האיש והשפם בגמר: דל בוסקה סוגר חשבון
מאמן נבחרת ספרד ישב בשקט כשריאל מדריד פיטרה אותו בגלל שאינו מתאים לתדמיתה. הוא ישב בשקט גם עכשיו, כשאראגונס ביקר אותו. ביום ראשון הוא בדרך לסתום פיות לכולם
"אף פעם לא אומר מילה רעה על קודמי משום שאין כזה דבר 'ספרד של אראגונס' או 'ספרד של דל בוסקה' - יש רק ספרד אחת", ענה לפני כשבועיים ויסנטה דל בוסקה לשאלת עיתונאי שהזכיר לו את הביקורת שהטיח עליו קודמו בתפקיד. מדובר בתשובה אופיינית של מאמן צנוע, אותו למדו להעריך בספרד רק בדרך הקשה, אחרי שנים של עבודה יסודית, החל ממחלקות הילדים והנוער של ריאל מדריד.
עכשיו, בגיל 59, הוא בדרך לפסגת דרכו כמאמן, אחרי שהביא את ספרד לגמר המונדיאל. על הדרך הוא יסתום הרבה פיות, לא רק לאראגונס וליתר הפרשנים שקברו אותו אחרי ההפסד לשווייץ בשלב הבתים, אלא גם לפלורנטינו פרס ואנשי ריאל מדריד, שפיטרו אותו יום אחרי הזכייה באליפות ב-2003. בארבע שנים תחתיו, זכתה ריאל בשתי אליפויות אירופה ושתיים מקומיות, אך לפרס זה לא הספיק. "הוא לא מתאים לתדמית שלנו", הסביר נשיא המועדון באותה תקופה.
עובדתית, דל בוסקה היה היחיד שהצליח לשלוט על קבוצת הכוכבים שהרכיב עבורו פרס. זה לא היה קל, אבל תחתיו עבדו שחקנים כמו זינדין זידאן, לואיס פיגו וראול, בשיא הקריירה שלהם, ללא תלונות מיוחדות ועם לא מעט הצלחות. אחריו, הפרוייקט המגלומני של הנשיא נכשל שוב ושוב, כולל בקדנציה הנוכחית של פרס. את חוסר הבהירות לגבי החלטתה של ריאל, היטיב טום פורדייס מה-BBC לבטא בכתבה מחודש יוני 2003 תחת הכותרת "המאמן הכי חסר מזל שפוטר".
באותו מאמר כותב פורדייס: "זה סיפור מוזר מתחילתו. לא ברור איך מאמן ביישן ומשופם מסלמנקה קיבל לידיו את הקבוצה הכי יקרה וכשרונית במשחק המודני, זכה עמה בתארים הגדולים ולבסוף נבעט החוצה. עם יכולת מופלאה לשמור על קור רוח, הוא הצליח לנתב דרכו בקבוצה עם הרבה אגו ומעולם לא איבד שלוותו מול התקשורת".
אותו מאמן משופם סיים את הקדנציה במדריד עם 104 ניצחונות, 42 תוצאות תיקו ו-40 הפסדים, הרבה מעל מרבית המאמנים בעולם ומבחינת אחוזי הצלחה (שעומדים על 55.91 אחוז) הוא צמוד לגדולים ביותר כדוגמת אלכס פרגוסון, ארסן ונגר ואפילו בוב פייזלי הגדול של ליברפול (56.92 אחוז). אגב, בדרך לגמר הגביע העולמי, סימן דל בוסקה 'וי' נוסף כשהדיח את מי שהחליף אותו בריאל לפני שבע שנים, קרלוס קיירוש. ככה בקטנה.
קרלוס קירוש. הודח מהמונדיאל ע"י האיש שאותו הדיח מריאל מדריד (AFP)
חבר של השחקנים
דל בוסקה לבש מעל 300 פעמים את מדי ריאל מדריד כקשר אחורי בשנות ה-70' וה-80', אך הסתפק רק ב-18 הופעות בנבחרת ספרד. את קריירת האימון שלו החל דרך מחלקות הנוער של הלבנים ולכן אולי, לא תשמעו ממנו מילה רעה על המועדון. במהלך ארבע שנותיו כמאמן ראשי בסנטיאגו ברנבאו, עבד לצד שחקנים אותם הכיר מגיל צעיר, בדמות גוטי וראול.
"יחסי אנוש זה דבר בסיסי, אבל העבודה שלי היא להוציא את המיטב מהשחקנים", הסביר דל בוסקה כשנשאל כיצד הוא מצליח לדרבן את שחקניו, אחרי שאלה כבר זכו בכל תואר אפשרי ברמת הקבוצות ואף הביאו לספרד את אליפות אירופה לפני שנתיים. "זה לא עניין של לכפות את רצונותיך עליהם בכדי להשיג דבר כזה או אחר, או סתם להראות להם מי הבוס, זה הרבה מעבר לכך".
התקשורת הספרדית טענה במשך תקופה ארוכה כי ההיכרות עם חלק משחקניו, הפכה לחברות ולמעשה 'עיוורה' את דל בוסקה במהלך השנים, למרות שבשורה התחתונה היא הביאה תוצאות. "אנחנו אוהבים את הפילוסופיה שלו", הודה סרחיו ראמוס, שזכה לשחק תחת דל בוסקה רק בנבחרת ספרד. "הוא מאמן מצויין שמבין בפסיכולוגיה ומאוד מתעניין ברווחת השחקן. תענוג לשחק תחתיו".
דל בוסקה. לא מנסה להראות לשחקנים מי הבוס (AFP)
אל תרגיזו את ויסנטה
מהרבה בחינות, דל בוסקה הוא המחליף האולטימטיבי לאראגונס הצבעוני. לא תשמעו אותו מתבטא בחריפות נגד שחקן כזה או אחר, גם אם כולם רואים שהוא מתעצבן. אחרי המשחק מול שווייץ הוא התקשה להסתיר את פרצופו הלא מרוצה. אפילו דויד וייה, שהביא אותו עד כאן, שילם מחיר בירידה לספסל אחרי פעולה מרגיזה בחצי הגמר מול גרמניה.
פדרו, שלא מסר בזמן לפרננדו טורס באותו משחק, שילם גם הוא מחיר מהיר בהחלפתו. למרות הכל, דל בוסקה נאמן לשחקניו ובדרך כלל נותן קרדיט למי שעובד קשה ואולי בגלל זה כשל בהרפתקה הקצרה בבשיקטאש ב-2005. אחרי אותה תקופה בטורקיה אגב, הוא כבר החליט לפרוש מאימון עד שקיבל את הנבחרת בסיטואציה לא פשוטה, בעיקר משום שספרד נחשבת לפייבוריטית בכל טורניר אליה היא מגיעה.
ההתחלה היתה קלה יחסית, אחרי שניצח את כל עשרת משחקיו הראשונים בתפקיד והעמיד את שיא הניצחונות של ספרד על 15 (ו-35 משחקים ללא הפסד). אבל אז הגיעה המכה הרצינית הראשונה, עם הפסד לארה"ב בחצי גמר גביע הקונפדרציות לפני שנה. דווקא אחרי אותו משחק הזכיר דל בוסקה עד כמה דמותו הרגועה והשקטה, יכולה להשפיע לטובה על השחקנים. במקום להילחץ ולתרץ, הוא המשיך לדרוס את בית המוקדמות בדרך למונדיאל.
גם לטורס הוא לא עשה חשבון וייבש אותו על הספסל מול גרמניה (AP)
כך בדיוק קרה גם אחרי ההפסד במשחק הפתיחה של ספרד בגביע העולמי. לא בכדי הגדירו אותו השחקנים כדמות אב לפני כשנה, תדמית ממנה מנסה דל בוסקה מנסה להתנער. "להיות דמות אב זה לא מספיק על מנת לעשות עבודה טובה", הוא טוען. "אתה חייב גם איכויות אחרות. אני חושב שיש לי מספיק נסיון כדי להרוויח את הכבוד של שחקני". צודק.
לפנייה לכתב/ת 
