קִלטו יהודים בכוח

הצעת החוק החדשה בעניין הגיור שוב הניחה על סדר היום הציבורי בעיה חשובה וגורלית, שמשום מה נקלעת לרדידות של שיקולים בין-מפלגתיים, בשעה שיש לה השלכות חשובות ביותר הן על דמותו של העם היהודי בארץ ובתפוצות והן על הבעיה הדמוגרפית בישראל.

• הסתמכות על נתונים שגויים ומוגזמים באשר לגודל האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל המערבית (יורם אטינגר ואחרים  חושפים את עיוות הנתונים). נתונים אלה מופרזים לחומרה, במגמה לזרז את בריחת מדינת ישראל מלב ארץ ישראל, תוך הסתרת העובדה שהקמת מדינה פלסטינית נוספת, הפעם ממערב לירדן, וקליטת פליטים לתוכה רק תחמיר את הבעיה הדמוגרפית.
• הצגת מאות אלפי עולים שאינם יהודים על-פי ההלכה כ"לא-יהודים" או כ"אחרים", מצג המחמיר עוד יותר את המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים, למרות שמדובר באנשים בעלי שורשים יהודיים, שבחרו להצטרף אלינו ולשרת בצה"ל.
  

הפקדת גיורם של מאות אלפי אנשים אלה, המביעים במעשיהם את רצונם להסתפח לעם ישראל, בידיה של רבנות ראשית ההולכת ומתרחקת מן הציונות לעבר החרדיות, ותביעתה של זו שהמתגיירים יסגלו לעצמם אורח חיים אורתודוקסי, משדרת לאנשים אלה שהם אזרחים מסוג ב' ויהודים מסוג ג'. הן משיקולים ציוניים והן משיקולים דמוגרפיים.

הקו המנחה צריך להיות הקלה, פישוט וזירוז של תהליך הגיור, ולא הערמת קשיים ומכשולים על דרכם וכפיית אורח חיים שאינו מקובל על מרבית אזרחי ישראל, דווקא עליהם. מדיניות כזו מרחיקה במקום לקרב, מקוממת במקום לפייס, ומשדרת עיוות: השתלטות הולכת וגוברת של הקו החרדי, הקו של מי שמשתמט משירות בצה"ל, על מנגנון הגיור, תוך פגיעה בציבור גדול שתורם לצה"ל ולחברה על אף היחס המרחיק כלפיו.