לידיעת תושבי תל אביב - אפשר גם אחרת

150,000 אלף תושבים מתגוררים בזלצבורג, העיר הרביעית בגודלה באוסטריה, ואחת היפות באזור הרי האלפים שבלב אירופה. מספר דומה של תושבים מאכלסים כמה עשרות עיירות וכפרים בפריפריה הקרובה לה, וכחמישה מיליון תיירים פוקדים אותה מדי שנה. בחישוב פשוט, מאות אלפי תושבים מסתובבים בה על בסיס יומיומי, מיליוני תיירים על בסיס שנתי. ובכל זאת, בעיר הזו כמעט ואין פקקי תנועה.

האוטובוס מגיע בזמן, לא מתעכב, נוח ונקי ושקט (תצלום: צביקה בורג)

התשובה שכולנו אמורים כבר להכיר, היא אחת. כמו באינספור ערים באירופה, גם בזלצבורג רגילים התושבים לתחבורה ציבורית יעילה וזולה. אפשרות התניידות ממקום למקום במחיר שווה לכל נפש, אך בעיקר ביעילות לדוגמה. כזו שמשכנעת אזרחים ותיירים להשאיר את המכונית הפרטיות ליד הבית או בחניונים מחוץ לעיר הגדולה. כי האלטרנטיבה העממית טובה יותר.

ואם מישהו מכם חושב שרק פרויקט גרנדיוזי רב-ממון ומורכבות הנדסית מאפשר זאת, כפי שבישראל מנסים בדרך כלל לשכנע אותנו להאמין, טעות בידו. בזלצבורג יש רשת פשוטה וברורה של כ-20 קווי אוטובוס החוצים את רחובות העיר לאורכה ורוחבה. מרביתם דו-מפרקיים, בעלי צמד מנועים - חשמלי הניזון ממערכת כבלים הפרוסה מעל הרחובות הראשיים בלב העיר, ודיזל המיועד לשימוש ברחובות בהם לא נפרסו כבלי חשמל.

האוטובוסים נעים על מסלולים המיועדים להם בלבד, כך שאין מי שיפריע להם. מה שאומר שאין שום סיכוי לגלות בנתיבי התחבורה הציבורית של זלצבורג מכוניות שננטשו "רק לרגע" כדי לקנות שתייה, עיתון או סיגריות או פיצוחים; אין מצב שבעל מוסך יהפוך את נתיב התחבורה הציבורית למשטח לטיפול במכוניות; לא ייתכן, שמשאית הפורקת סחורה "רק לשנייה" תעשה את זה בנתיב האוטובוסים. זה לא יקרה, כי חומרת העונש שיחטוף בעל הרכב הלא מתחשב, משכיחה ממנו כל רצון להסתכן.

גם תדירות האוטובוסים מדהימה. בכל 10 דקות לכל היותר פוקד אוטובוס, בכל קו, כל תחנה. לוח הזמנים? כמו שניחשתם, מדויק להפליא. על כל תחנה בעיר תלוי שלט המודיע באיזו שעה בדיוק יגיע אוטובוס, בכל קו, לכל תחנה. גם אצלנו יש ניסיון לעשות זאת, עם הבדל אחד ברור - בזלצבורג הוא גם מגיע בשעה היעודה. הקדים משום מה? הנהג יחנה בתחנה וימתין עד שיגיע הרגע לזוז, לא שנייה קודם. אגב, רק בודדים רוכשים כרטיס נסיעה באוטובוס, ומפריעים לנהג. כולם מצוידים בכרטיסי תחבורה משולבים, אוטובוס-רכבת, המאפשרים למערכות התחבורה הציבורית לפעול יחד, מהר וביעילות.

עם מערכת אוטובוסים כזאת, אין פלא שקשה להיתקל בפקקים בתוך העיר. לא תמצאו כמעט אנשים העובדים בעיר שמגיעים לעבודתם במכונית הפרטית. בשביל זה יש רכבות ואוטובוסים המובילים אתם מהפריפריה לתחנה המרכזית שבעיר הגדולה. מי שמתעקש להגיע לעיר במכוניתו הפרטית, משאיר אותה באחד מחניוני ה"חנה וסע" שבשולי העיר וממשיך את דרכו באוטובוס.

התיירים? כאמור, כחמישה מיליון מהם פוקדים את האטרקציות השונות בזלצבורג מדי שנה. רובם מצטיידים בכרטיס עירוני או אזורי, שמקנה להם נסיעה חופשית באוטובוסים וכניסה חינם (או הנחה ניכרת) לעשרות אטרקציות ואתרים בעיר ובסביבתה. כמו תושבי העיר, גם התיירים משאירים את המכוניות השכורות שלהם בחניונים שמחוץ לעיר ועושים את דרכם, מאתר לאתר, בעזרת שירות האוטובוסים היעיל.

ואצלנו בתל אביב? מהומת אלוהים, בלגאן וכאוס מתמשך. רשות ציבורית אחת מנסה זה שנים להקים קו אחד בודד של רכבת קלה בעלות דמיונית של למעלה מתריסר מיליארדי שקלים; רשות ציבורית אחרת מקדמת סלילת נתיבי אגרה, שיובילו מכוניות פרטיות מהפריפריה לתוך העיר בתשלום. רשות ציבורית שלישית מציעה להטיל אגרות גודש כדי לחייב את אותן מכוניות תשלום נוסף, ובה בעת מציעה רשות אחרת למנוע הקמת חניונים בתוך העיר, כדי שלאותן מכוניות שבעליהן ישלמו תמורת הכניסה לעיר לא יהיה היכן לחנות.

ואוטובוסים? מסלוליהם נקבעו עוד בימי המנדט הבריטי, לפני 60 או 70 שנה, ועם התפתחות העיר האריכו אותם, צפונה ודרומה, מזרחה ומערבה, בשיטה המוכרת של טלאי על-גבי טלאי. תדירות קבועה? נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית? הנעה חשמלית נקייה ושקטה? כרטיס משולב ומשתלם לרכבת ולאוטובוס? הצחקתם את שר התחבורה ואת ראש העיר גם יחד.

בזלצבורג ובעשרות ערים אחרות באירופה ובעולם מוכיחים יום-יום שאפשר לנהל מערכת תחבורה יעילה באזור אורבאני צפוף באופן פשוט, זול ויעיל. אצלנו מתפרנסים בינתיים היטב אין ספור מנכ"לים, סמנכ"לים, יועצים, רואי חשבון ועורכי דין מ"דחיפה" של פרויקטים שונים ומשונים, שנועדו לפתור בעיות שבעולם הרחב פתרו מזמן, אבל אין סיכוי שהפקקים בכניסות לעיר הגדולה ייעלמו אפילו בסוף העשור הבא.

מצטער שהרסתי לכם את סוף השבוע.