יריד אמנות בלבנון: הביאו צבע במקום צבא

ברוכים הבאים למזרח התיכון, וגם לצפון אפריקה ולדרום מזרח אסיה - שטח עצום הנפרש על חלק נכבד בעולמנו.

מקבץ של מדינות ענק כמו מצרים, טורקיה, מרוקו, איראן, ערב הסעודית, פקיסטן, הודו, אינדונזיה וסין מכוונות אל ביירות בלבנון, שבה נפתח השבוע יריד האמנות Menasart ובו הן מיוצגות. ומה עם ישראל? היא כמובן נגרעת מהמפה, גם מהקנווס.

גשר צר מאוד

לפי מארגני היריד, מאז 2005 חלה התקדמות משמעותית בעניין שמגלים אוצרים ואספנים מרחבי העולם באמנים יוצאי איזור MENASA (המזרח התיכון - ME, צפון אפריקה -NA, ודרום מזרח אסיה - SA), והיריד בא לשקף ולקדם את העשייה בגזרה זו ולשמש "גשר אמנותי לאומות ותרבויות" - כאמור, לא כולל ישראל.

ראש ממשלת לבנון סעד אל-חארירי באגף האינדונזי (צילום: רויטרס)

מדינות שכן מיוצגות ביריד, מלבד לבנון המארחת הן: מצרים, ירדן, סוריה, טורקיה, איראן, עיראק, כוויית, איחוד האמירויות, בחריין, קטאר, סעודיה, עומאן, תימן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, ברוניי, אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, סינגפור, סין, תאילנד, מרוקו, אלג'יריה, לוב וטוניסיה.

למי שתהה, למרות שאינה מוזכרת במפה, גם הרשות הפלסטינית מיוצגת ביריד. למעשה, אוסמה דיאב בן ה-33 נחשב לאחד המוערכים והמרעננים מבין המציגים. אמנם הוא עזב את השטחים לטובת לימודי אמנות בדמשק, אך חותמו של הכיבוש הישראלי ניכרים בעבודותיו, כמו יצירתו "המונה ליזה - הבתולה החדשה" המוצגת בתערוכה.

מונה ליזה גירסת דיאב. פלסטין במחשבתו

אמן אחר שמעורר הדים בתערוכה הוא האדי סיי, יוצר לבנוני ממוצא סנגלי שמכריז על האמנות כ"נשק" שלו ומשתמש בייצוגים של כלי נשק כדי להביע את מחאתו על האלימות באזורנו. הוא משתמש בעיקר בעיבודי רנטגן שונים ומשונים כשיקוף של גוף האדם בשילוב עם רובים, עם אקדחים ועם שאר כלי משחית.

סיי. תמכרו אמנות, לא נשק

נשק לא קונוונציונלי

אף על פי שמטרת היריד היא בין השאר לעורר את שוק האמנות באזורים אלו, שאינם בהכרח מזוהים עם יצירה חדשנית, מודרנית וקוסמופוליטית, סיי שדווקא מתמצא בה, מכנה את צילומי הנשק שלו כ"לא למכירה" -  רמז לאי שביעות רצונו מתעשיית הנשק המשגשגת בעיקר באזורנו, ובעיקר בתעשייה הצבאית הישראלית, כמו גם זו שבשטחי ההפקר באסיה ובאפריקה.

אנטומיה של רובה סער על פי סיי

מבקרים בתערוכה של סיי ביריד

מארגני Menasart מקווים כי ההצלחה המסתמנת ביריד הנוכחי תביא לקידום התעשייה האופטימית יותר, זו הנוגעת ליצירה תרבותית. לפי נתונים שהם מציגים,

שוק האמנות הערבית גדל בכ-600 אחוזים בארבע השנים האחרונות וגילגל כ-200 מיליון דולר משנת 2007, ומאז הוא יעד מפתה לגילוי גרעיני יצירה חדשים, מקוריים וזולים ביחס למערב.

מי יודע, אולי זה מה שיעדן מעט את הפוליטיקאים ובהם ראש ממשלת לבנון סעד אל-חארירי שנכח בטקס פתיחת היריד וגם תמך בהקמתו ברויאל פאביליון בביירות. כן התלוו אליו עוד רבים וטובים מהסצינה התרבותית בלבנון (ולא, חסן נסראללה אינו נמנה על חבריה) ואף אורחים מחו"ל כמו שר התרבות הצרפתי לשעבר ז'אק לאנג.