האקר טורקי פרץ אליך? מגיע לך!

אתם יודעים מה מעצבן אותי? בכיינים, שלא לוקחים אחריות על הטעויות שלהם. אלפי ישראלים מצאו את עצמם ממררים בבכי או שוקעים בקינה הוגה, כאילו השתתפו בפרק הסיום של glee, כשגילו שטורקים אכזריים פרצו להם לאתר, או חדרו אל קודש הקודשים – הפרופיל שלהם בפייסבוק, אפילו בלי להוריד נעליים בכניסה.

הטו אוזן (או עין), נפגעי ההאקרים באשר תהיו, והקשיבו לי: מגיע לכם. הבאתם את זה על עצמכם - בזלזול ילדותי, סקרנות של עגל ובורות מביכה באורחות האינטרנט. עכשיו, שבו והבינו למה.

למי שבילה את החודש האחרון במדיטציה על איזה הר בנפאל, דעו לכם שבגלל אירוע המשט לעזה - וההתנגשות הפומבית בין הנהגת טורקיה להנהגת ישראל שבאה אחריו, לא ממש מתים עלינו כרגע בארץ הקזינו בה הכל כלול.

וכששונאים מישהו בעידן הדיגיטלי, מה יותר מספק מלפרוץ לו לאתר, ולשתול מסרים שמסבירים מדוע? אני יכול לחשוב על כמה אופציות –  החל מלשוחח עם חבר ועד למיון הגרביים שלי בזעם. אבל בטורקיה חשבו אחרת, ופרצו לאלפי חשבונות פייסבוק וג'ימייל, ולאתרים ישראלים רבים.

עשית את זה לעצמך

זוכרים שלחצתם לפני חצי שנה על כפתור ה-Like כדי לראות את אנג'לינה ג'ולי בלי איפור רגע לפני שפוגע בה צונאמי ומפיל אותה על שני כוכבנים מ"האח הגדול" באמצע סצנה לוהטת - ופייסבוק התנתק לרגע וביקש שתכניסו מחדש את השם והסיסמה (12345, יה! איזו סיסמה מקורית, איינשטיין), מה חשבתם שקרה?

כלום. נכון? אז מהצד השני של הרשת, קיפץ לו מחמוד הטורקי בעליצות, כשראה שעוד פראייר עם IP ישראלי נגס בפיתיון. "עוד חמישים כאלה", חשב לעצמו, "ואוכל למכור את כל הרשימה לבן דוד שלי, צלאח העשיר, ולרדת על רחת לוקום ובירה מיובאת". צלאח הטורקי העשיר, אגב, עובד ב-"אגודת ידידי החמאס", סניף אנטליה, וברשימות שלו יש הרבה יותר מחמישים פראיירים כמותכם.

פרופיל של פראייר 

מחמוד הטורקי לא שונא אתכם. בשבילו, אתם ביזנס. בדיוק כמו עבור מי שמוכר לכם דיסק צרוב של סטאלוס ואורן חן בתחנה מרכזית זו או אחרת, או הבנק שמאשר לכם הלוואה להסרת שיער בלייזר מכל הגוף. הוא לא שונא אתכם. ממש לא.

תחשבו רגע בהיגיון: אם מישהו היה מבקש מכם שם, כתובת וטלפון באמצע הרחוב, ומבטיח שיראה לכם תמונות של חתולים נוסעים על סקייטבורד בתמורה, לא הייתם מסכימים, נכון? אז למה כשזה מגיע במצגת למייל כולם ממהרים להרשם לאתר ששלח אותה?? בקיצור, הבנתם מה חלקכם בפריצה.

פרצו לך לאתר? ספר לסבתא

כשמדובר באתרים המצב אפילו יותר מביך. משתמשים שנכנסים לאתר שלהם בוקר אחד, כשבליבם שיר ובעיניהם ניצוץ מופתעים לגלות שם תמונה של אוניה ועליה דגל פלסטין, יחד עם כיתובים אנטי ישראליים (לרוב, בשגיאות כתיב) באנגלית. ביאושם, הם פונים אל התקשורת.

כאשר מדובר באתר הנותן שירות חיוני למדינה או לציבור לקוחות רחב – זו בעיה שמצריכה תיקון, ודיווחנו על לא מעט אתרים שכאלה שנפרצו. אבל רבים מהנפרצים למיניהם אשמים בכך אשמה מלאה, ומן הראוי שיתקנו זאת בשקט - ובמקום להכריז על כך בראש חוצות, בנוסח הבא:

"אתר אולמי 'חדוות החילזון' נפרץ על ידי האקרים טורקיים חסרי רחמים! הרשעים חסרי הלב שמו איור של ספינה ודגל פלסטיני, היכן שלפני שעה קלה היתה תמונה מחתונתם של שמעון ולודמילה!" אומרת ההודעה לעיתונות.  ממש שוד ושבר.

לא מעט חברות רכבו על מגיפת הפריצות הזו, ופרסמו ללא בושה: "מאולמי חדוות החילזון נמסר כי התקלה בטיפול, ובקרוב יחזור האתר לתפקוד מלא, כולל עמוד המבצעים לבר-מצווה, חינה ויום האם, עם הנחות לקבוצות ובר אקטיבי כלול". 

מי שמשתמש במגיפת הפריצות מטורקיה כדי לקדם את העסק שלו הוא אולי בעל אינטרס ברור, אבל מנצל ניצול ציני ודוחה את המצב שנוצר. מה גם, שאם היה דואג שהשרת עליו מתארח האתר שלו היה מאובטח כמו שצריך , זה לא היה קורה.

אין מזל, אין שכל

הנפרצים עוד מעזים להתבכיין ולספר כמה שהם מסכנים וקורבנות. מי שמשאיר את הכל לידי המזל,  כדאי שיתמרמר בשקט ויתקן את המעוות. דמיינו לכם את ישראל ישראלי, נכנס אל תחנת משטרה ויושב אצל שולחנו של הפקד שועלי, כדי להגיש תלונה על פריצה. "לקחו לי את הטלוויזיה!" מפטיר ישראלי בכעס.

"כל מה שעשיתי היה להציב אותה מול הדלת, לפתוח אותה לרווחה, ולהניח עגלה קטנה כדי שלא יהיה קשה להוריד אותה במדרגות. אפילו שמתי חלב ועוגיות על השולחן, ואז טסתי לשבועיים באנטליה (שמעתי שממש זול לנסוע לטורקיה עכשיו)", הוא נאנח. "אני לא מאמין שגנבו לי את הטלוויזיה!".

הפקד שועלי נאנח גם הוא, ומסמן V על מסך המחשב שלפניו, בתוך תיבת "עוד ממורמר שלא נוכל לעזור לו".

בין האינטרנט לכדורסל

דמיינו לכם ילד בכיתה ג' שנקלע למגרש כדורסל בפעם הראשונה, עומד מתחת לסל, מרים ראשו מעלה – וממתין. אם היה מכיר את אורחות המשחק, היה יודע שלא חכם לעמוד שם, אם הוא לא רוצה להיפגע מן הכדור. אתם משתמשים ברשתות חברתיות? יש לכם אתר? זכרו את החוקים, היו מודעים ולא תצטרכו לבכות אחר כך.

ברוכים הבאים לאינטרנט. עקרונית, כל אחד יכול להגיע אליכם, לאסוף עליכם מידע ולפרוץ אליכם. אבל אם לא תציגו בפניהם פירצה יפה ומקושטת, לא יפגעו בכם.

וזה הרי כל כך קל: לא מקליקים על כל שטות ששולחים לכם במייל, בטח אם הגיעה ממישהו שאינכם מכירים. מוודאים שהשרת שעליו מתארח האתר שלכם מאובטח,  ואם יש לכם חשד לחדירה אל קודש הפייסבוק או ג'ימייל - פשוט החליפו סיסמה.