מימן מוביל על תשובה במירוץ למכרז הגז הענק
מערכה חדשה בהתמודדות בין יצחק תשובה ליוסי מימן: מכרז בהיקף של 30 מיליארד דולר לאספקת גז שפרסמה חברת החשמל. הדרישה להתחלת האספקה כבר ב-2014 עשויה להכריע את ההתמודדות בהתאם למוכנות הקבוצות
מחליפים את תחנות הכוח הפחמיות בטורבינות גז: חברת החשמל פרסמה אתמול (ג') מכרז לקבלת הצעות מחיר (Request for Proposal) לרכישת גז טבעי בהיקף של 2.24 BCM (מיליארדי מ"ק). המכרז נאמד ב־25 עד 30 מיליארד שקל, ואספקת הגז תיעשה מיולי 2014 ולתקופה של 15 שנה.
ההצעות למכרז יוגשו עד 24 באוגוסט הקרוב. שני ספקי הגז הטבעי למשק בישראל צפויים להתחרות במכרז החדש: ים תטיס בבעלות יצחק תשובה ו־EMG המצרית שבה מחזיק יוסי מימן. רכש מבריטיש גז, המחזיקה בעתודות גז מול חופי עזה, אינו עומד על הפרק מכיון שאינה עומדת בדרישות הכמותיות של המכרז.
במכרז החדש החברה מציינת שמדובר ברכש עבור חלק מיחידות הייצור שפועלות במתחמיה, במטרה להסב אותן מעבודה מפחם לעבודה בגז טבעי. נכון להיום, כמחצית מייצור החשמל נעשה באמצעות פחם, 45% באמצעות גז טבעי והשאר באמצעות סולר. בחברת החשמל מסרבים לומר אם מהות המכרז היא הסבה חלקית לעבודה בגז של תחנת אורות רבין בחדרה או גם עבור התחנה החדשה שאמורה לקום באשקלון. עם זאת, גורמים במשק האנרגיה מעריכים שהיקף רכש בסדר גודל שכזה גדול מספיק גם עבור התחנה החדשה בדרום. כפי שנחשף ב"כלכליסט", חברת החשמל בדקה זה כבר אפשרות להמיר חלק מיחידות הייצור הישנות לעבודה בגז.
עיון בפרטי המכרז מעלה שחברת החשמל דורשת שמחיר הגז שיגיע לתחנות הכוח שבבעלותה לא יעלה על מחיר הפחם. דרישה נוספת היא גישה מוכחת למאגרי גז בהיקף הנדרש (2.24 BCM בשנה) כמו גם קיומה של נקודת קליטה לגז.
שני ספקי הגז הנוכחיים עומדים בתנאים אלו, אולם לא ברור אם שניהם יכולים לספק את הכמות הדרושה. בשבוע שעבר דחתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את החלטתה היכן להקים את נקודת הקליטה לקידוחי הגז מתמר, כך שלא ברור מתי יצליחו היזמים להביא אותו לישראל.
הסיבה: מאגר ים תטיס מורכב משני שדות - MARY B שמכיל כ־26 BCM ומאגר נועה שמכיל 7 BCM, אולם עד היום טרחו היזמים לפתח רק את המאגר הגדול מתוך הנחה שעד 2012 הם יצליחו להביא לחופי ישראל את המאגר העצום ב"תמר" שמכיל כ־250 BCM. בעקבות דחיית החלטת המועצה האזורית לא ברור כרגע מתי הגז הישראלי יגיע בפועל. מאגר ים תטיס, שמספק גז לחברת החשמל, צפוי להיגמר כבר במהלך 2013, כך שקיים ספק אם יצחק תשובה יוכל בכלל לגשת למכרז.
מהצד השני של המתרס נמצא יוסי מימן, שמחזיק באמצעות החברות אמפל ומרחב שבבעלותו יותר מ־20.66% מחברת EMG, שיש לה רזרבות מוכחות של 1,800 BCM בצפון מצרים, ומתוכם 7 BCM שמשוריינים עבור מדינת ישראל מכוח חוזה שנחתם בין המדינות. כפי שנחשף ב"כלכליסט", חברת החשמל הגדילה מתחילת יולי את כמות הגז שנלקחת מ־EMG ביותר מ־40%, כך שחברת החשמל כבר מקבלת יותר גז מיוסי מימן עבור הפעלת תחנות הכוח.
כדי לאפשר לקבוצת דלק להתמודד במכרז נדרשת לקבוצת דלק ולנובל אנרג'י החלטה מהירה על פיתוח שדה נועה, מהלך שיעניק לקבוצת דלק אוויר לנשימה עד להגעתו של הגז מתמר. עלות פיתוח נועה נאמדת ב־200 מיליון דולר, וזמן ההפקה נע בין 18 ל־24 חודשים.
מחברת מרחב לא התקבלה תגובה. מקבוצת דלק נמסר כי "החברה לומדת את פרטי המכרז ותגיב בהמשך".
חברת החשמל בעד תחנה המשלבת גז ופחם
בדו"ח שהגישה לאחרונה חברת החשמל לשר התשתיות בעניין הסבת תחנת הכוח באשקלון לעבודה משולבת של גז ופחם היא מסבירה מדוע אופציית הסולר נותרה מאחור. "מאחר שחלקו היחסי של גז טבעי בייצור החשמל בישראל יעלה לקראת 2013 לערכים מעל 50%, שהם חריגים ברמה עולמית, יש חשיבות מרכזית לקידוח המוצלח ולמימוש פוטנציאל הגז בשדה תמר, כמו גם לסיכוי לגלות גז בקידוחים נוספים מול חופי ישראל. בהיעדר גז יידרשו מעל 5.5 מיליוני טונות סולר בשנת 2020 וכמעט 9 מיליוני טונות בשנת 2025, כאשר הכמויות בחודשי צריכת שיא יכולות להגיע ל־600 ואף 900 אלפי טונות בחודש ב־2020 וב־2025 בהתאמה. הבדיקות שנעשו בעבר הראו שמערכת הובלת הסולר הקיימת לא יכולה לספק אפילו שליש מהכמות הנ"ל".
בדו"ח הוסבר כי אם גז טבעי בארץ יהיה זמין וזול לכל אורך תקופת החיים של פרויקט D (תחנת הכוח החדשה באשקלון - ל"ג) התוספת השנתית לסל ההוצאות תסתכם ב־83 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת, תקלה באספקת הגז תגרום לחברת החשמל להפעילה בפחם, מה שיתבטא בנזק של 2 עד 2.5 מיליארד דולר. הסיבה היא מחירו הנמוך של הגז לעומת פחם. כמו כן, שינוע פחם ואחסנתו גוזלים מימון נוסף מחברת החשמל.
אחת ההמלצות של חברת החשמל היא להתחיל באופן מיידי ברכש גז עבור הסבת היחידות הפחמיות, מה שהוביל לפרסום המכרז אתמול. "הקמת הפרויקט של תחנת הכוח באשקלון, בשילוב יצירת יכולת להפעיל את התחנה החדשה או תחנה פחמבגז טבעי (נוסף על היכולת לפעול בפחם), מאפשרת ליצור מצב WIN-WIN בפיתוח משק החשמל, וזאת מהיבט כלכלי ואסטרטגי גם יחד", לשון המסמך.
בחברת החשמל מציינים בדו"ח שקיימות כמה חלופות לקידום ההליך הסטטוטורי שיאפשר מעבר מתחנה פחמית לתחנה דו־דלקית, וההערכה היא ש"משך הזמן שייקח כדי לאשר את השינוי הטכנולוגי האמור יכול להתעכב בין חצי שנה לשנתיים", זאת מבלי להביא בחשבון עיכובים משפטיים או עצירות שונות עקב מחלוקת בין משרדי הממשלה.
בחברה אף חישבו את הרווח הכספי שיושג מהמרת יחידות הייצור בחדרה מפחם לגז, ומצאו שאם מחיר הפחם יתכנס בעתיד לטווח שבין 80 ל־110 דולר לטונה, אז ההסבה תחסוך לחברה כ־770 מיליון דולר, זאת תוך התייחסות לצמצום רכש הדלקים כמו גם לחיסכון בפליטות CO2.
המלצות נוספות בעניין הקמת תחנת הכוח החדשה באשקלון על בסיס עבודה דו־דלקי הן לקבל מרשות החשמל גידור סיכונים מלא כתוצאה ממעבר מפחם לגז ולהפך, וגם אישור מראש להכרה בעלויות במקרה של אי־אספקת גז ומעבר לייצור בפחם.
לפנייה לכתב/ת 
