יוצר הקומיקס הארווי פיקאר הלך לעולמו
יוצר הקומיקס היהודי שהתפרסם בעיקר בזכות הסדרה "אמריקן ספלנדור" שעובדה לסרט בכיכובו של פול ג'יאמטי, הלך לעולמו בגיל 70 בביתו שבקליבלנד
יוצר הקומיקס היהודי הארווי פיקאר הלך לעולמו היום (ב') בביתו שבקליבלנד, אוהיו, בגיל 70. מהמשטרה המקומית נמסר כי עדיין לא ידועה סיבת מותו, וכי ככל הנראה תהיה נתיחה שלאחר המוות. עם זאת, ידוע כי פיקאר היה חולה בסרטן הערמונית וסבל בתקופה האחרונה גם מלחץ דם גבוה ומדיכאון.
דמותו של פיקאר על עטיפת "אמריקן ספלנדור"
פיקאר ידוע בעיקר בזכות סדרת הקומיקס "אמריקן ספלנדור" שהחלה ב-1976 ועובדה ב-2003 לסרט בכיכובו של פול ג'יאמטי, שהיה אף
מועמד לאוסקר. כמו כן, בזכותה גרף פיקאר את ה-American Book Award ב-1987.
מלבד אהבתו לקומיקס, פיקאר היה ידוע גם כאספן מושבע של תקליטי ויניל, בעיקר של ג'אז, עליהן נהג לכתוב ביקורות לעיתונות. בסוף שנות ה-80, בשיא ההצלחה של "אמריקן ספלנדר", פיקאר הופיע שמונה פעמים בתכניתו של דיוויד לטרמן, אבל עקב סגנונו הבוטה והמוחצן, ועקב הביקורת שהטיח בשידור ב"ג'נרל אלקטריק" (הבעלים של רשת הטלוויזיה NBC), הוא פוטר על ידי לטרמן בשידור חי.
חיי האהבה של פיקאר ידעו עליות ומורדות רבים. את אשתו ג'ויס ברבנר פגש בשנות ה-80' כשהיתה בעלת חנות למוצרי קומיקס. היא כתבה לו מכתב בו ביקשה שישלח לה עותק של חוברת פרי עטו. השניים התאהבו, ומאוחר יותר התחתנו והחלו בשיתוף פעולה מקצועי.
"אמריקן ספלנדור" מגוללת את סיפורו של פיקאר עצמו שעובד כפקיד תיוק בבית החולים. השיחות שלו עם חבריו לעבודה מהוות שינוי מרענן
לעומת המונוטוניות של החיים ועוסקות בנושאים מגוונים - מהידרדרותה של החברה האמריקנית ועד סוכריות ג'לי. בסך הכל הוציא פיקאר כ-17 ספרי קומיקס, שהאחרון ביניהם, "Circus Parade", יצא ב-2009 ונכתב יחד עם ג'ים טולי.
בראיון ל-ynet ב-2004 אמר פיקאר על הסדרה המצליחה: "חשבתי שהחיים של כל אחד יכולים לעניין, למרות שחלק גדול מהפרטים של מה שנקרא אנשים רגילים אינם נחשבים חשובים מספיק. אבל אני חושב שהם כן חשובים מספיק, ויכולה להיות להם השפעה מדהימה על אנשים".
בשנה האחרונה פיקאר היה אורח בפסטיבל הסרטים היהודי בטורונטו, וסיפר שם שהוא בתהליכי כתיבת ספר על ישראל וכן ספר נוסף בשם "The Pekar Project". בין היתר אמר שם: "אני חייב לכתוב לפחות ארבעה ספרים בשנה כי אין לי שום פנסיה או ביטוח לאומי. אני חושב שבחלוף השנים עבודתי קיבלה את הכבוד הראוי לה וגם הקומיקס הפך לז'אנר אומנותי מכובד. הבעיה היחידה בקומיקס היא שהוא מכוון על פי רוב לילדים מטומטמים".