צו העופנה

ראשי עופות וציפורים בשבוע האופנה בברלין, מי שכח 16,744 נעליים בפתח שער ברנדנבורג, וגם: זוכרים את דניס הופר - האמן. מדור תמונת עולם

אמיר בוגןפורסם: 15.07.10 , 18:31

כולנו מכירים את השחקן והבמאי, דניס הופר, שהלך לעולמו ב-29 ביוני, אולם כמה מבינינו היו מודעים ליצירתו כאמן פלסטי וכצלם? חברים טובים שליוו את הופר לאורך השנים החליטו לחשוף פן חבוי זה באישיותו, ומיהרו להקים תערוכה חדשה במוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס (MOCA) ושמה "Dennis Hopper: Double Standard" ("דניס הופר: מוסר כפול").

תערוכת הופר ב-MOCA. גדושה בעבודות

דיוקן של ג'יימס רוזנקוויסט על פי הופר

מדובר בתערוכה שגדושה באופן יוצא דופן בעבודות מגוונות, חלקן נוגעות לזרם הפופ-ארט שהיה חביב כל כך על הופר ועל מקורביו (בהם אנדי וורהול המנוח) וחלקן אף מתכתבות עם עשייתו הקולנועית. האוצר ג'וליאן שנאבל - גם הוא אמן וקולנוען מוערך - אסף סך הכל יותר מ-200 יצירות שהותיר אחריו.

הפופ ארט של הופר

קולה עולם כולו

"הופר הוא צייר ללא מברשת שעשה מהסרט אמנות", אמר שנאבל בפתיחת התערוכה. מבקרי האמנות שנכחו בה הביעו צער על כך שהאמן עצמו לא זכה לחזות בתערוכה הראשונה שלו, וכך גם החמיץ את הטקסטים שכתבו עליה. חלקם לא ממש מפרגנים. "ההבטחה הוחמצה וזוהי בעיקר אמנות חסרת מרץ, שמציינת את קריירת הקולנוע של השחקן-במאי", כתב כריסטופר נייט מה"אל.איי טיימס", "נשארתי עם תמיהה איך הופר היה מתפתח לו התמיד יותר בעבודתו כאמן".

מעצבים עם מעוף

ספק אם אפשר לקרוא לתצוגת האופנה של הסטודנטים מהאוניברסיטה לאמנות בברלין תערוכה. מצד שני, גם אי אפשר הרי לקרוא לזה תצוגת אופנה. למרות שהאירוע נערך במסגרת ה"Fashion Week" בבירה הגרמנית, הרי שאין מדובר פה בחשיפה של פריטי לבוש שמישהו מתכוון לשאת על עצמו. בכנות - מי מבינכם היה מעוניין לכבוש על ראשו ברבור או ברווז?

הברבור - בלי אורנה דץ

עורב אורב לקורבנות האופנה

בכל מקרה, הקו שבחרו בו המעצבים הצעירים מה-Universität der Künste Berlin בהחלט תואם את רוח שבוע האופנה בעיר, הנוגע השנה במיוחד ברעיון של רגישות לסביבה. כבר פחות משנה איך זו נראית, פשוט צריך לשמור עליה.

לא הסכמים, ולא נעליים

וזה כבר ממש לא עניין של אופנה, בטח לא עדכנית. הנעליים שנערמו בהמוניהם בפתח שער ברנדנבורג בברלין אינן קשורות לשבוע האופנה בעיר, אלא לאירוע הרבה פחות סימפטי אי שם ב-1995. קבוצת אמנים מקומית הקימה את המיצב "Pillar of Shame" ("עמוד הבושה") לציון 15 שנים לטבח הנורא בסרברניצה.

אוי לבושה. ערמת הנעליים לרגלי שער ברנדנבורג

זה לא בא ברגל. אוספים את הנעליים בלב ברלין

במהלך הטבח, שאירע כחלק מהמלחמה הגדולה בבוסניה, נרצחו 8,372 תושבים מוסלמים, כחלק מניסיון הטיהור האתני שביצעו הסרבים באיזור. אסון זה נחשב לגדול ביותר על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. האמן הגרמני פיליפ רוך וחבריו התעקשו להחזירו לתודעה בלב לבה של העיר. הם ערמו 16,744 נעליים (זוג לכל קורבן) לצד סמל האו"ם וזאת כמחאה על התנהלות הארגון ומדינות המערב ביחס למקרה.

או"ם שמום, גם בסרברניצה

האפנדי הבוסני מוסטפה קלנצו. מעלים את זכר הנרצחים

"היה פה כישלון שלא ייאמן של הקהילה הבינלאומית ובמיוחד האו"ם, שהבטיחו הגנה לאזרחים", הסביר רוך, "אבל במקום לספק הגנה, הם לא עשו כלום כדי להרחיק את התוקפים מהאיזור". בכוונת המארגנים לנדוד עם המיצב בין הערים הגדולות באירופה.

חוזרים בזמן

הרחק מכל ההמולה, באי מלטה שבטבורו של הים התיכון, מנסים התושבים לייצר התרחשות תרבותית משלהם, וכך יזמו את פסטיבל האמנות שנפתח השבוע ובמרכזו אירוע פרפורמנס "אוספיציו" שהתקיים בעיירה פלוריאנה. אנשי התאטרון המקומי "אנון" הגיעו למקום כדי לערוך הופעות ומיצגים אינטראקטיביים עם קהל המבקרים.

מיצג "אוספיציו" במלטה. תרבות מקומית

צועדים בתעלות ה"אוספיציו"

סיפורו של "אוספיציו" מעניין במיוחד נוכח ההיסטוריה של האתר שהוקם בימי הביניים כמפעל עתיק לייצור אבק שריפה, ובהמשך הוסב לבית מחסה לחלקאים והנדכאים: חסרי הבית, הזקנים, החולים, המשוגעים, הזונות, היתומים והילדים הנזנחים. בימים אלה משמש כמעונם הזמני של השחקנים, הזמרים, הלוליינים, המיצגנים וגם כמה מבקרים שהגיעו להתרשם.

פרפורמר מגובס באתר

אופרה מאולתרת ב"אוספיציו"

תראו מה הבאנו מהרחוב

למרות שבארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה ואפילו בפולין מתחילים להכיר בגרפיטי כאמנות של ממש ומקדישים לה חללי תצוגה, אתרים פתוחים ופסטיבלים, לרוב אמני הרחוב נוטים להסתייג מהממסד ולהישאר עצמאים בשטח. יש כאלו שכלל לא זוכים לפרגון או התייחסות של הרשויות - אלא אם כן מדובר במשטרה. הנה הזדמנות להציג כמה עבודות שכאלה מרחבי העולם - מבנגלאדש ועד גוואטמאלה.