עזבו אותם בשקט
קרטל מסוכן לעתיד ה-NBA? לא הגזמנו קצת? אהוד כהנים התעצבן על הביקורות שספגו לברון ג'יימס וכריס בוש בעקבות מעברם למיאמי
כשקארל מלון וגארי פייטון חברו לשאקיל אוניל וקובי בראיינט בלייקרס, עוף לא צייץ, שור לא געה. כשריי אלן וקווין גארנט הצטרפו לבוסטון של פול פירס, אף אחד מפרשני ה-NBA לא נפל מהכיסא. גם לא כשצ'ארלס בארקלי, סקוטי פיפן והאקים אלאג'וואן איחדו כוחות ביוסטון, וכן הלאה.
אבל פתאום יוצאים כל העכברים מהחורים, וכל המתחסדים סופקים כפיים עם מעברו של לברון ג'יימס, מיד אחרי זה של כריס בוש, מקליבלנד למיאמי. כאילו שהם בעצמם היו מוותרים, למשל, על כסף בשביל תואר. "קרטל מסוכן", הגדילו וקראו לזה. אפשר לחשוב שמדובר במשפחות פשע שהתאחדו רק כדי לסכן את שלום העולם או גרוע מזה, את מעמדו של קובי בראיינט.
העכברים יוצאים מהחורים. שריפת גופיות בקליבלנד (AP)
איך נאמר את זה ישירות? יאללה-יאללה. חוסר ספורטיביות? למה, כי הם צעירים? האם יש משהו יותר ספורטיבי מויתור על כסף ועל מעמד של כוכב יחיד ובלתי מעורער בקבוצתך, רק בשביל להגשים חלום? חוסר נאמנות? 7 עונות בקליבלנד זה ממש לא מעט. פחדנות? נו, באמת. כששאקיל או'ניל עבר מאורלנדו ללוס אנג'לס, גם זה נבע מפחדנות? ואם לברון היה עובר, נניח, לקבוצה אחרת, זה היה הופך פתאום לצעד אמיץ?
ה-NBA היא ליגה בה לא חסרים חוקים כדי להגביל חוסר תחרותיות. לברון ובוש לא עברו על הכללים, לא פשעו ולא ביזו את עצמם, כפי שכתבו כל אלה שהיו עוברים בשמחה לכל מקום אחר בעבור חופן דולרים. וחוץ מזה, שגלאקטיקוס היא ממש לא מילת קוד להצלחה. תשאלו את לוני הרציקוביץ'.
אז לכל המצקצקים, תנו ללברון לעשות כראות עיניו, כי עכשיו רק לו יש מה להפסיד. עדיין לא ברור איך ישתלבו כמויות האגו בקבוצה של פט ריילי, מי יוותר על המעמד של הכוכב מספר אחת בקבוצתו ואיזו כימיה נראה בינו לבין ווייד. ועד אז, עשו טובה, עזבו את המלך, וגם אותנו, בשקט.
לפנייה לכתב/ת 
לברון ג'יימס
צילום: רויטרס
מומלצים
