דו"ח איילנד: שגיאות בדרג בכיר, אך לא תקלות
האלוף איילנד, שגויס לשירות מילואים לחקור את ארועי המשט המדמם לעזה, הציג את עיקרי הדו"ח: "לשמחתי לא היו תקלות - רק שגיאות". כמה מהנקודות הבעייתיות: לא הוקדשה תשומת לב מספקת להתבטאויות אנשי ה-IHH, לחיל הים לא היתה יכולת לעצור את התקדמות הספינה בים - והכוח בשטח שנתקל במצב שונה מהצפוי לא עצר לתכנן ולהיערך מחדש
היו שגיאות, גם של הדרגים הבכירים בצה"ל, אך לא היתה תקלות או התרשלות בנושאים המהותיים - כך, בתמצות, עולה מדו"ח ועדת הבדיקה הצבאית לאירועי המשט לעזה, בראשות האלוף במיל' גיורא איילנד, המתפרסם אחר-הצהריים (יום ב'). כמו כן העלה הדו"ח מספר קטן של תקלות במהלך ההכנות שקדמו לעצירת המשט ובעת הפעולה.
איילנד אמר במסיבת עיתונאים, שבה הוצג המסמך: "לשמחתי התחקיר מצא שמצד אחד לא היו תקלות ולא היו התרשלויות בשום נושא מהותי, במהלך מבצע מורכב ומסובך. מצד שני היו שגיאות שנעשו בהחלטות שונות, לרבות בדרגות יחסית בכירות, שגרמו לכך שהתוצאה לא היתה כפי שהיא הייתה מצופה".
מפני שמדובר בוועדה שמינה הצבא, לא עסקו חבריה בחקירת הדרג המדיני וגם לא בפעילות חשאית מקדימה, שעשוי היה צה"ל לנקוט עוד קודם ליציאת הספינות לעבר רצועת עזה - אלא בעיקר בנושא ההכנות לעצירת המשט.
בדו"ח לא מיוחסת אחריות ישירה למפקדים הבכירים שהיו אחראים למבצע. לדעתו של איילנד, חלק מהשגיאות קשורות אליהם, אך לא מדובר באירוע שנתפש מבחינתו כתקלה או רשלנות. מניתוח כלל האירועים שהתרחשו על גבי סיפון המרמרה עולה גם כי ככל הנראה מי שפתח ראשון באש חיה היו הטורקים. נרשמו לפחות ארבעה מקרי ירי בטוחים על כוחותינו, ושניים נוספים ברמת הסתברות גבוה. כמו כן, מקליע שהוצא מברכו של אחד מלוחמי הקומנדו הימי, עולה כי היה שימוש גם בנשק לא צבאי שהוכן מבעוד מועד על-ידי אנשי הארגון הטורקי.
דובר צה"ל עם האלוף במיל' איילנד (צילום: עופר עמרם)
הרמטכ"ל התריע וביקש פעילות משותפת
מהתחקיר עולה כי בצה"ל היתה התייחסות לנושא כבר בחודש פברואר 2010, שכללה מספר דיונים והערכות מצב. באמצע חודש מאי שיגר הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון אהוד ברק, בו הוא קרא לפעילות משותפת על מנת שבסופו של דבר ימנעו נפגעים באירוע אלים.
לחיל הים לא היתה יכולת לעצור את התקדמות הספינה
הנושא הראשון שבדקה ועדת איילנד היתה - האם בפני חיל הים עמדה אפשרות לעצור את הספינות. מהתחקיר עולה כי בידי צה"ל וחיל הים לא היתה את היכולת לעצור ספינה מסוג ה"מרמרה" בלב ים, בשל העובדה כי חיל הים לא פיתח יכולות מסוג אלה. לכן, כאשר עשו הספינות את דרכן לרצועת עזה, איש לא דן כלל באפשרות של עצירת ספינה בלב ים. מדובר ביכולות שניתן לרכוש וליישם תוך כשנתיים ונראה כי כעת בעקבות אירועי המשט, החל חיל הים לבחון סוגיה זו בעתיד.
לא היה עיסוק מעמיק מספיק בארגון הטורקי
סוגיה שנייה שנבחנה עוסקת בנושא המודיעין, הן של חיל הים והן החומר שרוכז באגף המודיעין בצה"ל. הוועדה קבע כי בצבא בחרו כהחלטה סבירה ונכונה, לא לעסוק במודיעין של טורקיה וארגון IHH וזאת
משום שמדובר במדינה ידידותית וארגון שכמותו יש רבים - והוא ואינו מהווה איום על ישראל. החלטה זו נתפשת ע"י איילנד כסבירה ונכונה, עם זאת, חל שינוי בחודשים הראשונים של 2010, כאשר יחסי ישראל-טורקיה הידרדרו והארגון החל לדבר באופן מובהק על המשט הצפוי.
איילנד גורס כי חיבור שכזה בין ה-IHH למפלגה השולטת בטורקיה ולדיבורים סביב המשט הקרוב, חייבו רמת הבנה אחרת ועיסוק מעמיק יותר בנושא. כל זה הביא להערכת מודיעין חסרה עם פערים רבים. עם זאת, סבורים גם בצוות המומחים כי גם אם המודיעין היה הדוק יותר ומשמעותי יותר, עדיין היו קיימים פערים, משום שחלק נכבד מהדינמיקה של המשט בא לידי ביטוי על סיפון המרמרה עצמה ורק שם ניתן היה להבין באופן מובהק את מה שעומד להתרחש.
חיל הים לא היה מוכן להתנגדות אלימה
סוגיה נוספת ומרכזית בה עוסק הדו"ח היא פעולת ההשתלטות עצמה. בדו"ח נמצא כי למעשה, חיל הים הכין את עצמו אך ורק לאפשרות סבירה של התנגדות ולא הייתה התכוננות לאפשרות בה ההתנגדות מצד האנשים על הסיפון תהיה אלימה ביותר.
למעשה, חיל הים נערך אך ורק סביב אפשרויות שונות של התנגדות ברמה סבירה, עם מקרים קיצוניים בודדים ולא היה ערוך לאפשרות כי מה שיקרה על הסיפון יהיה חמור בצורה משמעותית. לאור זאת, המענה המבצעי שהוכן לפעולה בלב ים היה מותאם למצב שכזה. זאת ועוד, גם לאחר שהבחינו בחיל הים והבינו כי התנאים לביצוע אינם חופפים את ההערכות, כלומר הבינו עם התקרבות הסירות הראשונה למרמרה כי המצב עשוי להיות חמור יותר - לא ביצעו מחשבה מחודשת של המצב ודרכי הפעולה, אלא המשיכו לפעול על פי אותה אפשרות שאליה התכוננו. האלוף איילנד סבור בדו"ח כי חיל הים היה צריך להבין כי המצב בשטח אינו תואם את ההערכות, לעצור לזמן מה, ולבחון את תגובתו בצורה שקולה שמתאימה למציאות.
דברים ראויים לשבח
לצד הביקורת הזעירה שנוקט איילנד, הוא גם ציין בחיוב לא מעט מהאירועים שהתרחשו על גבי סיפון האוניה ולפניה. כמו למשל נוהל הקרב של הקומנדו הימי וכל מלאכת פינוי הנפגעים. "אני שמח לציין כי מצאנו שורה ארוכה של דברים ראויים לשבח, והם קשורים לא רק לפעולה המאוד מוצלחת של חיילי שייטת 13 על האוניה, אלא גם למרכיבים נוספים, לרבות בתחום של פינוי הנפגעים אחרי הפעולה ודברים נוספים", הוא אמר.
בסופו של דבר, סבור האלוף איילנד, כי במשט התרחשו שגיאות מהותיות, אולם השלכותיו שנראו חמורות בשעות ובימים הראשונים לאחריו, קיבלו אור אחר כעת. כמו כן, הנחת היסוד שלו היא שגם פעולה מוצלחת יותר עם מערכת הכנות טובה יותר, לא בטוח שיכולה להוביל לתוצאה אחרת. "לצד השגיאות מצאנו דברים שראויים לשבח. מדובר בתחקיר צבאי שמטרתו ללמוד מתוך השגיאות ולשפר את היכולת המבצעית. צריך להסיק את המסקנות שעולות מהתחקיר וכפי שאני רואה צה"ל מנסה ליישם אותן".
הוועדה, שהוקמה כמה ימים לאחר התקרית, חקרה את ההשתלטות של לוחמי הקומנדו
הימי על הספינה הטורקית "מרמרה", אך גם את שלבי התכנון שקדם לו, מההיבט המבצעי והמודיעיני. בצה"ל העריכו, כי גם לאחר שילמדו את דו"ח איילנד, לא צפויות החלטות דרמטיות באשר לבכירים בצבא.
בצוות בראשות איילנד - בעבר ראש אגפי המבצעים והתכנון במטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי - היו חברים גם תת-אלוף אביב כוכבי, עד לאחרונה ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל שכיום אינו נושא בתפקיד, ושני קצינים בכירים במיל': תת-אלוף (מיל') יובל חלמיש, לשעבר קצין מודיעין ראשי, ואיש חיל הים אלוף-משנה (מיל') בן ציון דעבול, ששימש גם כמבקר בכיר של מערכת הביטחון.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
