חוק הגיור מסכן אותנו
עיתוי גרוע במיוחד לאישור החוק של ח"כ דוד רותם: הוא פתח חזית מול יהדות התפוצות, שמהווה את בסיס הקשרים המשמעותי ביותר לישראל בעולם
נדמה כי כל כמה שנים עולה הצעת חוק הקשורה בדרך כלשהי בזהות יהודית, אשר למרבה הצער אינה לוקחת בחשבון את השלכותיה על יהדות התפוצות, דבר העלול לפגוע באחינו שמעבר לים. כעת מדובר בח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, ששב והעלה את הצעת החוק השנויה במחלוקת לגבי גיור בישראל.
לפני מספר חודשים, גם אז תוך ניסיון למחטף פרלמנטרי, גרמה הצעת החוק של רותם למהומה רבתי בקרב יהדות התפוצות, ובעקבותיה נכפה עליו ועל שותפיו לדעה תהליך הידברות בין נציגי יהדות התפוצות וגורמי ממשל בישראל בראשות יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי. למרות שתהליך זה עדיין בעיצומו, ,חוזר ח"כ רותם על הצעתו, כמו מבקש להשיג בהתגנבות פרלמנטרית את שיודע שלא ישיג בהידברות
.
שתי טענות עיקריות עומדות נגד הצעת החוק: ראשית, היא תקבע מונופול אורתודוקסי על גיור בארץ: לתופעה זו יהיו השלכות חמורות על ניהול החיים הקהילתיים בתפוצות, שכן המצב יעניק גושפנקא של מדינת ישראל למדיניות מבזה ומשפילה כלפי זרמים אחרים ביהדות.
שנית, וכפועל יוצא, היא תעמיד את היהדות הלא-אורתודוקסית, שהיא נושאת בעול של רוב הגיורים בחו"ל, במעמד קבוע ונחות על-פי חוק בארץ, ותבטל באופן בלתי דמוקרטי את ההישגים המשפטיים של תנועות אלו שהושגו בעמל רב משך שנים.
שתי טענות אלה מבססות האשמות של אפליה פסולה ופוגעות פגיעה חמורה בחופש הדת של יהודים רפורמים, קונסרבטיבים ולא- אורתודוקסים אחרים.
מה שמעציב במיוחד הוא שהסיכוי שיוזמתו של ח"כ רותם תפתור בעיות פנים-ישראליות ותהפוך את תהליך הגיור לנגיש, אנושי ומכבד יותר עבור גרים, הוא קלוש ביותר.
לעומת זאת הפגיעה של הצעה זו באחדות עם ישראל היא רבה. התוצאה של הטלת האחריות לאיוש בתי דין לגיור על הרבנים הראשיים (שכידוע אינם אלא עושי דברם של רבנים חרדים הנחשבים כבני סמכה רציניים יותר) ידועה מראש - התחרדות של אותם בתי דין שתחזיר את המדיניות הבעייתית הנוכחית למרות שאין זו כוונתם של יוזמי החוק, ותפגע ביהדות התפוצות שמרבית הגיורים שלה אינם אורתודוקסים.
והתיזמון! מה אפשר לומר על התזמון של הצעת רותם? אפשר לחשוב שמעמדה של ישראל בקרב העמים איתן מתמיד, ותהליך השלום הביא לתוצאות המיוחלות. יחסינו עם טורקיה פורחים, ואין עוד משטים העושים את דרכם לחופי עזה. הפער החברתי בישראל צומצם, ולכן היחסים עם יהדות התפוצות אינם כה חשובים... גם אם כל זה היה נכון, עדיין אין לפגוע ברוב המכריע של יהודי התפוצות, להעליב את תפיסותיהם הדתיות, להתעלל בגרים שלהם ולבוז לרבניהם.
פתיחת החזית מול יהדות התפוצות, המהווה את בסיס התמיכה וקשרי החוץ החשוב ביותר שלנו בעולם אינה משרתת כל מטרה. אי אפשר לקיים את מערכת היחסים עמה על בסיס תרגילים פרלמנטריים כוחניים, אלא רק על בסיס הידברות שוטפת.
ד"ר אדוארד רטיג מייצג בארץ את "AJC הוועד היהודי האמריקני"