למרות ההכחשה, עדיף שכן אשכנזי
לדבר על מזרחים ואשכנזים אסור, כי מכבש הישראליות המזוייפת עובד. אבל מיהם אותם בעלי הכנסה גבוהה והשכלה גבוהה, שמעלים את ערך נכסי הנדל"ן בישראל?
זוכרים את התמונה מ"פארק היורה", שבה כוס המים שהונחה על לוח השעונים של המכונית החלה לרעוד לפני הופעתו של הטרינוזאור רקס? הפרסום האחרון של השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, דומה: הוא עורר מהומה כשערער את החזות השקטה של הסדר החברתי בישראל. המפלצת הטורפת של האי-שוויון האתני הופיעה במלוא הדרה, והפרה באחת את תמונת האחדות הלאומית לפיה "כולנו ישראלים".
אך השמאי הממשלתי הראשי נתן פירסום למה שרבים מאתנו יודעים זה מכבר מבלי להזדקק לסקר: אנו יודעים כי מבחינה חברתית הנכס החשוב ביותר ל"ישראלים" הוא הדירה או הבית בו הם גרים, וכי ערכו נקבע במידה רבה על פי "רמת" השכנים שלנו.
אנו יודעים כי יישובים "ישראלים" מחולקים לפי מפתח מתוחכם של "שכונות טובות" ו"שכונות רעות". החפיפה בין "שכונות טובות" ו"יישובים איכותיים" ומוצא אתני גם היא ידועה ברבים (תשאלו בתמרת, אלון הגליל ובעוד כמה יישובים דומים). אנו יודעים כי רמת השכלה ורמת הכנסה הן המפתח התרבותי או הקוד הסודי לקבלה ליישובים קהילתיים לסוגיהם השונים והמשונים.
אנו יודעים כי בשכונות של מזרחים וחרדים ערך הדירות שונה ונמוך מערכן של דירות דומות בשכונות של "יוצאי אירופה אמריקה". במילים אחרות, אנו "יודעים" כי שכנים מזרחים וחרדים (שלא לדבר על ערבים) פוגעים בערך הנכסים שבידי שכניהם. אנו גם יודעים כי "ישראלים" מעדיפים לגור בשכנות לאשכנזים.
אנו יודעים כי שמירה על "הומוגניות" אוכלוסיה (או על "האנשים האיכותיים") במקום מגוריך, היא בעלת ערך כלכלי משמעותי ביותר. הסקר הממשלתי רק תמך בידיעות אלה. התברר, כי הפער יכול להיות עד פי חמישה לדירה בגודל דומה בקריית שמונה או ברמת השרון. בנחלות במושבים הפער אפילו גדול יותר. בקיצור, אנו יודעים על קיומה של מפלצת האי-שוויון. אנו נתקלים בה על כל צעד ושעל ברחבי ישראל.
כמעט כולם יודעים זאת - חוץ מאחרוני המכחישים והמתכחשים. רק "הקונילמלים הישראלים" מתעקשים לטעון כי "אומרים שאני אינני אני, על כן אני נבהל". כך קרה לדובר משרד המשפטים שמיהר להכחיש את המסקנה לפיה שכן אשכנזי מעלה את מחיר וערך הנכס הקרקעי שיש בידך. אך מוצא אתני בישראל הוא בהחלט משתנה מסביר, המשפיע על מחירים של נכסים קרקעיים, וכך כתוב גם בסקר.
תובנות סוציולוגיות-כלכליות אלה הן שקיבלו אישוש מוצק בסקר. אמנם מנהליו לא התכוונו להגיע למחוזות אלה, אבל המציאות החברתית בישראל כפתה עליהם התבוננות בהן.
למי השכלה גבוהה והכנסה גבוהה?
מנהל האגף של שומת מקרקעין במשרד המשפטים צריך לקבוע את גובה השומה שיגבה מתושבי יישובים שונים, ולבנות כלי משוכלל לתכנון יישובים עתידיים. על כן חייב האגף לקבוע את ערך הנכסים שבידי האזרחים. קביעת הערך מחייבת יצירה של כלי מדידה אמין. הכלי נוצר באמצעות סקר של השפעת מאפייני האוכלוסיה על מחירי נכסי נדל"ן למגורים בישראל. כך ניתן לקבוע קריטריונים שלפיהם יגבו מסים מאזרחים. בקיצור, צריך היה למצוא כלי שבאמצעותו ניתן יהיה לכמת בערכים כספיים את ערך הדירות והנחלות בישראל.
מה נמצא בסקר הממשלתי? כי שני גורמים עיקריים משפיעים על רמת המחירים של נכסי מגורים: רמת ההשכלה ורמת ההכנסה החודשית של תושבי הסביבה. אלה מסבירים באופן מובהק ביותר את הפערים הגדולים שבין מחירי נכסי מגורים. רמת ההשכלה ורמת ההכנסה מסבירים באופן מובהק (קרוב ל-75%) את השונות וההשתנות במחירי הנכסים בסביבה. המסקנה העיקרית ברורה: עדיף שיהיו לך שכנים בעלי השכלה גבוהה והכנסה גבוהה מהממוצע, או בשפה אחרת: עדיף שתגור ותחיה בשכונה של יוצאי "אירופה-אמריקה", או בקיצור ולעניין - עדיף שיהיו "אשכנזים" רבים ככל האפשר בשכונתך. הערך החברתי שלך והערך הפיננסי של נכסיך יעלה.
השאלה היחידה שנותרה ללא מענה היא: מיהם הישראלים? הרי לדבר על אשכנזים ומזרחים אסור, כי מכבש הישראליות המזוייפת של קונילמל עובד בשצף קצף. אז בואו נדבר על רמת ההומוגניות של אוכלוסיה עם הכנסה גבוהה והשכלה גבוהה מהממוצע. כך מתברר דווקא ששכונות מגורים וקהילות מתמסדות, ויכולת השינוי והאינטגרציה הולכת ומתרחקת.
תארו לכם כי גדלתם בעיירת פיתוח בצפון הארץ ורכשתם השכלה גבוהה ויש בידיכם מקצוע מבוקש. אם תנסו למכור את דירת ארבעת החדרים שבידכם על מנת "לשדרג" את מיקומכם החברתי ואיזור מגוריכם, תצטרכו למכור ארבע דירות נוספות על מנת לעבור לרמת השרון. כמו שאמרה אליס בארץ הפלאות, "על מנת להישאר במקומי אני חייבת לרוץ כפליים מהר יותר".
שאלות נוספות שהסקר לא שאל וכנראה לא ישאל לעולם הן למשל לכמה אנשים ומאיזה מוצא אתני יש למעלה מדירה אחת בישראל? וכמה מהדירות הללו נמצאות באיזורים "אשכנזיים" של המרחב הציבורי בארץ? אליס כנראה צריכה לרוץ הרבה יותר מהר מכפליים. לטרינוזאור רקס יש שיניים חדות והוא נושך בעקביך.
ד"ר מאיר עמור, מרצה אורח (קנדה) אוניברסיטת חיפה