך רוחו.

מקס ארנסט והנעליים

בחדר הפנימי ישנו קיר המוקדש לאמנים שונים כמו פאבלו פיקאסו, מארק שגאל, סלבדור דאלי ואלדוס האקסלי. פינה שלמה מוקדשת לז'אן קוקטו. קיר קולאז'ים של קפקא: "פרנץ קפקא עם סיגריה", "פרנץ קפקא אמריקה", קפקא בעוד כמה מקומות שונים. 

דיוקן של סלבדור דאלי

הקולאז' "החזון של קפקא על הטלויזיה" הומוריסטי במיוחד, רישום של דמותו של קפקא עם שתי ידיו על ראשו בבהלה, על גבי שלל מכשירי טלויזיה ישנים מרגיש בהחלט רלוונטי כמה עשרות שנים לאחר מכן, כשחושבים על כמות הג'אנק הטלויזיוני המסמם את מוחינו. אגב קפקא הוא מהדמויות המעטות אותן לא פגש האמן, שכן קפקא נפטר לפני שהחל לצייר דיוקנאות. הרישומים נעשו מתצלומים.  

חזון הטלוויזיה של קפקא

הקולאז'ים של הופמייסטר ייחודיים, שכן הוא השתמש בעיתונים ובחומרים השונים כחומר מופשט, שאיתו יצר מציאות חדשה קונקרטית. זאת בניגוד לקוביסטים, אשר החומרים היו עבורם סוג של שיקוף מציאות.

זהו הופמייסטר על הקו

בקולאז'ים הוא לא פסק מרישומי הפנים והדיוקנאות, אלא שילב את אלו בחומרים השונים שהרכיבו את הקולאז'. השפה שלו מזכירה את שפת הדאדאיזם והסוריאליזם, אשר ממנה היה כה מושפע. כמו כן ניכרת השפעה של זרם הפופ-ארט שחלחל בשנות השישים. השפעה זו באה לידי ביטוי בקווים גרפיים, שימוש בצבעים חזקים ואלמנטים של תכנים המבקרים את החברה הצרכנית.

המרקיז דה סאד. בלי הכרות אישית

בקומה השניה החמימה והביתית של הגלריה נמצאות עוד עבודות בעיקר רישומים נוספים של מה שכבר ראינו וחווינו: ארנולד צוויג, ג'ון סטיינבק, אלברטו מורביה, מקס ברוד ועוד רבים וטובים, מומלץ למי שחפץ במנוחה על הספה.

פיקאסו על פי הופמייסטר. קצת רציני

התערוכה מונה כשמונים יצירות, אך אינה מותירה תחושה של עומס יתר. במקרה של העבודות הללו, אשר ברובן נושאות אופי גרפי, יש מקום לריבוי ולשפע. הבחירה של תליית עבודות במיקומים שאינם כה קונבציונאליים בתערוכות - קירות צדדיים, עמודים בגלריה, מעל לשולחן של עובדי הגלריה - מביאה לרגעים מפתיעים כאשר מגלים עוד ועוד יצירות, כמו הרישום המקסים של צ'ארלי צ'פלין שתום העין.

צ'פלין שתום העין

התערוכה מהלכת קסם, מלאת חן והומור ומאפשרת הזדמנות לצלול למפגש עם דמויות מסקרנות ומרתקות. הופמייסטר מפגיש אותנו עם מקום אחר ובו חברה טובה, מוכרת, מעוררת נוסטלגיה, שכן אלו הדמויות שהתרבות המערבית כולה שואבת מהן השראה מאז ועד היום. במונחים הרדודים של התקופה שלנו, יש בוודאי מי שייקרא לזה פאפארצי. 

אדולף הופמייסטר - רישומים וקולאז'ים 1926-1973, גלריה מינוטאור (רח' בן יהודה 100, תל אביב). התערוכה תינעל ב-31 באוגוסט.