רעייתו של מרואן: הוא חשש לחייו, אך לא התאבד

מונה נאסר, רעייתו של איש העסקים המצרי אשרף מרואן, שמת בנסיבות מסתוריות בלונדון לפני כשלוש שנים, סיפרה היום (יום ב') לוועדה הבריטית החוקרת את נסיבות המקרה, כי בעלה הביע חשש לחייו בשנתיים שקדמו למותו. לדבריה, בתקופה זו הביע מרואן חשש לביטחונו וסיפר על "אויבים".

מרואן, חותנו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר ויועצו של הנשיא אנוואר סאדאת, הוא ככל הנראה המרגל שהזהיר את ישראל לפני מלחמת יום הכיפור. מאז שנות ה-90 טוענים גורמי מודיעין ישראלים כי מרואן היה למעשה סוכן כפול, שמסר אמנם מידע חיוני לישראל על המערך המצרי, אולם ברגע האמת העביר דיווח לפיו המצרים תתקוף בערב - בעוד שהתקיפה החלה בבוקר.

ביוני 2007 נפל מרואן מנסיבות לא ברורות ממרפסת דירתו היוקרתית בלונדון. הוא היה בן 62 במותו. ועדת החקירה הוקמה בניסיון לקבוע אם הוא התאבד, מת בנסיבות טבעיות או שמא מדובר בחיסול. בעקבות המקרה נפוץ גל שמועות, שאחת מהן האשימה את ישראל בהתנקשות כחלק מסגירת חשבונות עם מרואן. עוד הועלתה האפשרות שהמיליארדר המצרי התאבד כיוון שהיה בדיכאון וחשש מחיסול או שפשוט איבד את שיווי משקלו ונפל.

"אשרף תמיד אמר 'חיי בסכנה', אך הוא היה איש שלוקח סיכונים", סיפרה מונה נאסר בעדותה. לדבריה, הפעם האחרונה ששוחחה עם בעלה היתה שבוע לפני מותו. "הוא אמר לי 'ייתכן שיהרגו אותי'", ציינה ופסלה את האפשרות שמרואן התאבד. "הוא מעולם לא דיבר על התאבדות. אף פעם במשך 40 שנה. אפילו לא פעם אחת. הוא שמח מאוד להיות בגמלאות, שמח על כך שהאט את קצב חייו, ונהנה מנכדיו".

מרואן עבר להתגורר בלונדון בעקבות ההתנקשות בחייו של סאדאת. הוא עבר לתחום העסקי והוריד פרופיל. בהלווייתו בקהיר השתתפו בכירים בממשל המצרי ובהם בנו של הנשיא חוסני מובארק, גמאל. מובארק האב התייחס למותו של מרואן יממה אחרי הלוויתו ואמר כי "מרואן היה לאומן מצרי ולא היה מרגל של אף צד. הוא היה פטריוט ונאמן למדינתו, וביצע משימות פטריוטיות, אך עכשיו אינה העת לחשוף את מעשיו". דבריו רק הוסיפו למסתורין סביב הפרשה.

בראיון שפורסם עמה אתמול בעיתון הבריטי "אובזרוור", אמרה נאסר כי היא מאמינה שהמוסד אחרי לחיסולו של בעלה. "הוא ידע שהם נמצאים בעקבותיו. הוא נרצח על-ידי המוסד". בראש ועדת החקירה עומד הפתולוג וויליאם דולמן. הוועדה צפויה לסיים את עבודתה בתוך שלושה ימים.

אשרף מרואן עומד גם במרכזה של תביעת הדיבה שהגיש ראש אמ"ן לשעבר אלי זעירא, נגד ראש המוסד לשעבר צבי זמיר. ב-2004 יצא זמיר בהאשמה חמורה לפיה זעירא חשף את זהותו של מרואן ובכך גרם נזק חמור ליכולתה של ישראל לגייס סוכנים. זמיר העביר את תלונתו לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, כשעליה חתומים שניים מהקצינים הבכירים באמ"ן בתחילת שנות ה-70. בתגובה תבע זעירא את זמיר.

ביוני 2007, החודש שבו מת מרואן, פרסם שופט בית המשפט העליון תיאודור אור פסק בוררות ממנו משתמע כי זעירא אכן פרסם את שמו הסוכן המצרי. אור דחה את התביעה שהגיש זעירא וקבע שהאחרון לא הוציא את דיבתו רעה. עם זאת, ספסק הבוררות נאמר גם שזמיר חוזר בו מדברים שהטיח כלפי זעירא, שמהם יכול היה להשתמע כאילו האשים אותו בבגידה.

Read this article in English