רוב הישראלים: בג"ץ פוסק בעיקר נגד הדת

העימות בין בג"ץ לציבור החרדי הגיע בשבועות האחרונים לשיא חדש בפרשת עמנואל. האם שניהם אכן במסלול התנגשות קבוע? סקר ynet ועמותת גשר מגלה כי רוב הציבור היהודי בישראל סבור שבית המשפט העליון פוסק בעיקר נגד הדת, אולם יחסו לחרדים אינו שונה ליחסו כלפי כלל האוכלוסייה.

המחקר נערך על ידי מכון פאנלס בקרב 501 מרואיינים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישוביים היהודיים במדינת ישראל. טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.4% ±.

השאלה הראשונה בסקר הייתה "האם לדעתך בג"ץ פוסק בענייני דת ומדינה בעיקר נגד הדת?" ו-58% מהנשאלים השיבו עליה בחיוב, בעוד 42% השיבו בשלילה - "השופטים הגונים ופוסקים בכל נושא לגופו". בין אלה הסבורים כי בית המשפט מתנגש עם הדת, 38% הסבירו זאת בכך שהוא מייצג עמדה פלורליסטית הנמנעת מעירוב הדת בענייני המדינה, ואילו לדעת 20% ישנה עוינות של בג"ץ הגורמת לכך שכל פסיקותיו בנושאים אלה מנוגדות להלכה.

פילוח להגדרות דתיות מלמד כי רוב החרדים, הדתיים והמסורתיים חושבים שבית המשפט פוסק נגד הדת, אך בקבוצה האחרונה מנמקים זאת בתפיסה פלורליסטית ובשתיים הראשונות בעוינות. לעומתם, רוב החילונים סבורים כי לא ניתן לקבוע כך בהכללה משום שהפסיקות ענייניות וניתנות בכל תיק לגופו.

בשאלה שעסקה ביחס בית המשפט העליון לחרדים, 45% טענו כי הוא שווה לזה של שאר האזרחים במדינה. 29% אמרו כי ייתכן שמגזר זה חש שנוקטים כלפיו יד קשה יותר - אך לדעתם טוב שכך משום ש"יש להבהיר להם שזו מדינת חוק". 14% סבורים שבג"ץ מתנכל לחרדים כדי להראות להם שהוא חזק יותר, ו-12% קבעו: "בית המשפט לא צריך להתערב בנושאים חברתיים".

מניתוח התוצאות עולה כי בציבור הדתי והחרדי תופסים את יחס בג"ץ לחרדים כהתנכלות, ואילו המסורתיים והחילונים אומרים כי הוא שווה לזה שזוכים לו כלל האזרחים.

רבנים בבג"ץ?

על השאלה "האם לדעתך יש להכניס רבנים שיש להם השכלה משפטית רחבה לבית המשפט העליון?" ענו 52% בשלילה, כש-30% מתוכם לא רואים בכך צורך משום ש"בית המשפט פוסק על פי הנושא ובלי קשר לדעות ועמדות" ו-28% חוששים מהשתלטות רבנים על הרשות השופטת. לעומת אלו, 48% מהנשאלים השיבו בחיוב, והסבירו: "זה יגביר את אמון הציבור ויגרום לייצוג שוויוני בבית המשפט". משתתפי הסקר החרדים, הדתיים והמסורתיים תומכים ברעיון ואילו החילונים מתנגדים לו.

בהמשך לשאלה זו, התבקשו המרואיינים לציין אילו אנשים נתפסים בעיניהם כאמינים ביותר מבין ארבע קבוצות שהוצגו להם. 68% בחרו בשופטים, 23% ברבנים, 8% בעיתונאים ו-1% בלבד בפוליטיקאים. בפילוח להגדרות דתיות החלוקה ברורה: החרדים והדתיים מאמינים לרבנים ואילו החילונים והמסורתיים לשופטים.

לסיום התבקשו הנשאלים לומר מה הייתה תגובתם לו היו נקלעים לסכסוך אזרחי ומתבקשים להעביר את הדיון לרב, שישמש כבורר. 51% ענו "בשום פנים ואופן לא.

אני הולך רק לבתי משפט", 32% השיבו "נשמע לי רעיון מצוין, מקווה שההליך יהיה מהיר וצודק" ו-17% אמרו כי אין להם אמון – לא בבתי המשפט ולא ברבנים. מניתוח התוצאות עולה כי הדתיים והחרדים יעדיפו בוררות רבנית, החילונים ידונו בסכסוך בפני שופטים מטעם המדינה והמסורתיים חצויים בנושא זה.

אילן גאל-דור מ"גשר" אומר כי "המקרה בעמנואל גרם לשחיקה במעמדו של בג״ץ למרות שפסק על פי הדין. אם יותר מ- 50% חושבים שבג"ץ מטה את הדין נגד החרדים אנחנו בבעיה. גשר שמה את נושא הבג"ץ לדיון ציבורי בכנס שיתקיים בקרוב ותפעל לחזק את מעמדו. עם זאת אנחנו חושבים שתחומים חברתיים צריכה להידון במסגרות ציבוריות וממלכתיות ולא בבית במשפט".

ביום ראשון, ז' באב (18.7), יתקיים בבית גשר בירושלים ערב עיון בנושא "בג"ץ מול בד"ץ במדינה יהודית ודמוקרטית", בהשתתפות נשיא גשר, הרב ד"ר דני טרופר, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, מנהל המינהל לחינוך דתי, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, ואחרים. הכנס פתוח לקהל הרחב, בהרשמה מראש. פרטים באתר גשר.