ועדת הכלכלה תדון מחר בזכויות קשישים וחולים

מי שאי פעם התקשר בעסקה עם חברת שירותי רפואה דחופה, ודאי נתקל לא אחת בשיווק אגרסיבי, התחייבות לטווח ארוך מדי והמשך עסקה גם אחרי מות הצרכן. ועדת הכלכלה תדון מחר בהצעת החוק "עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה" של סגנית שר התמ"ת אורית נוקד, לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שמבקשת למתן את החוליים הנפוצים בעסקאות האלה.

מטרתה של הצעת החוק, שהיא למעשה הצעה לתיקון החלק בחוק הצרכן חוק הגנת הצרכן שעוסק בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הינה הסדרת זכויות הצרכנים, בדרך כלל קשישים וחולים, הנקשרים בעסקה מתמשכת לרכישת שירותי רפואה, לרבות התקנת לחצני מצוקה, התקנת מכשיר א.ק.ג, הזמנת אמבולנסים ושירותים אחרים.

לפי ח"כ נוקד, ההצעה באה בעקבות תלונות רבות, שמעלות חששות להטעיה וניצול חולשתם של הצרכנים הנקשרים בעסקאות הללו, לרבות הפעלת לחץ על הצרכנים להתקשר בעסקה שלא בהכרח נוחה או טובה להם. החוזים הינם חוזים אחידים שאינם ניתנים למשא ומתן וכמו כן, מדובר בשירות, שלעיתים, עבור אוכלוסיית היעד שלו, נחשב לשירות חיוני עד כדי תלות.

עיקרי החוק המוצע: החולה נפטר - החוזה נגמר

חוזה בכתב ולא בע"פ: כדי מנת למנוע הטעיית הצרכן, הצעת התיקון לחוק הגנת הצרכן מבקשת לקבוע כי העסקה תהיה בחתימה על חוזה בכתב ולא למשל בטלפון בלבד.

לפני שחותמים חוזה: טופס גילוי: העוסק ימסור לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס גילוי שיימסר בנפרד מהחוזה ובו יפורטו התנאים המהותיים של העסקה כגון, פרטי העוסק, פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות פריסתם וזמינותם.

זכות ביטול של עד 30 יום: צרכן שמתקשר בעסקה מתמשכת של שירותי רפואה יוכל לבטל את העסקה בתוך 30 ימים מיום החתימה על החוזה או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי, לפי המאוחר. בחר הצרכן לבטל את החוזה כאמור, העוסק לא יגבה ממנו דמי ביטול כלשהם.

חוזה לשנה בלבד: אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא החתמת הקשישים והחולים על חוזים ארוכי טווח, לתקופה של 3 עד 5 שנים, ללא אפשרות לסיים את ההתקשרות בין הצדדים או לחלופין סיום ההתקשרות תמורה תשלום "קנס" כספי גבוה עד כדי תשלום מלוא התמורה. לכן, בהצעה נאמר כי במקרה שהעוסק מחתים את הצרכן על עסקה לתקופה קצובה ושלא ניתן להשתחרר ממנה בכל עת בהודעה מוקדמת, הזמן הסביר לכבילת הצרכן לא יעלה על שנה אחת.

הארכת עסקה מוגבלת: לפי ההצעה, הארכת העסקה תהיה בכל פעם לתקופה נוספת של חצי שנה, ובלבד שלא ישונו תנאי העסקה. אם ישונו תנאי העסקה העוסק יחויב לקבל על כך הסכמה מפורשת של הצרכן.

כרטיס אשראי - חיוב רק אחרי 30 יום: בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שנעשתה באמצעות כרטיס אשראי, המנפיק לא יחייב את כרטיס הצרכן בסכום המחייב לפני שחלפו 30 ימים מהיום שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על עסקה בין הצרכן לעוסק. הסיבה: לתת לצרכן זמן מספיק להתחרט מבלי שיהא עליו לבטל עסקת אשראי.

החולה נפטר - החוזה נגמר: קיימות תלונות רבות לפיהן כשחולה נפטר, החברה מסרבת לסיים את ההתקשרות, בטענה כי בן הזוג או יורשיו ממשיכים להיות קשורים בעסקה ומחויבים לשלם את תמורתה, עד תום תשלום סכום עלותה. לפיכך הצעת החוק מבקשת לקבוע התניה בחוזה, הקובעת במפורש או במשתמע, כי לאחר שהצרכן נפטר או עבר לדיור מוגן, בית אבות או אשפוז סיעודי, יראו את החוזה מאותו מועד כבטל מאיליו.  

הפרת החוק - עבירה פלילית: הצעת החוק מבקשת לקבוע בסעיף 23 לחוק, שהפרת תיקון חוק זה תהיה עבירה פלילית כמו כן, מוצע לתת לצרכן זכות להגיש תביעה לפיצוי לדוגמה. 

יוזמת ההצעה, סגנית שר התמ"ת אורית נוקד: "קיים צורך אמיתי באישורו של החוק על מנת לקבוע כללים ברורים וקבועים בכל עניין שרותי רפואה דחופה. הצעת החוק תעגן את זכויותיהן של אוכלוסיות מוחלשות, שלפעמים מתקשים בקריאת חוזה בעברית, ותשים סוף להטעיות ומניפולציות שחברות רבות מבצעות כלפי אוכלוסיות אלו". עוד אומרת נוקד כי "בהיותה יו"ר השדולה למען הגמלאים קיבלה תלונות רבות על ניצול ומצוקה של קשישים בתחום זה ולכן החליטה להילחם בתופעה".