שתף קטע נבחר
 

זקוקים לשירותים ברכבת? תתאפקו, לא נורא

הנסיעה ברכבת ישראל מתל אביב לירושלים, עשויה להיות אירוע משמח עבור מי שזמנו בידו, ומעוניין להביט בנוף החולף לו באיטיות מענגת. עבור מי שעושה את הדרך וזקוק לשירותים, העסק מעט פחות מענג. תני גולדשטיין מביא לכם סיפור, שלא מריח טוב כל-כך

זה ממש לא סוד שהנסיעה ברכבת מתל-אביב לירושלים היא סיוט., לרוב - סיוט מיותר. ב-102 דקות (לפחות) של טלטלה בין הרים וסלעים, גומעת רכבת ישראל מודל 2010 את המרחק העצום של 60 קילומטרים תמימים, אותם ניתן לנסוע במכונית או אוטובוס בפחות מ-60 דקות. קומץ הנוסעים שבכל זאת עושה את זה לעצמו, נחלק מניסיוני לשלושה סוגים: כאלה שיש להם המון זמן פנוי, וממש מעוניינים ליהנות מהנוף היפה של עמק נחל שורק, הנחשף לפניהם באיטיות ומבלי לאמץ את הרגליים; נוסעים שצריכים להגיע לשכונת מלחה, שבה נמצאת התחנה היחידה של קו ההזוי; ונוסעים שנדרשים לתא השירותים בדרך.

 

אם שאלתם, אני הייתי נוסע מהסוג השני: הוזמנתי לאירוע שהתקיים במרכז הספורט באצטדיון טדי, חמש דקות הליכה מתחנת הרכבת של הבירה. אבל מרבית הנוסעים האחרים היו דווקא מהסוג השלישי: נשים בהריון, אנשים עם תפקוד מערכות בריא, ובעיקר משפחות עם פעוטות שזה עתה נגמלו, וילדים קטנים שלא יודעים להתאפק. כאלה שנסיעה של שעה באוטובוס, או במכונית בכביש המהיר, עשויה להסתיים אצלם במכנסיים רטובים וצווחות אימים.

 

אלא שלנוסעים אלה, וגם לאחרים, ציפתה ברכבת של השבוע שעבר הפתעה. זמן קצר אחרי תחנת רמלה, נדרשתי לתא השירותים. עניין פשוט ומקובל והגיוני. לא מבחינת רכבת ישראל, מכיוון שלאחר מספר דקות המתנה, גיליתי כי צמד התאים הבודדים ברכבת, ריקים ונעולים. פקח הרכבת שזיהה אותי עומד מבולבל מול התא המיותם, הסביר לי את ההתפתחות המורכבת: "אין שירותים ברכבת", כך אמר בפשטות ומבלי למצמץ. "שני התאים מקולקלים", הוסיף והסביר את עובדות החיים. לשאלה מה עלי לעשות, ענה הפקח במהירות מיומנת: "לאן אתה, לירושלים?", שאל. כשהשבתי בחיוב, אורו עיניו. "אז חכה עד בית שמש. שם ניתן לנוסעים לרדת, ללכת לשירותים בתחנה, ולחזור". הוא לא צחק.

 

יופי של דיל מציעים לנו ברכבת. דיל די מסריח אם יותר לי להוסיף: לא רק נסיעה שאורכת פי 2 מאלטרנטיבות אחרות, גם 10 דקות המתנה לצורך שימוש בשירותי התחנה עבור כל הנוסעים שזקוקים לשירותים. ובנוסף, ולמרות הכל, גם להתאפק את אותן 50 דקות שהיית נאלץ להתאפק אם היית נוסע בדרך אחרת. אין ספק, תוכנית פעולה מצוינת למשפחה ירושלמית טיפוסית, עם שלושה, ארבעה או חמישה ילדים קטנים, שחייבת להחליט אם להוריד את כולם בבית שמש, או לשלוח לתחנה רק את מי שהשלפוחית שלו כואבת במיוחד, ולקוות שגם יחזור.

 

כשבכל זאת ביקשתי הסבר מהפקח, אמר האחרון כי "גילינו את זה רק בנגלה הקודמת". כשהבעת התדהמה עדיין לא הוסרה מפני, הוסיף כי "צריך אינסטלטור בשביל לתקן את זה. אין לנו מספיק רכבות בשביל להשבית רכבת בגלל בעיה כזאת. ובכלל", עכשיו הוא כבר כעס, "למה השירותים מקולקלים?" שאל. ניסיתי לחשוב על תשובה הולמת, רעיון מקורי כלשהו, אבל הוא הקדים אותי: "כי אנשים זרקו לשם דברים. ראית פעם איזה ג'יפה אתם (הנוסעים, ת.ג) זורקים לשם? תפוחים, ניירות, שוקולדים, איזה גועל נפש". אז הנוסעים אשמים, שאלתי. "כן", ענה הפקח.

 

אגב, כדי להפוך את הסיפור לביזארי עוד יותר, בסופו של דבר התברר שלא כצעקתה: נוסעים שדווקא התעקשו, גילו כי אחד התאים דווקא תפקד. זאת אומרת, מסוגל היה לתפקד לאחר שהפקח פתח אותו באמצעות מפתח. וראו זה פלא, התא היה נקי באופן סביר. טוב, אם לדייק, מלוכלך באופן מניח את הדעת. האסלה הייתה אמנם מלוכלכת באופן שמנע ממני להביט בה, אבל לא מדובר היה במשהו שאינך רגיל למצוא בשירותים ציבוריים אחרים. כשנשאל מדוע התא היה סגור, הסביר הפקח כי "לדלת התא יש חיישן אוטומטי, שנועל אותה כשהשירותים לא תקינים". אכן, רכבת היי-טק יש לנו, כיאה למעצמה טכנולוגית כמו ישראל.

 

אבל לא כל הנוסעים היו עקשנים מספיק כדי לזכות וליהנות מהתא המתוחכם. ועם הגעתה של הרכבת לבית שמש, הודיע הפקח: "אנחנו עושים הפסקה קצרה של כמה דקות כדי לאפשר למי שצריך ללכת לשירותים. אני מבקש ממי שיורד מהרכבת להודיע למנהל התחנה, אחרת הוא עלול לפספס את הרכבת כשהוא חוזר". אתם קולטים את הבדיחה?

 

עכשיו, כדאי להבהיר משהו. תקלות וקלקולים קורים בכל מקום. אלא שהסיפור הזה באמת מריח לא ממש טוב. ובעיקר מעלה - שוב, בפעם המי-יודע-כמה - שאלות קשות הנוגעות ליחסה של רכבת ישראל לנוסעים המשלמים במיטב כספם כדי להיעזר בשרותיה. למשל, שאלה אחת פשוטה: אם אכן ידעו על הבעיה בתאי השירותים, ולא ניתן היה לתקן את התאים בזמן שנותר עד הנסיעה הבאה, האם לא היה מקום להודיע לנוסעים מראש על התקלה?

 

נגיד, באמצעות שלט קטן על הקופות ומכונות הכרטיסים בתחנות, שיאפשר לנוסעים לוותר על התענוג מראש, או לדעת להיכן הם נכנסים ומה המחיר אותו יאלצו לשלם? לפחות בתחנות העיקריות, תל-אביב וחיפה, בהן ממילא יש אוטובוס חלופי? משהו כמו "נוסעים יקרים: עקב תקלה (שנגרמה באשמתכם כמובן) ברכבת לירושלים אין שירותים, אתכם הסליחה"? ואתם יודעים מה, לא היה קורה כלום אם בעקבות תקלה שאינה ניתנת לתיקון, היו מבטלים את הנסיעה האחת, שולחים את הנוסעים באוטובוס, ומתקנים את השירותים לטובת הנסיעות הבאות?

 

מבחינת רכבת ישראל, התשובה שלילית. "רכבת ישראל עושה כרגע שימוש בכל הצי הנייד העומד לרשותה. הרכבות הנוסעות בקו ת"א-ירושלים מצוידות במערכת שירותים רגישה, אשר ננעלת אוטומטית ברגע שישנה תקלה כלשהי במערכת, הנגרמת לרוב בשל ניירות או חיתולים המושלכים אל האסלה. הרכבות בקו זה עוברות טיפול במהלך הלילה. האופציה היחידה לטיפול בתקלות במהלך יום העבודה - היא ביטול הנסיעה.

 

"רכבת ישראל משתדלת לתת פיתרונות לנוסעים במקרים של תקלות ועושה כל שביכולתה למנוע ביטולי נסיעות ועוגמת נפש. רכבת ישראל תבדוק את התנהלותו של הפקח באותו האירוע".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוצים פיפי? תתאפקו
צילום: קובי קואנקס
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים