"כואב לי, הפסקתי ליהנות מיחסי מין"

שאלה:

אני בת 30 משהו. מאז שהתחלתי לקיים יחסים אף פעם לא סבלתי מצריבות, פטריות או כל דבר אחר. תמיד היתה הנאה מרובה ללא בעיות. אני יוצאת עם בחור כבר תשעה חודשים, ובשלושה החודשים הראשונים לא היתה בעיה כלל. אבל פתאום התחלתי להרגיש צריבה לאחר קיום יחסי מין וקושי בחדירה.

תשובה:

לצערנו, עדיין לא ניתן לאבחן בוודאות דברים כאלה באמצעות כמה משפטים בדואר אלקטרוני. כדי לתת לך ולקוראים מענה מלא על וסטיבוליטיס, נעזרתי בקולגה ובחברה, ד"ר ליאורה אברמוב, שהטיפול בווסטיבוליטיס זה הבייבי שלה. אני מאוד מודה לה על עזרתה.

אמבטיות שמן ומאלחשים מקומיים

כשאשה מגיעה למרפאה ומאובחנת כסובלת מווסטיבוליטיס, ראשית כל ניתן לה טיפול מקומי, מתוך מטרה להקטין גורמים מגרים מקומיים. לדוגמה, מניעת שימוש בתחתוניות ריחניות, דאודורנטים מקומיים, סבונים ריחניים, מרככי כביסה, נייר-טואלט ריחני. אנחנו מוסיפים שמנים מקומיים, מתוך מחשבה ששימון האזור הרגיש,תוך כדי עיסויו, מקטין את תחושת היובש ומרכך את העור. בין השמנים המומלצים זה שמן שקדים, שמן ויטמין E ,שמן אובליפיחה או שמן קלנדולה. המלצות נוספות הן ישיבה באמבטיות עם שמן עץ-התה ולוונדר, שמן אמול, אבקת עמילן-תירס – כל רופא לפי בחירתו והעדפתו. במקרה של קרע קבוע אחרי כל קיום יחסי-מין, ההמלצות יהיו מריחה של משחת ויטמין A, שמנים, ולפני קיום יחסי-מין שימוש במאלחשים 2% או 5%.

תחושות של יובש נרתיקי תמידי או בזמן יחסי מין

שינוי סביבה הורמונלית: בבדיקות גינקולוגיות של חלק מהנשים עם וסטיבוליטיס הנוטלות גלולות נמצא עור דק באזור הווסטיבולום, הנראה כמו עור של אשה בגיל המעבר. נשים אלו גם ידווחו על תחושות של יובש נרתיקי תמידי או בזמן קיום יחסי מין. יש מספר עדויות בספרות על קשר בין שימוש ממושך בגלולות לעליה בסיכון היחסי להתפתחות וסטיבוליטיס. שינוי הסביבה ההורמונלית בנשים אלו יכול לשפר או להעלים את הכאב. אנחנו ממליצים על הפסקת הגלולות, מעבר לגלולות עם מינון אסטרוגני גבוה יותר, או מתן תוספת אסטרוגן מקומי במשחה או בטבליות תוך-נרתיקיות. במחקר שנעשה במרפאה לטיפול מיני "ליס" נמצא קשר בין שימוש בגלולות עם מינון אסטרוגני נמוך לביןן וסטיבוליטיס.

179 נשים עם וסטיבוליטיס ענו על שאלות קבועות. להלן התוצאות:

76% טענו שהכאב משפיע לרעה על הקשר הזוגי,

61% דיווחו על ירידה בחשק,

92% דיווחו על פחד מכאב,

81% תיארו תגובת התכווצות לא רצונית לקראת החדירה,

43% דיווחו על תחושת יובש, ירידה בסיכוך, ירידה בהתעוררות המינית,

58% אמרו שהן נמנעות מלהגיע למצבים אינטימיים עם בן הזוג

51% דיווחו על פגיעה בדימוי גוף והערכה עצמית.

להלן אופן הטיפול המתבצע במרפאה לטיפול מיני ב"ליס":

• טיפול מקומי ופומי לכל אשה החל מהפגישה הראשונה.

• אם יש עדות להפרעה הורמונלית, אטרופיה ויובש באזור הווסטיבולום, מפסיקים גלולות או שנותנים תוספת של משחה או נרות אסטרוגנים לנרתיק.

• אם האשה ברמת חרדה מאוד גבוהה, ומדווחת על השלכות רגשיות קשות ברמה האישית, הזוגית, עקב הכאבים, היא מופנית בנוסף גם לטיפול התנהגותי מיני.

• אם היא שוללת קושי רגשי מיני, ויש טונוס גבוה של שרירי רצפת האגן או תגובה וגיניזמית לכאב, מפנים את האשה לפיזיותרפיה של רצפת אגן. נשים שמעוניינות יופנו לשני סוגי הטיפולים במקביל.

• בכשלונות של טיפול – הפניה לטיפול ניתוחי. אם האשה לא מעוניינת בניתוח היא מופנית לטיפול אלטרנטיבי, אוסטאופטי, טיפולים מקומיים אחרים, משחות או זריקות מקומיות של סטרואידים ולידוקאין.

• נשים עם וסטיבולודיניה - אלו שיש להן כאב תמידי באזור הווסטיבולום ללא קשר לקיום יחסי מין - מופנות למרפאות כאב לטיפול בתרופה אנטי-דכאוניות, או תרופות אנטי-אפילפטיות, כדי להעלות את סף הכאב המקומי.  

לסיכום, שיטת הטיפול השמרני במהותה היא רב-תחומית, היא מנסה לטפל בסיבות השונות ובהשלכות הנפשיות על האשה ובן זוגה.

כל מה שנותר לי זה להפנות את השואלת לאבחון במרפאה לטיפול מיני.

בהצלחה!

• ניתן לשלוח שאלות בנושא סקס ומיניות עבור עידן. לצערנו, אין אפשרות להשיב תשובה אישית. חלק מהתשובות יתפרסמו כאן, בעילום שם.