לימודי הליבה מצטמקים: כמה לומדים בפרטיים?

פחות ופחות תלמידים לומדים את מקצועות הליבה: שרת החינוך לשעבר יולי תמיר והשר הנוכחי גדעון סער הכריזו כי בכוונתם להקשות את פתיחתם של מוסדות חינוך פרטיים, כדי שיותר תלמידים ילמדו את מקצועות הליבה. אך מבדיקת ynet עולה כי מספרם של הלומדים באותם מוסדות לא רשמיים - רק הולך ועולה בשנים האחרונות. 

בדיון שנערך היום (יום ד') בנושא במליאת הכנסת אמר שר החינוך, גדעון סער, כי מדובר בבעיה אמיתית. לדבריו, "לא צריך לגשת לנושא מתוך מלחמת תרבות, אלא מתוך שונות תרבותית". לדבריו, "ביסוד העניין יש להתייחס לצורך להקנות מיומנויות רלבנטיות בשוק העבודה ולחברה בשנת 2010 ובשנים הבאות".

לפי הנתונים שהגיעו ל-ynet, בעוד שלפני שנתיים היווה החינוך הרשמי כ-72% מכלל מערכת החינוך, הרי שבסיומה של שנת הלימודים

 האחרונה עומד מספר התלמידים בחינוך הרשמי על 70.6% בלבד. לעומת זאת, מתחזק החינוך במוסדות המוכרים ומוסדות הפטור - אותם בתי ספר פרטיים, המלמדים באופן חלקי את תוכנית הלימודים הנדרשת על ידי משרד החינוך.

החינוך המוכר, שאינו רשמי, המכיל רבות מרשתות החינוך החרדיות, ביחד עם מוסדות הפטור החרדיים עמד השנה על כמעט שליש ממערכת החינוך - 29.4% מכלל התלמידים. לפני שנתיים, היה מספר תלמידי מוסדות המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור 28.11%.

תמונת המצב מצביעה גם על התחזקותו האיטית בחצי אחוז בשלוש השנים של הזרם החרדי. השנה למדו 335,114 תלמידים ותלמידות (לא כולל בנים בחינוך העל יסודי בישיבות) המהווים 17.79% מהתלמידים במערכת החינוך. זאת, לעומת 312,353 תלמידים לפני שנתיים, שהיוו אז 17.24%.

במגזר הלא יהודי (ערבי, בדואי, צ'רקסי) נותר האחוז ללא שינוי. בשנת הלימודים החולפת למדו שם 488,163 תלמידים, המהווים 25.9% ממערכת החינוך. זאת, לעומת 467,138 תלמידים לפני שנתיים שהיו 25.78%.

מה זה ליבה?

לימודי הליבה נועדו לצמצום פערים, תוך יצירת בסיס משותף של תכנים, מיומנויות וערכים לכל התלמידים מכל המגזרים. שבעה מקצועות ליבה אותם דורש משרד החינוך ללמד הם: עברית (שפת אם), מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה והחל מהשנה הבאה מקצוע נוסף - יהדות וציונות.

מי שלא מלמד את הליבה נפגע תקציבית על ידי משרד החינוך. על החינוך הרשמי - ממלכתי מלכתי-דתי, ממלכתי ערבי - ללמד 100% מתוכנית הליבה ולעמוד בסטנדרטים, במקצועות עברית או ערבית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. על החינוך המוכר שאינו רשמי - חינוך עצמאי, מעיין החינוך התורני - ללמד 75% מתוכנית הליבה ולעמוד בסטנדרטים ב - 75% מהמקצועות עברית-ערבית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. על מוסדות הפטור ללמד 55% מתוכנית הליבה.

יש מי שחושש מהתחזקות מוסדות החינוך, שלא מלמדים את מקצועות הליבה. מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת, הרב גלעד קריב, אמר: "יש פה פצצת זמן כלכלית חברתית ודמוקרטית ערכית. ככל שהמספרים עולים בחינוך שאינו רשמי כך היקף הנזק גדול יותר לחברה הישראלית. הנזק עולה בטור הנדסי, לא רק נזק שנגרם לתלמיד בחינוך חרדי נוצרים אינספור

 מעגלים חדשים של עוני. הציבור הישראלי הלא חרדי, שהוא עדיין הרוב המכריע במדינת ישראל, יצטרך לבנות חיים משותפים בישראל עם ציבור הולך וגדל, שלא שותף לחיים דמוקרטים ואזרחיים ולא יכול להיות שותף ביצירת חיים כלכליים משותפים".

הרב קריב הציע כצעד ראשון לפתרון הבעיה "לחזק את החינוך הרשמי, בדגש על פריפריה ולהעניק עדיפות ברורה לחינוך הרשמי על פני כל אופציית חינוך שאיננה ממלכתית". הוא האשים את משרד החינוך, שלדבריו "מכשיל עצמו במכוון מלאכוף הוראות חוק ולוודא שבבתי ספר חרדים עד מתקיימים לימודי הליבה. זאת, מטעמים פוליטיים ומחשש להכעיס מגזר פוליטי חרדי".