ניקסון שקל לתקוף את צפון קוריאה בפצצות אטום

הפלת מטוס ריגול אמריקני בשמי צפון קוריאה לפני 41 שנים עוררה את חמתו של נשיא ארצות הברית עד כדי כך ששקל לתקוף את המדינה הקומוניסטית בפצצת אטום. ממסמכים שפרסם הארכיון לביטחון לאומי בוושינגטון עולה כי ריצ'רד ניקסון ויועציו התלבטו על התגובה הראויה ובחנו את האפשרות הקטלנית.

הארכיון לביטחון באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, המפרסם מסמכים מתוקף חוק חופש המידע בארה"ב, פרסם את המסמכים העוסקים באירועים הדרמטיים שהתחוללו באפריל 1969. ניקסון, שנכנס לבית הלבן רק שלושה חודשים קודם לכן, נקלע למשבר עם המשטר בפיונגיאנג.

ב-15 באפריל המריא מטוס אמריקני מסוג EC-121 מבסיס צבאי ביפן למשימת סיור שגרתית. המטוס טס מעל מים בינלאומיים ואסף מידע מודיעיני

לגבי הנעשה בצפון קוריאה. לפתע הגיחו מטוסי קרב צפון קוריאנים שיירטו את המטוס וגרמו למותם של כל 31 אנשי הצוות.

לפי המסמכים, הפנטגון גיבש כמה הצעות שהוגשו לצמרת הממשל. הנשיא ניקסון, היועץ לביטחון לאומי, הנרי קיסינג'ר, ושר ההגנה, מלווין ליירד, התלבטו בין תקיפות ממוקדות במתקני צבא לבין תוכנית שזכתה לכינוי "הטלת החופש" ואשר הציעה כמה תקיפות גרעיניות קטנות או תקיפה בפצצת אטום גדולה.

הפנטגון לחץ על הממשל הטרי בהתאם לתפיסה שרווחה אז בממסד הביטחוני, לפיה חייבים להגיב בעוצמה לכל מעשי תוקפנות של מדינות קומוניסטיות. תוכנית אחרת, "סוּפה רעננה", קראה לחסל כמה שיותר מטוסי חיל האוויר במקביל, כפי שישראל עשתה שנתיים קודם לכן במלחמת ששת הימים. עם זאת, הפנטגון הזהיר שצעד כזה עלול להוביל למלחמה בחצי האי הקוריאני.

לשם כך גיבש משרד ההגנה את תוכנית"הטלת החופש", שהציעה תקיפה גרעינית טקטית במתקני צבא באמצעות פצצות בעוצמה שניים עד עשרה קילוטון.

מומחי הפנטגון העריכו שבהתאם לגודל התקיפה, מספר האבדות המשוער יהיה בין "100 לכמה אלפים", בהם רק "עשרה אחוז אזרחים".

אולם בתזכיר ששיגר ליירד לקיסינג'ר, שלימים הפך למזכיר המדינה, הוא העלה חשש שתקיפות נקודתיות יאפשרו לצפון קוריאה להגיב בעוצמה לצעד האמריקני. מסיבה זו הוא הציג הצעה חריפה יותר: שתי תקיפות גדולות בפצצות של עשרה עד 70 קילוטון.

לפי המסמכים, ניקסון אף הורה לחיל האוויר האמריקני להיערך לתקיפות אפשריות, מרגע שייתן את ההוראה. אולם הוראה זו לא ניתנה לבסוף, והירושימה ונגסקי נותרו שתי הערים היחידות שהותקפו בנשק יום הדין.