הפליטים רוצים להישאר באילת: "לא כולם סודנים"

כשהוא אוחז בידו מפה של מולדתו, הצביע מוחמד על אזור בדרום סודן, שם, לדבריו, תוקם ברבות הימים מדינה חדשה שעם כינונה, יוכל לשוב להתגורר בה בשלום ובביטחון.

"רק לשם אני רוצה לחזור", הוא קבע נחרצות. "אנחנו זמניים בישראל. כל אחד, בתוך עצמו, חושב לחזור פעם לסודן, אבל לא לכולם זה יתאפשר. אני מאמין שזה תלוי בשקט. בינתיים אנחנו פה וטוב לנו, כי ישראל העניקה לנו מה שאף מדינה לא נתנה. בכל העולם יש אנשים טובים ואנשים רעים. בישראל מצאנו אנשים טובים שרק עזרו לנו. כל מה שאני יכול לעשות זה להודות מקרב לב למדינת ישראל על היחס האנושי שלה אלינו. במצרים השפילו, הכו וקיללו אותנו, שפכו עלינו מים וחול, והאשימו שאנחנו עוזרים לישראל אם אנחנו באים לעבוד. בסך הכל, צריך להבין שכולנו, נוצרים מוסלמים ויהודים, מתפללים לאל אחד".

פליטה פעוטה מאפריקה. "היו כמה שעשו בושות" (צילום: צפריר אביוב)

בעוד גבול ישראל-מצרים ממשיכים להיות פתוח ופרוץ, ממשיכים כמעט מדי יום עשרות מסתננים לנסות לחצות את הגבול מסיני לתחומי ישראל. הם דורשים להכיר בהם כפליטים, אבל לאחר בדיקה די קצרה מתברר כי רבים מהם אכן מבקשים לשפר את מצבם הכלכלי ותו לא. אותה אוכלוסיה, שמימדיה הולכים ומתרחבים, מעוררת חששות כבדים בקרב תושבי אילת - שחלקם חשים כי הם מאבדים את עירם שלהם. בתקופה הקרובה הם מתכוונים להגביר את מאבקם, עד שהממשלה תתערב במתרחש.

"ישראל היא מדינה מצוינת, אין מה לעשות במצרים"

בינתיים, נראה כי גם מצבם של אלו שאכן הגיעו לישראל לצורך רווחה כלכלית בלבד ולא חוו על בשרם את אותן זוועות שתיאר מוחמד מבהירים כי אם יגורשו, משמעות הדבר עבורם היא גזר דין מוות. אל אמין, צעיר מוסלמי בן 28 שהיגר מסודן, מתגורר בדירה שכורה אחת עם עוד 15 מחבריו.

הוא חצה את הגבול לפני כשנה וחצי והתקבל לעבוד באחד מבתי המלון בעיר, שם גם למד עברית. כעת, לאחר שרבים מבין התושבים קראו שלא להעסיק עוד את אותם הפליטים, הוא עסוק בעיקר בחיפושים אחר עבודות מזדמנות שיאפשרו לו לשלם את שכר הדירה. "ישראל היא מדינה מצוינת ואילת היא המקום הטוב ביותר", הסביר אמין. "אין לי מה לעשות במדינות כמו סעודיה, ירדן או מצרים ואני לא חושב שאני יכול להסתדר שם. עזבתי את סודן אחרי שגם למדתי כלכלה במשך שנה ולא סיימתי. אי אפשר להתקדם שם בלי קשרים או קרובי משפחה".

אל מול מאות התושבים הזועמים, ערך קומץ של שמונה מפעילי ארגון "ועד הפעולה למען הפליטים" הפגנת נגד ומצומצמת במיוחד. בנוכחות של שמונה מפגינים בלבד, ביקשו שם - תחת הסיסמה: "ואהבת לרעך כמוך", להזכיר לאילתים ששכחו כי רבים מהם התפרנסו לא רע מעבודתם של אותם מהגרים מאפריקה.

במשטרה מתקשים להתמודד עם הפשיעה 

אבל אותם חששות וטענות מגובים, לפחות בחלקם, בנתונים שהציגה תחנת המשטרה בעיר. אותם ממצאים מעידים על עלייה ניכרת במקרי הפשיעה של אוכלוסיית המהגרים, כשרוב העבירות מתרכזות באלימות במשפחה, תגרות, קטטות, דקירות, תקיפות שוטרים, גניבות, התנגדות למעצר ועוד.

הטיפול באותה האוכלוסיה קשה עוד יותר מבדרך כלל, שכן בעוד שביתר מקרי הפשיעה יכולים השוטרים לבדוק באופן מיידי את עברו הפלילי את החשודים והעצורים, הרי שבאשר למהגרים האפריקניים - אותו מידע לא קיים, וקביעת רמת המסוכנות שלהם הופכת להליך סבוך.

במקרים לא מעטים, מעורבים אותם מהגרים בקטטות בין שבטים יריבים, או בין אריתריאים לבין יוצאי אתיופיה. "אין לנו שום דרך לטפל בהם", הודה אחד השוטרים בתחנת אילת. "אין לאף אחד מהם כתובת קבועה, מספר חשבון בנק, דירה או מקום קבוע שבו הוא נמצא. הם מרשים לעצמם לצפצף על החוק".