"משהו מושך אותי ליהודים"

למרות - ואולי בגלל - שהקומדיה הבריטית "כופר" ("The Infidel") עוררה לפני מספר חודשים עניין תקשורתי בעקבות עיסוקה ביחסי יהודים-מוסלמים, המזרח התיכון, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומחבלים מתאבדים, המפיצים הישראלים לא טרחו לרכוש אותה.

צפו בטריילר של "כופר" ("The Infidel")

כוכב הסרט, הקומיקאי הפופולרי אומיד ג'לילי, בריטי ממוצא איראני, לא מבין למה מדינות מוסלמיות, כולל איראן, כן קנו את "כופר" להפצה ודווקא הישראלים בחרו לוותר עליו. "אני לא יודע למה לא רכשתם אותו", הוא אמר כשראיינתי אותו לאחרונה. "כשהסרט הוצג בבריטניה, אלפי יהודים באו לראות אותו והעיתון 'ג'ואיש כרוניקל', שהמבקר שלו לא אהב את הסרט ונתן לו כוכב אחד, פירסם כותרת: 'מי צריך מבקרים כשהיהודים והמוסלמים נוהרים לראות את הסרט?'"

לפחות פסטיבל הקולנוע בירושלים שנפתח הערב (ה') החליט להביא את הסאטירה "כופר" ומציג אותה מספר פעמים, וכך אפשר לראות על מה הבאזז והוויכוחים. ב"כופר", ג'לילי מגלם מוסלמי ממוצא פקיסטני שמגלה לחרדתו כי הוא נולד להורים יהודים, ואלה החליטו למסור אותו לאימוץ. לא מפתיע אם כן שהגיבור נקלע למשבר זהות. "הסרט הזה הוא ממש לא פוליטקלי קורקט, והדמות שלי אומרת את מה שכולם חושבים אבל לא מעזים לומר, ואולי בגלל זה או שאנשים אוהבים אותו או ששונאים אותו".

"כופר". יעביר את המסר?

בתור הכנה לתפקיד, ג'לילי בן ה-44 ערך תחקיר על הדת היהודית: "למדתי על אוכל יהודי, ריקודים ובר מצווה. אפילו למדתי להתפלל. יש כל כך הרבה סרטים שמראים את השונות, ודווקא ב'כופר' אנחנו מראים כמה כולם דומים. לא רק יהודים או מוסלמים, אלא כל מי שגאה בדתו".

איך המוסלמים קבלו את הסרט?

"מצוין, הם תמכו בסרט לגמרי. כדי לקדם את 'כופר' ערכנו תחרות בדיחות באינטרנט, והיינו בטוחים שהיהודים ינצחו בתחרות, בגלל ההיסטוריה הארוכה שלהם בתחום ההומור. אבל דווקא גולשים מוסלמים הם אלה שניצחו".

אני והיהודים ככה

ג'לילי מעיד שהוא מעריץ גדול של ההומור היהודי. "תמיד אהבתי קומיקאים יהודים כמו וודי אלן, לני ברוס שזיעזע את כולם בישירות שלו וג'קי מייסון. למייסון יש בדיחה מוצלחת: 'אחרי שביל קלינטון אמר שסקס אוראלי זה לא סקס, אז כל היהודים במיאמי ביקשו החזר מהזונות שלהם'. ההומור האיראני דומה ליהודי. באיראן מתייחסים לקומיקאים בצורה אחרת. סוג הטיפול שונה - באנגליה אם אתה לא אוהב קומיקאי אתה מעליב אותו, באיראן אתה תולה אותם.

"ישנה בדיחה מפורסמת על בחור יהודי שפוגש בחורה איראנית במטוס, ומתחיל לדבר איתה כי הטיסה מאוד ארוכה. היא מסכימה לשוחח איתו והוא שואל אותה: 'אז מה דעתך על הגרעין האירני?' והיא אומרת: 'תן לי לשאול אותך משהו: כשסוס מחרבן הוא מוציא ריבועים, כשפרה מחרבנת היא מוציאה ערמה וכשכבשה עושה זאת, זה יוצא בגללים'. אתה יודע למה?' הוא משיב בשלילה. ואז היא אומרת: ' איך אתה רוצה לדבר על הגרעין של איראן, כשאתה לא יודע דבר על חרא?'".

אפרופו קומיקאים יהודים ופוליטיקלי קורקט, מה אתה חושב על סשה ברון כהן, שאחראי לדמויות כמו ברונו ובוראט?

"קודם כל, דעתי טובה כי ערן ברון כהן, אחיו של סשה, כתב את המוסיקה ל'כופר'. כמו כן, את סשה ראיתי במופע סטנד אפ עוד בתחילת דרכו. הוא הופיע אז עם קטעים שירדו על האיסלאם והמרקסיזם. זה היה מאוד מצחיק, אבל הקהל לא הבין. אני חושב שהוא מאוד מוכשר. בכלל, בתחילת הקריירה שלי, כל הקומיקאים החברים שלי היו יהודים. היתה תחושה של חיבור בין האאוטסיידרים, ולמרות שהייתי איראני הם קיבלו אותי. יצא לי גם לגלם לא פעם דמויות של יהודים. משהו כנראה מושך אותי אליכם. כבר חיפשתי מקורות יהודים במשפחה שלי, אבל אני איראני לגמרי".

מתוך הסרט. קונספירציה יהודית-בהאית?

ויש עוד סיבה טובה לראות את "כופר": בסרט משתתף נציגנו יגאל נאור. "אני אוהב את יגאל", חושף ג'לילי, "הוא שחקן מבריק. אני הכי אוהב את הצחוק שלו".

"בסוף תמיד קיבלתי מכות"

ג'לילי נולד בלונדון להורים בהאים ילידי איראן. "הורי עזבו את איראן כבר ב-1958, בגלל שבני הדת הבהאית נרדפו שם. אגב, כשהסרט 'כופר' יצא, כתבו בעיתונות האיראנית שמדובר בקונספירציה יהודית-בהאית, לצחוק על האיסלאם".

זה לא הפריע למפיץ איראני לרכוש את "כופר". "בגלל שאני מוכר גם באיראן, בין היתר בזכות יוטיוב, המפיצים הציגו אותו שם בכמה אולמות. אבל היו קולות שקראו להחרים את הסרט. לשמחתי הנוער האיראני תומך בי - הוא עושה זאת באמצעות האינטרנט".

בילדותו, ג'לילי סבל לא אחת בשל מוצאו. "הילדים היו צוחקים עלי וכדי למנוע זאת הייתי מבטיח להם שארקוד ריקוד מצרי", הוא נזכר. "זה לא ממש עזר לי כי תמיד קבלתי מכות - אבל זאת לא היתה בעיה גדולה בשבילי". באוניברסיטה, ג'לילי למד תיאטרון והחל לעשות סטנד אפ. "כשהתחלתי להופיע, האנשים הופתעו מסוג ההומור. הם לא היו מוכנים לישירות שלי. ולמרות הישירות, אני תמיד משתדל לא להעליב".

ג'לילי שוטט בעולם עם המופעים שלו, והחל לכבוש את הטלוויזיה. התוכנית "המופע של אומיד ג'לילי'", ששילבה מערכונים וסטנד אפ, שודרה בישראל ב-yes - אז לא מפתיע שמזהים אותו, גם כשהוא מבקר בישראל. מאחר שג'לילי נמנה על הדת הבהאית, הוא קופץ לפה מדי פעם לבקר במרכזי הבהאים בחיפה ובעכו. "אני אוהב את ישראל", הוא מכריז. "אני מגיע לכאן מאז 1984".

מה עמדתך בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני?

"בדיוק בגלל זה עשיתי את 'כופר'. יש כל כך הרבה דרכים להסתכל על הסכסוך: למה הפלסטינים חיים עד היום במחנות פליטים? כי אחיהם הערבים לא עזרו להם, או בגלל שהם ברחו כי הפחידו אותם שהישראלים יהרגו את כולם אם הם לא יברחו?

"או הטענות של שני הצדדים: 'זאת האדמה שלנו ואף אחד לא יזיז אותנו מכאן'. אבל הדבר הבסיסי הוא שכולנו באנו מאותו מקום. הרי ערבים ויהודים כל כך דומים. הסרט שלי הוא צעקה אחת באוקיינוס ענק, שמנסה להגיד: כולנו אחד. לדעתי אפילו בישראל קיימת ההוכחה שמוסלמים, נוצרים ויהודים כן יכולים לחיות בהרמוניה. אולי הגישה שלי ילדותית, אבל כך אני רואה זאת".

ישמח לבקר באיראן - רק שיסדרו מאבטחים

ג'לילי, נשוי פלוס שלושה, מודה שהשורשים שלו פגעו בו לא אחת. "אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, הקריירה שלי נעצרה למשך תקופה ארוכה", הוא מגלה. "פתאום התחילו לבטל לי הופעות בטענה שאין לאנשים מצב רוח ושזה לא הזמן המתאים, אבל אחר כך הבנתי ששיקרו לי וביטלו את ההופעות בגלל הרקע שלי.

"תמיד הייתי הבחור האיראני החביב ופתאום התחילו לפחד ממני. אפילו אנשים בשכונה שלי היו מסתכלים עלי בצורה שונה. זה היה מדהים לראות את אובדן האמון. התקופה הזאת היתה טראומה רצינית עבורי, וכדי לצאת מהתסבוכת הזאת עשיתי מופע שהסביר מנקודת המבט שלי מה היו התוצאות של ה-11 בספטמבר, ולא חששתי לצחוק גם על מחבלים מתאבדים".

שמעתי שעוצרים אותך בשדות תעופה בגלל המראה שלך.

"כבר לא. להפך. אני כל כך מוכר, שאפילו בנתב"ג אני עובר תוך 25 שניות. אנשים אומרים: 'היי, אתה זה מהתוכנית טלוויזיה' ומיד מעבירים אותי. פעם כשהייתי מגיע לישראל היו שואלים אותי: 'מי האבא שלך?', 'מאיפה ולמה אתה בא?', למרות שכל הניירות שלי היו תקינים".

אתה רוצה לבקר באיראן?

"אני אשמח מאוד, אבל רק אם מישהו יבטיח את ביטחוני שם".

בינתיים, עד שיסתער על טהרן, הוא החליט להשתלט על הוליווד (בעבר הוא התארח בשלל סרטים, מ"נוטינג היל" ועד "גלדיאטור"), והעתיק לאחרונה חלק

נכבד מהפעילות שלו ללוס אנג'לס. הוא עובד על סדרה קומית יחד עם פול רייזר, וגם מגלם את בעל המלון הקאמפי ב"סקס והעיר הגדולה 2".

"בצילומים של הסרט הייתי מוקף בהומואים ובכל המלכות של ניו יורק, ובסוף נהייתי כזה גיי והתחלתי לדבר ולהתנהג בצורה נשית", הוא מתוודה. "אשתי שבאה לבקר אותי במהלך הצילומים אמרה לי ש'הפכת לכזה גיי', אז עניתי לה: 'מה את רוצה, אני מבלה כל היום עם הבנות'".