מכונת הכביסה שקניתם לא תוביל אותך לחופה
נכון. לא קל להם, לגברים שאיתנו. הם יצורי פרא פלאיים שתקועים בגיל 19. אבל רבאק, מה עם הבחורה שלצידם, זו שצריכה לתמרן שיחות גישוש, לבדוק מה נאמר בין השורות או בסמסים כדי להבין מתי הם יהיו בשלים לעמוד מתחת לחופה?
אני בת 29, שזה כמעט 30. אני גרה ברמת גן, שזה כמעט תל אביב, ויש לי חבר קבוע, שזה אומר שאני כמעט נשואה. יש יותר מדי "כמעטים" בחיים שלי, ועד שהכמעט האחרון יהפוך בשעה טובה לטבעת, כתובה והרבה קולולוש - אני צריכה להצטייד בחשיבה יצירתית, הרבה אורך רוח ואופי חזק. בקיצור, לשחק אותה אשת הברזל עד שהעניינים יתחילו לזוז. ולא, הם לא יזוזו מעצמם, גם את זה אני אצטרך לעשות.
לכל אותן בנות שמתחזקות חבר רציני, מגורים משותפים ומכונת כביסה משותפת, שעוד נדון בה ובמשמעויות שלה: עניין החתונה אולי נראה לכם לכן ברור מאליו, כי ככה אנחנו בוחרות להאמין. אבל עבור הבחור, הנפלא, המתוק, המהמם והמפרגן שישן לצידנו כל לילה, מדובר במבצע הרואי לפחות כמו הנחיתה על הירח. עבורו זה משהו שמגיע לא עכשיו, ולא מכאן.
רבים מאלו שכן עשו את הצעד ושרדו מנסחים באוזני חבריהם שטרם עשו את הצעד את הסיפורים על איך היא זאת שלחצה ועשתה להם קצת רגשי בסגנון "אתה לא אוהב אותי? אני לא יקרה לך?" חלקם אף מפליאים לספר איך היא קצבה להם אולטימטום, לא השאירה בידיהם ברירה וכך הובלו אחר חוסר כבוד ברצועה אל החופה, ועוד שלל פתפותי ביצים של בת יענה.
נכון. לא קל להם, לגברים שאיתנו. הם יצורי פרא פלאיים שתקועים בגיל 19 כבר למעלה מעשור, נוודים בנשמה וסטודנטים חופשיים אבל רבאק, מה נסגר איתם? מה עם הבחורה שלצידם, היא זו שצריכה לתמרן שיחות גישוש, לבדוק מה נאמר בין השורות או בסמסים, לנסות למצוא את החבל כשאין לה אפילו קצה חוט ולחכות. ההמתנה הזו קצת בלתי נסבלת לפעמים.
זה שאת מבינה בצלמי חתונות לא עושה אותך כלה
זה מעייף לחפש סימנים בכל מקום, לפרש הבעות פנים ומשפטים סתומים. מדובר בעבודת בלשות מהשורה הראשונה. למרות כל הרצון הטוב והאמפתיה, מבין כל התכניות, האסטרטגיות והפעולות הטקטיות שעוברות לך בראש ברגע נתון, יש בכל זאת כמה דברים שלא כדאי לך לעשות.
למשל, שיחות היפותטיות בנוסח "אתה חושב שלהתחתן מוקדם זו המנטליות בפריפריות?" לא יקדמו אותך לשום מקום. הוא תמיד יאמר שאין מה למהר, ושהגיל הממוצע לחתונה בתל אביב רבתי חוצה את ה-30, כי כולם רווקים סביבו. ואת, כמי שרוצה להישמע אינטליגנטית ולא מעוכבת, תפלי בפח ותאלצי להסכים עם הגישה שלו. למה להתחתן מוקדם? הרי כבר דאגת להקפיא חלק מהביציות שלך.
גם דיבורים מסביב לא יעזרו, כי לא מתקדמים לשום מקום כשזזים במעגלים. להסתכל על שמלות כלה של אחרות ולהסביר איך הן לא הטעם שלך, או להפגין ידע מרשים בצלמים ובגני אירועים, בינינו, זה קצת פתטי. מי הציע לך בכלל, שכבר התחלת לבדוק?
עוד טעות תהיה לייחס משמעות נסתרות וסמליות לאירועים ולדברים השוליים ביותר במערכת היחסים שלכם. מכונת הכביסה שרכשתם יחד לא באמת מסמלת מחויבות ואינה בעלת תכונות מאגיות שמבשרות על הצעת הנישואים שתבוא בקרוב. עם כל הכבוד למצוקה שלך, מבחינתו קניתם מכונת כביסה כי הקודמת פשוט התקלקלה, לא פחות ולא יותר.
הוא יילחץ, ואת תגישי לו כוס מים
אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות הוא להציב לו אולטימטום, זה פשוט רע, משתי סיבות עיקריות: קודם כל, עדיף שלא תקבעי אולטימטום שאת בעצמך לא תוכלי או לא תרצי לעמוד בו, וחוץ מזה את לא רוצה להבריח אותו מחד או לכבול אותו ולכפות עליו את לוח הזמנים שלך מצד שני. הוא יצור חופשי, שכחת?
את חושבת להתנחם בטיעונים רציונליים על פוריות האישה וצרות אחרות, אבל גם מכאן לא תבוא הישועה והכריעה על הברך. אם הוא עוד לא חושב ברצינות על חתונה, מובן שילדים לא על הפרק. אז מה כן לעשות? צריך קצת אומץ, תזמון טוב ובחירה נכונה של מילים. תהיי נינוחה, והשתדלי להנחית את הנושא בישירות, אבל בנחיתה רכה. כדוגמה רעה, לומר "אז, מתי נראה לך שנתחתן?" זו נחיתת אונס.
אם תגידי לו את זה בעדינות מה כבר יכול לקרות? הוא יילחץ, ואת תגישי לו כוס מים קרים ותאמרי שאת רק מנסה לברר מה עומד לפנייך. זכותך לדעת מה דעתו בעניין. הוא יאמר שהוא עדיין לא שם ועדיין לא עבר מספיק זמן. קצרה היריעה מלפרט, אבל בתור בן אדם בוגר, לפחות מבחינה כרונולוגית, הוא צריך לתת לך משהו להמשיך איתו, לכן הוא יחשוב על זה ואתם תחזרו לדון בנושא שוב.
והכי חשוב - אל תיבהלי, ותזרמי עם האינטואיציה. אם את בטוחה שהוא ולא אחר יהיה אבי ילדייך, בסופו של דבר זה ייגמר בחתונה.
לפנייה לכתב/ת 
